פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גדלה במערה, והרגה ילד כדי לשרוד: סיפורה המדהים של "מוגלי האמיתית"

      בספרה "אף פעם אל תפסיק ללכת", כריסטינה ריקרדסון, גוללה את סיפור ההישרדות המדהים שלה, כאשר היא נאלצה לחיות מגיל 0 עם אמה הסכיזופרנית במערה בברזיל: "רק הנהמות של היגוארים גרמו לנו לרעוד מפחד"

      גדלה במערה, והרגה ילד כדי לשרוד: סיפורה המדהים של "מוגלי האמיתית"
      Expressen TV

      כריסטינה ריקרדסון, בת 35 משבדיה, הוציאה לאחרונה ספר שנקרא "אף פעם אל תפסיק ללכת" ובו מתואר המסע הבלתי ייאמן שלה בערבות הפרא של ברזיל. בספרה כריסטינה חושפת כיצד היא נאלצה לצוד ציפורים כדי לאכול ואיך היא אפילו הרגה ילד קטן ברחוב כדי לשרוד. בספרה, אותו ניתן לרכוש באמזון, היא מספרת כיצד חיות הג'ונגל הענקיות היו מסתובבות ליד המערה שהיא ואמה חסרת הבית, גרו בה במשך חמש שנים.

      עוד בנושא
      האיש שעזב הכול לפני 29 שנים כדי לחיות בעירום על אי בודד הוכרח לחזור לציווליזציה
      האיש שגדל עם זאבים מודה שחייו נהרסו מאז חזר לחיות לצד בני האדם

      כריסטינה ריקרדסון (יח"צ)
      כריסטינה ואחיה פטריק על המערה (צילום מסך)

      "הנהמות הספיקו כדי לגרום לי ולאמא שלי לרעוד מפחד ואז ראינו את זה - יגואר מפחיד בפתח המערה שלנו מחכה לטרף שלו", כך כתבה כריסטינה בספר שלה. למזלה החיה לא הצליחה לחדור למערה, אך החיים בפרברים של העיר דיאמנטינה היו מלווים בנחשים ארסיים, עכבישים ועקרבים.

      אמה, פטרונילה, הביאה אותה למערה באפריל 1983 כשהיא היתה בת 15 ימים בלבד, אחרי שהיא ברחה מאחיה הפוגעני. בספרה היא חשפה: "אכלנו ציפורים שהרגנו אותם באמצעות סוג של מקלעת (רוגטקה) והיינו מתגנבות לעיירה דיאמנטינה כדי למכור עלים מיובשים ופרחים ולקנות אורז. צברתי ביטחון על ידי כך שצדתי וחיטטתי בזבל ועדיין החזרתי את הגאווה שלי על ידי כך שהרגתי את הציפור הראשונה, אותה צלינו בבור האש הקטן שלנו".

      כריסטינה ריקרדסון (יח"צ)
      כריסטינה ואמה פטרולינה (צילום מסך)

      במהלך התקופה הזו, השתיים גם קיבצו נדבות ברחובות של סאו פאולו, אך העוברים והשבים היו מתעלמים ולעיתים יורקים עליהן ומכנים אותן בשמות כמו "מקקים". כריסטינה למדה לגנוב אוכל בשווקים כדי לשרוד, אבל חבר שלה ושל אמא שלה נתפס על ידי המשטרה והוצא להורג ברחוב.

      יום אחד, כשהיא היתה בת 7 בלבד, היא נקלעה לקרב של ממש עם ילד רחוב עמו היא רבה על חתיכת לחם וחמאה. "הוא נתן לי אגרוף בפרצוף, ורבנו ממש חזק", סיפרה והוסיפה, "הוא ריתק אותי לרצפה ובלי לחשוב, לקחתי חתיכת זכוכית שהיתה על הרצפה ודקרתי אותו בבטן הכי חזק שיכולתי. לקחת את הלחם מהילד והוא צרח מכאבים. אחרי שברחתי התחלתי לאכול, אבל אז התחלתי להתייסר בגלל מה שעשיתי לו".

      בסופו של דבר, כריסטינה ואחיה החדש פטריק נלקחו לבית יתומים וב-1991 הם אומצו והועברו למשפחה אמידה בשבדיה. ב-2015 כריסטינה חזרה לברזיל לראשונה אחרי 24 שנים וגילתה שם את אמה האבודה, שאובחנה כחולה בסכיזופרניה. כיום כריסטינה הקימה קרן צדקה לילדים וסיפורה המדהים והבלתי נתפס הוא הבסיס לספר החדש שלה.

      ההרצאה של כריסטינה