פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פגרים והצפות במקלטים: רבע מהאזרחים אינם מוגנים | דוח המבקר

      מבקר המדינה התריע כי היעדר המרחבים הממוגנים בעורף, ובפרט בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, "מחייבים טיפול ברמה הלאומית". הצעת ועדה שגובשה בנושא לא קודמה בגלל מחלוקות בין משרדי הממשלה. חלק מהמקלטים מוצפים מים, לא מונגשים לבעלי מוגבלויות - ואף מצחינים מפגרי חיות

      פגרים והצפות במקלטים: רבע מהאזרחים אינם מוגנים | דוח המבקר
      עריכה: איתי עמרם

      ליותר משני מיליון אזרחים, המהווים כרבע מכלל אוכלוסיית ישראל, אין מיגון תקני מפני ירי טילים ורקטות - כך עולה מדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שמתפרסם היום (שני). במגזר הלא יהודי בצפון ובדרום הארץ המצב עגום אף יותר לעומת שאר האוכלוסייה כשכמעט מחצית מהתושבים, השווים ל-550 אלף נפשות, אין מיגון תקני.

      הדוח, שבמרכזו מוכנות העורף, הזכיר שורה של דוחות שפורסמו מטעם משרד המבקר לאורך השנים, תוך מתן דגש למחסור במקלטים. מרבית הליקויים שעליהם הצביעו במשרד המבקר כבר לפני עשור לא תוקנו ופערי המיגון במגזר היהודי נותרו בעינם.

      המבקר מציין בדוח כי מנתוני שנת 2016 בפיקוד העורף עולים פערי מיגון יחסית גדולים ביישובים הערביים באזורי האיום: בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית קרוב ל-100% מהיישובים הנמצאים עד תשעה קילומטרים מהגבול ממוגנים, בקרב האוכלוסייה הערבית בטווח זה יותר מ-50% חסרי מיגון. במרחק של בין תשעה עד עשרים קילומטרים עולה שיעור חסרי המיגון באוכלוסייה היהודית ל-30% ובקרב האוכלוסייה הערבית - ל-65%.

      מקלט בשגב שלום מדוח מבקר המדינה: "מקלט מוזנח המשמש כמחסן" (צילום מסך)
      "מוזנח ומשמש כמחסן". מקלט בשגב שלום (צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)

      פיקוד העורף העריך כי לסגירת הפערים באזורי איום גבוה, עד 20 קילומטרים מהגבול וברשויות המדורגות באשכולות החברתיים-כלכליים 1 עד 7, יידרשו מענקים של כשני מיליארד שקלים. בשאר הארץ יידרשו 21 מיליארד שקלים נוספים באמצעות הלוואות וערבויות מדינה.

      הממשלה הקימה ועדה לגיבוש תכנית להסרת חסמים ולקיצור הליכים במטרה להקל על בניית ממ"דים ופתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים בכל הארץ. ועדה זו סיימה את עבודתה ב-2016, אבל הצעתה לא קודמה מאז ולא הונחה על שולחן הממשלה בגלל מחלוקות בין משרדי הממשלה בדבר המקורות התקציביים שיאפשרו את מימוש התכנית. משרד האוצר מצדו לא הכין תכנית חלופית לזו של הוועדה לסגירת הפערים במגזר הלא יהודי.

      "לשנס מותניים - ויפה שעה אחת קודם"

      משרד מבקר המדינה קרא לחברי הוועדה ולעומדים בראשה - מנכ"ל משרד השיכון ומנכ"ל רח"ל (רשות חירום לאומית) - "לשנס מותניים, לפתור את המחלוקות ביניהם ולהניח את התוכנית כמקשה אחת על שולחן הממשלה לאישורה, ויפה שעה אחת קודם". הוא העיר "לחברי הוועדה שהוקמה, ובראש ובראשונה למשרד האוצר", כי אף שחלפו כבר שלוש שנים מאז שהיה עליהם להגיש את המלצות הוועדה הממשלה - הדבר טרם נעשה. בנוסף לכך, המבקר התייחס לפיקוד העורף ולראשי הרשויות המקומיות שטרם מיפו את השטחים הממוגנים בתחומיהן או טרם השלימו את תכנית המיגון. הוא הזכיר כי על הרשויות המקומיות, בהנחייתו המקצועית של פיקוד העורף, מוטלת האחריות לתת עדיפות עליונה להכנת התכנית.

      מקלט בחטיבת הביניים בלקייה המשמש כמחסן מדוח מבקר המדינה (צילום מסך)
      מקלט המשמש כמחסן בלקייה (צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)

      מהביקורת עולה כי בידי משרד האוצר לא נמצאו מסמכים המתעדים את הליך העבודה של אגף התקציבים עם משרד הפנים, לרבות מנהל החירום במשרד הפנים. המבקר העיר כי קביעת המדיניות הנוגעת להקצאות תקציבים לרשויות המקומיות להיערכות לחירום יכולה להשפיע על היקף הפגיעה בתושבים בעת לחימה, ועל כן עליה להיות שקופה ומתועדת בכל שלביה.

      עם זאת, לא הכול באשמת השלטון המרכזי: מתוך 71 רשויות מקומיות במגזר הערבי שמופו לצורך דוח זה, נמצא כי לבד מהמועצה המקומית סאג'ור, אף רשות מקומית לא חוקקה חוק עזר מטעמה בדבר החזקת מקלטים. בדוח נכתב כי על פיקוד העורף היה להשתמש במלוא הסמכות שהוקנתה לו ולהורות לראשי הרשויות לתחזק את המקלטים הציבוריים שבתחומיהן כנדרש, לקיים בקירות באותם מקלטים ולהנחות את הרשויות באיזו תדירות לקיים ביקורות ובאיזו מתכונת יש לתעד את ממצאיהן.

      דוח מבקר המדינה: מיקלוט ומיגון בשפרעם (מערכת וואלה! NEWS , מתוך דוח המבקר)
      מקלט מוצף בשפרעם (צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)

      על פי הדוח, מרבית הסכומים שהועברו לרשויות המקומיות כמעט לא שימשו לרכישת ציוד עבור מקלטים וכלל לא שימשו לשיפוצם ולשדרוגם. מבקר המדינה העיר לכלל משרדי הממשלה האמונים על צמצום פערי המיגון במגזר לא יהודי כי לא היה די בסכומי התקציבים הייעודיים שהעמידו לצורך כך. זאת, בשל התעלמות מהעובדה כי מדובר בבעיה לאומית נרחבת, שהתמודדות עמה מחייבת גיבוש תכניות מקיפות שאין ביכולתן של הרשויות המקומיות לממש. נטען כי ללא הכנת תכניות ותקצובן על פני כמה שנים, בשיתוף כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ומעורבות אישית של השרים, לא יחול שינוי במצב. כמו כן על משרד הפנים לפעול לפי הסמכות שהוענקה לו כחוק, לפקח כרגולטור על הרשויות המקומיות ולוודא שהן אכן יקצו לפעולות תחזוקת המקלטים את התקציב הייעודי ואת כוח האדם הדרוש לכך.

      מיגוניות בבית ספר ברהט מדוח מבקר המדינה: "לעג לרש" (צילום מסך)
      "בבחינת לעג לרש". מיגוניות בבית ספר ברהט (צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)

      ל-11 מתוך הרשויות שנבדקו לא היה אפילו את המידע הבסיסי על אודות כמה תושבים חסרי מיגון, ושבע רשויות מקומיות נוספות מסרו כי לכל התושבים בתחומיהן או לרובם המוחלט אין מענה בתחום המקלטים. לדוגמה, באום אל-פחם אין מיגון ל-50 אלף תושבים ובנצרת ל-73 אלף תושבים.

      בדוח צוין כי גם ברשויות שבהן היו מקלטים ציבוריים נמצא כי במרביתן "חסרים מרבית האמצעים הדרושים לשהייה במקלטים בעת חירום. חלק מהמקלטים איננו מונגש לבעלי מוגבלויות וחלקם אינם שמישים". בין היתר נמצא כי במג'דל שמס נבנה מקלט ציבורי, אולם הוא נמצא בבניין שנתפס ללא רשות על ידי עמותה, וזו הרסה את שתי יציאות החירום שבו.

      דוגמה נוספת בדוח היא שפרעם, שבה מתגוררים כ-40 אלף תושבים. בסיור שערכו אנשי המבקר עם קב"ט העירייה נמצא כי אחד המקלטים מוצף מים, אינו מחובר לחשמל ויציאת החירום היחידה ממנו חלודה לחלוטין. מקלט נוסף נמצא כשהוא נעול ואין לאף גורם מפתח אליו. תושבים שגרים בסמוך אליו אמרו כי לדעתם הוא לא נפתח מזה עשור ואף יותר מכך. אנשי המבקר ציינו כי המקלט "אינו מחובר לחשמל וצחנה נודפת ממנו - כנראה מפגרי חיות מתות". מנגד המבקר ציין לטובה את המועצות ג'יש (גוש חלב) וכפר כמא, שבהן נמצא כי המקלטים בתחומן נקיים, מתוחזקים ומצוידים.

      ל-38% מהתלמידים במגזר הלא היהודי - אין מיגון

      המחסור במרחבים מוגנים במגזר הלא יהודי ניכר גם במוסדות החינוך: ל-38% מהתלמידים אין מיגון לשעת חירום. בכפר מסעדה ברמת הגולן, שבו קיימים שלושה בתי ספר, ל-253 תלמידי חטיבת הביניים אין מרחבים מוגנים. בבית הספר היסודי במועצה, שבו לומדים כ-500 תלמידים, שניים מחמשת המרחבים המוגנים ממוקמים בקומה השנייה ונמצאים בבנייה, ללא צפי לסיום העבודות. ברשויות מקומיות אחרות נמצאו בבתי הספר ליקויים במקלטים ובמרחבים המוגנים, כשחלקם לא היו ממוגנים ובמרביתן חסר הציוד הנדרש לפי תקנות הציוד והשילוט לשעת חירום שפרסם מנכ"ל משרד הפנים. חלק מהמקלטים שימשו כמחסנים, בחלקם פג תוקפם של המטפים או שהם היו ריקים וכמעט בכל בתי הספר חסרו סולמות לפתחי המילוט במקלט ומחוצה לו.

      מקלט ברהט המשמש כמחסן מדוח מבקר המדינה (צילום מסך)
      מקלט המשמש כמחסן ברהט (צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)

      המבקר ציין כי שטח המ"מדים המינימלי לתלמיד נמוך משמעותית מתקן השטח שהוקצה לאדם במקלט ציבורי שקבע פיקוד העורף בתקנות ההתגוננות האזרחית. תקן זה, בנוסף לכך, מביא בחשבון רק תלמידים ולא את אנשי הצוות החינוכי והעובדים האחרים בבית הספר, שסביר שיימצאו אף הם במרחב המוגן. עובדה זו מקטינה עוד יותר את שטח המיגון האישי במרחבים המוגנים. לדברי המבקר יש לקבוע בתקן מהו השטח המינימלי הנדרש לתלמיד ולמורה בכל מוסד חינוכי בעת חירום.

      המבקר הפנה את תשומת ליבו של מנכ"ל משרד החינוך לכך שלא נשלחו אליו נתונים על אודות התקציבים שהועברו בשלוש השנים האחרונות לחיזוק מבנים במוסדות חינוך במגזר הלא יהודי, על אף פניות חוזרות ונשנות של עובדי משרד המדינה. כמו כן, לא נשלחו אליו עד לאותו המועד נתונים על התקציבים שהועברו למטרות תוספות בנייה שאפשרה לספק מיגון לתלמידים נוספים ובכך לסגרו את פערי המיגון שהיו קיימים במגזר זה. לדברי המבקר, אין די בעריכת סקר חד-פעמי במבנים של בית הספר, ועליו לכלול גם גני ילדים ולקיים פיקוח ובקרה שוטפים על ציוד החירום ועל נתוני החירום בכל מוסדות החינוך. הוא הוסיף כי בהיעדר מיגון מספק לתלמידים במוסדות רבים כל כך - בשעת חירום מתעורר סיכון מוחשי לחיי התלמידים ועל כן על הרשויות המקומיות ורשויות השלטון למצוא פתרונות להגדלת שטחי המיגון באמצעים שונים.

      מקלט בבית ספר בעוספייה עם פתחי חירום צרים (צילום מסך)
      מקלט עם פתחי חירום צרים בעוספייה (צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)

      "ממצאי הדוח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן המחסור החמור בתשתיות מיגון והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם", נכתב בסיכום פרק המיגון בדוח. לגבי המצב בבתי הספר במגזר הערבי הוסיף המבקר כי מצבם "חושף תושבים רבים, תלמידים, אנשי צוות, וסגל חינוכי לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף".

      נושא נוסף שנבדק בדוח, כמעקב של תיקון ליקויים מדוח קודם שפורס םב-2005, הוא גביית הארנונה ממשרד הביטחון על ידי רשויות שבשטחן בסיסים צבאיים. לפי הדוח, טרם נקבעה בין הרשויות ומשרד הביטחון מערכת מוסכמת לגביית מסים ומשרד הביטחון התנהל בצורה לא ראויה במאבקיו עם הרשויות ונקט "סחבת והתחמקות כדי שלא יבוצעו מדידות במחנות הצבא השונים". התנהלות זו, לפי המבקר, אילצה את הרשויות להגיש תביעות נגד משרד הביטחון ולהגיע מולו להסדרי פשרה. במסגרת בדיקה זו בחנו אנשי המבקר את המצב בארבע רשויות מקומיות - כפר יונה, צפת, באר טוביה וגן רווה - שבשטחיהן נמצאים 12 מחנות ומתקנים של צה"ל.

      משרד הביטחון: מקווים שהמדינה תאשר את התקציבים בהקדם

      ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי "המשרד הוביל את צוות כתיבת ההמלצות, ובכללן מיפוי פערי המיגון בכל יישוב. בחודש יולי 2016 הועברו המלצות הצוות, מאז ואז דצמבר 2017 נעשו כמה ניסיונות נוספים על מנת להגיע להבנות בין נציגי אגף התקציבים וראשי הצוות, אולם ללא הצלחה. משרד הבינוי והשיכון הוא הגורם המבצע ועושה זאת נאמנה. לאחר שיוסדר הנושא התקציבי בין משרד האוצר למשרד הביטחון ויועמד התקציב הנדרש, נשמח לבצע גם פרויקט זה".

      תגובה רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון: "אין ולא מוכרת מחלוקת כלשהי בין משרד השיכון ורשות החירום הלאומית, להיפך. שני המשרדים גיבשו במשותף תכנית מקיפה למיגון מבנים בצפון, לרבות במגזר הלא יהודי. התכנית בחתימתם המשותפת של ראש רח"ל ומנכ"ל משרד השיכון דאז הונחה על שולחן מזכירות הממשלה ב-10 ביוני 2016, אך לא קודמה. רק בתחילת שנת 2018 על פי דרישת שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אישרה הממשלה תקציב ראשון של 150 מיליון שקלים לפרויקטי מיגון בצפון שכבר יצאו לדרך. במקביל, השלימה מערכת הביטחון את גיבוש תכנית 'מגן העורף', תכנית רב שנתית למיגון כלל העורף, בדגש על הצפון ובהיקף של מיליארדי ש"ח. אנו מקווים כי הממשלה תאשר את התכנית ואת התקציבים ליישומה בהקדם האפשרי".

      ממשרד האוצר נמסר: "במסגרת תקציב המדינה לשנת 2019 סיכמו משרדי האוצר והביטחון על הקצאת 150 מיליון שקלים עבור מיגון הצפון. תקציב זה מבוצע על ידי פיקוד העורף במשרד הביטחון, לצורך שיפוץ מקלטים ציבוריים, מיגון מוסדות חינוך, בריאות ורווחה וכיוצא בזאת".

      צה"ל: "עוסקים באופן אינטנסיבי במוכנות ומיגון כלל היישובים"

      מדובר צה"ל נמסר כי הנתונים המוצגים בדוח "מוכרים לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון במלואם" וכי פערי המיגון מצויים בכלל היישובים הוותיקים שנבנו לפני שנות ה-80 במדינת ישראל, יהודיים ושאינם יהודיים. "בנוסף לוותיקות היישובים, מתאפיין המגזר שאינו יהודי בחלקו הגדול ביישובים אשר נבנו ללא תכניות מתאר מסודרות ולכן לא נאכפה עליהם חובת בניית מקלטים ציבוריים שהחלה עוד בשנות ה-50. צירוף שתי סיבות אלו - יישובים ותיקים ובניה ללא תכנית מתאר הובילו לפערי מיגון של 50-70% במגזר שאיננו יהודי", הוסיפו בצה"ל.

      עוד נמסר, באשר לטענה שחלק מהרשויות לא הכירו את נתוני המיגון שבמרחבן, כי "עמדת פיקוד העורף היא שחובתה של הרשות המקומית לשלוט בנתוני אוכלוסייתה ותשתיותיה, ועל כן להכיר את נתוני המיגון שבמרחבן. עם זאת, פיקוד העורף מקיים תהליכי מיפוי ובקרה על בסיס קבוע ללא קשר למחויבות הרשות".

      בדובר צה"ל הוסיפו כי לפני חודשיים אושר תקציב של 150 מיליון שקלים לשיפור המיגון עד לטווח של 20 קילומטרים בצפון הארץ וכן שלפני כמה חודשים החלה לפעול מערכת חדשה לשיפור יכולת הבקרה של פיקוד העורף. בנוסף לכך, פיקוד העורף מקיים מודל ביקורת שבו 12,500 מקלטים מבוקרים אחת לשלוש שנים. כמו כן, תכנית "מגן הצפון" עוסקות בשיפור המיגון לטווח 45 קילומטרים מגבול הצפון הוצגו למשרדי הממשלה. "פיקוד העורף רואה חשיבות גדולה במוכנות ומיגון כלל הישובים לשעת חירום, יהודיים ושאינם יהודיים, ועוסק בו באופן אינטנסיבי, כחלק ממימוש תפקידו", נמסר.

      למרות פניית וואלה! NEWS במשרד הפנים, במשרד החינוך ובצה"ל בחרו שלא להתייחס לדברים.