משפחתה של אנה פרק, הנערה היהודייה המפורסמת שכתבה יומן בזמן השואה, ניסתה להגר לארצות הברית וגם לקובה - כך עולה ממחקר חדש. ואולם, מאמציהם נכשלו בשל מדיניות ההגירה הנוקשה של ארצות הברית ופריצת מלחמת העולם השנייה.
מוזיאון אנה פרנק באמסטרדם ומוזיאון השואה בוושינגטון אמרו היום (שישי) כי המסמכים מצביעים על כך שאביה של אנה, אוטו, ניסה פעמיים לאסוף את המסמכים הדרושים כדי לקבל אשרות כניסה לארצות הברית, ולאחר מכן הוא גם מילא טפסים עבור אשרה לקובה. עם זאת, הוא לא צלח בניסיונותיו והמשפחה החלה להסתתר מהנאצים באמסטרדם ב-6 ביולי 1942.
"אני נאלץ לבדוק את האפשרות להגר, וככל שאני רואה, ארצות הברית היא המדינה היחידה שאליה נוכל להגיע", כתב פרנק במכתב באנגלית לחבר בארצות הברית ב-1941. ככל הנראה, מאמציו לברוח מהולנד לארצות הברית החלו עוד ב-1938 - אז סיפחה גרמניה הנאצית את אוסטריה וחלקים מצ'כוסלובקיה. ב-9 בנובמבר באותה שנה ערכו הנאצים פוגרומים ביהודים ברחבי גרמניה במהלך אירועי "ליל הבדולח".
במכתב ששלח לחברו נתן שטראוס ב-1941 הוא סיפר כי הגיש בקשה לוויזה לקונסוליה האמריקנית ברוטרדם ב-1938. עם זאת, הוא ציין כי "כל המסמכים שם הושמדו", מאחר שב-14 במאי 1940, בזמן שמשפחת פרנק הייתה עוד ברשימת ההמתנה, הקונסוליה נהרסה בהפצצות של הגרמנים וכל המסמכים שם אבדו.
גם לולא אבדו מסמכיה, משפחת פרנק הייתה מתקשה להגר לארצות הברית. בעוד שמאות אלפי אנשים חיפשו מקלט בארצות הברית מדי שנה מאז שהחלה מלחמת העולם השנייה ב-1939, פחות מ-30 אלף מהם קיבלו ויזות בכל שנה.
תהליך הוויזה נמשך כמה שנים וכלל כמות עצומה של מסמכים, לצד הצהרות מקרובי משפחה או חברים בארצות הברית. גם במקרה שכל הדרישות הללו מולאו, בקשות אשרת ההגירה עדיין יוכלו לרדת לטמיון.
המחקר החדש התמקד בעבודת הניירת, כמו מסמכי הצהרה, עדויות על אופיים של בני המשפחה וחומרים נוספים שסופקו לרשויות האמריקניות, בנוסף לתעודות לידה, תעודות נישואים, הצהרות מס ועוד.
המלחמה סיבכה עוד יותר את מאמצי ההגירה של משפחת פרנק. ניסיון נוסף ב-1941 לעזוב את הולנד לארצות הברית נכשל מאחר שכל הקונסוליות האמריקניות באירופה הכבושה, כולל בהולנד, נסגרו על ידי הנאצים. בקשת ויזה שהוגשה לקובה באותה שנה לא צלחה אף היא.
על אף שהם לא נדחו מפורשות על ידי הרשויות האמריקניות, "מאמציהם נכשלו בשל הבירוקרטיה, המלחמה והזמן", קבעו החוקרים. "להסתתר היה הניסיון האחרון שלהם לחמוק מידי הנאצים", אמרה אנמרי בקר, ממוזיאון אנה פרנק.
אחרי יותר משנתיים, שבמהלכן כתבה אנה פרנק את יומנה המפורסם, התגלתה המשפחה ב-4 באוגוסט 1944 ונשלחה לאושוויץ. אוטו שרד את המשפחה, אך אנה ואחותה מתו במחנה ברגן-בלזן בשל מחלת הטיפוס. לאחר המלחמה, פרסם אביה את היומן שכתבה, וזה הפך לסמל להתנגדות ולתקווה שתורגם מאז לעשרות שפות.