אזרחים זרים המועסקים בישראל ועונים על קריטריונים מסוימים יהיו זכאים לקבל 70% מכספי הפיקדון שלהם - כך עולה מתשובה שהמדינה הגישה היום (רביעי) לבג"ץ בנושא התיקון לחוק למניעת הסתננות, "חוק הפיקדון", שנכנס לתוקף בשנה שעברה. אותם עובדים, שיוחרגו מהחוק, יפקידו רק 6% משכרם. בין הקבוצות שיוחרגו מהחוק: קטינים, נשים, גברים מעל גיל 60, אבות לקטינים שנמצאים בטיפולם הבלעדי, מי שרשות ההגירה קבעה כי עליו לקבל את כספי הפיקדון בשל מצבו הבריאותי וכן נפגעי עבירה.
כחלק ממאמציה של מדינת ישראל להרחיק את הנתינים הזרים שהסתננו לישראל מאפריקה, היא החליטה על "חוק הפיקדון" שלפיו כל מעסיק של נתין זר מחויב להפקיד עבור עבודתו פיקדון חודשי בשיעור של 36% משכרו, ש-16% ישולמו על ידי המעסיק ו-20% על ידי העובד. ברגע שאותו עובד יעזוב את הארץ לצמיתות, בתום התקופה שנקבעה לשהותו, הוא יהיה זכאי לקבל את מלוא הפיקדון עם יציאתו.
עוד בנושא:
דעה: פיקדון למבקשי המקלט ישיג את המטרה ההפוכה
המדינה נלחמת במבקשי המקלט דרך תלוש השכר
המדינה לבג"ץ: 300 דארפורים יקבלו מעמד מ"טעמים הומניטריים"
בעקבות עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם ואיגוד המסעדנים, הודיעה היום המדינה בתשובתה על תקנות חדשות שמשרד הפנים מתכוון לחוקק כדי להיטיב בצורה הומניטרית עם קבוצות מסוימות בקרב הזרים בישראל. לפי התקנות, "עובד שהוא מסתנן שרשות האוכלוסין וההגירה אישרה כי הוא נמנה על אחת מבין שש קטגוריות זכאי לקבל 70% מסכום הפיקדון שעליו להפקיד, וזאת בדרך של אי ניכוי חלק זה על ידי המעסיק. דהיינו, חלק העובד שיפקיד המעסיק יעמוד על שישה אחוזים משכרו".
בנוסף לקטינים, נשים ומבוגרים מעל גיל 60, המדינה הגדירה בתשובתה את הנתינים הזרים הנוספים שיוחרגו מהחוק כך: "אב לקטין הנמצא בטיפולו הבלעדי בשל מצבה הרפואי של אם הקטין, או בשל העובדה שהאם נפטרה או שלא שוהה בישראל, והוא אינו נשוי לאחר ואין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו. מי שממונה ביקורת הגבולות שוכנע לגביו כי בשל גילו או מצבו הבריאותי אי קבלת כספי הפיקדון עלולה לפגוע בו ומי שמשטרת ישראל הודיעה לגביו כי יש ראיות לכאורה שנעברה לגביו עבירה".
רשות האוכלוסין וההגירה תדווח לוועדת העבודה והרווחה עד ה-31 בינואר בכל שנה על מספר העובדים שלגביהם הופקד הפיקדון החלקי בשנה החולפת. תחילת התקנות יחולו ב-1 לחודש, בתום שלושה חודשים מיום פרסומן. מטרתן היא לאפשר לקבוצות שיש טעם הומניטרי להתחשבות בנסיבותיהן, תוך שמירה על אפקטיביות התמריץ שביקש המחוקק ליצור באמצעות החיוב שבהפקדת הפיקדון.
לצד תקנות אלה, המדינה הציגה נתונים בפני בית המשפט המציגים את התמריץ בחוק הפקידון שהביא רבים מהזרים לצאת מהארץ מרצונם האישי. סך כל ההפקדות שבוצעו מחודש מאי 2017 עד חודש יוני 2018 נאמד בסך 122,378,069 שקלים עבור 12,206 עובדים. השכר הממוצע של אזרח זר המוגדר מסתנן נאמד בסכום של 6,278 שקלים.
על פי הנתונים, נכון לסוף חודש מאי 2018 שוהים במדינת ישראל כ-35,865 מסתננים, מתוכם כ-25 אלף מאריתריאה, 7,282 מסודאן ו-2,861 משאר המדינות. מחודש ינואר ועד חודש מאי האחרון יצאו מישראל 1,134 זרים שהוגדרו כמסתננים. מבין אלה שיצאו למדינה אחרת: 303 עזבו לקנדה, 116 להולנד, 90 לארצות הברית, 56 לשוודיה ו-16 לדנמרק.
משרד הפנים מנסה להיראות צודק - ופועל הפוך
עו"ד תומר וורשה, מומחה לענייני הגירה, אמר בתגובה להודעת המדינה כי "משרד הפנים על פניו מנסה להיראות צודק ומידתי, אבל בפועל הוא נוקט במדיניות הפוכה לגמרי שנועדה ללחוץ על גירושם של הזכאים למקלט מדיני בישראל במקום לבחון את בקשות המקלט".
וורשה הוסיף כי "אין שום הגיון בלגזול את כספם של מבקשי מקלט שהמדינה מכירה במשבר במדינותיהם, ואין גם שום הצדקה להטיל עומסים משמעותיים וקטלניים על המעסיקים הישראלים שחייבים את כוח האדם הזה בשביל לספק שירות לאזרחי ישראל וגם לשרוד כלכלית".