מתמחיו של ד"ר אלכס ברזובסקי, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית בבית החולים סורוקה ששם קץ לחייו אמש (שלישי) הם אלו שפנו להנהלת בית החולים ולמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית (הר"י) כבר לפני שנה, והובילו לפתיחת הליך הבדיקה נגדו - כך נודע לוואלה! NEWS. הפנייה הוגשה על ידי כמה מתמחים בודדים שפנו עצמאית ובאופן דיסקרטי למועצה שפתחה בבדיקת התנהלותו המקצועית.
בפנייתם התריעו המתמחים כי הרמה האקדמית של ההתמחות שלהם במחלקה והחשיפה שלהם לסוגי ניתוחים וטיפולים נמוכה מאוד. במועצה המדעית של הר"י החלו בהליך בדיקה, בו נערכה שיחה עם כלל המתמחים וד"ר ברזובסקי נדרש אף הוא בליווי נציגי הנהלת בית החולים לתת הסברים מדוע המתמחים אינם מרוצים.
עוד נודע כי שבוע וחצי לפני ששם קץ לחייו, השמועה אודות המתמחים המורדים במנהלם התפשטה בקרב מנהלי מחלקות הכירורגיה הפלסטית בבתי החולים במרכז הארץ, ואלו הציעו לסייע למנהל המחלקה. בין היתר הועלתה האפשרות שהמתמחים "יושאלו" לכמה ימים בשבוע למחלקות במרכז הארץ, דבר שפגע באופן אישי בכבודו ובמעמדו של הכירורג הפלסטי הבכיר.
מלבד זאת, מקורביו של ד"ר ברזובסקי מספרים כי המכה הגדולה ביותר עבורו, הייתה ההחלטה של הר"י לשלול ממנו את המינוי לקבלת מתמחים חדשים למחלקה. "מנהלי המחלקות ישבו איתו לראות כיצד לסייע ולהגיע לפתרון כי מעמדו מול הר"י היה לא טוב", הסביר גורם בכיר הבקיא בפרטים. "יש לו מחלקה גדולה, שישה מתמחים לעומת מחלקות אחרות עם שלושה-ארבעה מתמחים במרכז הארץ וזו התמחות מאד יוקרתית. מחכים לשיבוץ אליה שנתיים ומתמחה שנכנס לזה רוצה לעמוד בקריטריונים להיחשף לכמה שיותר ניתוחים וטיפולים, ולהצטיין. כאן, הבוס הוא זה שקובע את סדר יומם והם חייבים לציית. אלא שכנראה הוא לא עשה שם את כל הניתוחים הנדרשים להתמחות שלהם - בין אם כי הוא לא הספיק לעסוק בזה מרוב לחץ העבודה, או לא היה מוכשר מספיק לעשות אותם".
"הוא הבין שהוא באמת בצרות כשההנהלה קיבלה מהר"י את החלטתה להפסיק להם את המינוי לקבלת מתמחים חדשים", הוסיף הגורם הבכיר. "זה הנכס של בית חולים בה' הידיעה, למוסד רפואי כל כך גדול המשמש כמוסד רפואי אוניברסיטאי בהגדרה. לאבד אישור להביא מתמחים זה דבר גדול והם כעסו עליו מאוד".
כך, המתמחים שהתלוננו עליו, הנהלת בית החולים כעסה על אובדן היוקרה, המתמחים שמתחתיו שהתלוננו עליו, ההנהלה שכועסת עליו שאיבד את היוקרה והנכס המרכזי, הקולגות מבתי החולים המקבילים שנשפו בעורפו - הובילו ככל הנראה את ד"ר ברזובסקי לשים קץ לחייו, בצורה כה טראגית. "לא במקרה הוא תלה עצמו בבית החולים", אמרה עמיתתו לעבודה בבית החולים סורוקה. "הוא היה יכול להתאבד בכל מקום אחר אבל הוא בחר דווקא שם כי רצה להראות את המצוקה שלו ואני חושבת שגם רצה שיבינו שהפגיעה בו הייתה קשה מדי". לדברי הגורם המעורה בפרטים, גם מתמחיו של ד"ר ברזובסקי שרויים כעת במצב נפשי קשה, מסתגרים ומתקשים לתפקד.
המקרה עורר זעזוע גם בקרב חברי הר"י. חברי האיגוד הכירורגי-פלסטי בארגון מסבירים כי התנהלות המועצה המדעית במקרה אינה שונה מכל מחלקה אחרת וכי לא ראו סימני מצוקה מצדו לאורך כל פגישות הביקורת שנערכו לו בשנה האחרונה. להיפך. "הוא תמיד השיב בצורה עניינית והביע נכונות לשפר את התנהלות ההתמחות במחלקה", סיפר גורם המעורה בדברים. "המלצות המועצה המדעית בסופו של דבר, אותם הוא גם קיבל לפני כשבועיים היו להגיש דוחות תקופתיים, להפסיק לעת עתה קבלת מתמחים חדשים ולערוך וועדת בדיקה חוזרת בהמשך. לא שום בקשה חריגה הוא מסקנות חריגות שנעשו שם".
ד"ר רון עזריה, כירורג פלסטי בכיר ומזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהר"י מעלה סוגיה נוספת הקשורה למותו הדרמטי של ד"ר ברזובסקי. "אנחנו יודעים על עומס העבודה והמלכודת שהוא היה מצוי בה, ובטח עוד כמה דברים אישיים שאנחנו לא יודעים ולא נדע עליהם", הסביר. "אבל המקרה שלו הוא תוצאה קלאסית לאחת הטעויות הגדולות ביותר במערכת הבריאות והיא שברגע שאתה מגיע למשרת ניהול אתה נשאר בה עד הפנסיה - לטוב ולרע. אפילו בצה"ל קוצבים כהונה של בכירים אבל במערכת הבריאות מנהלים יכולים להמשיך בתפקידם ללא קשר לרמת תפקודם. אין פה באמת גוף שמבצע בקרה על מנהלי מחלקות, על בית חולים בכלל. במקרה הכי גרוע, אם הנהלה לא מרוצה מתפקוד של מנהל מחלקה היא יכולה לרדוף אותו, לגרום לו להתפטר, והמתמחים עובדים בצל האיום הזה.
"אלכס היה איש של כבוד", הוסיף ד"ר עזריה. "הוא הגיע למשרה הכי בכירה שיכולה להיות בתחום ואז באו ואומרים לו 'תשמע, אתה לא מספיק טוב'. אני מאמין שאם מראש תפקיד מנהל מחלקה היה קצוב בזמן והיו מחכים לסיום הקדנציה שלו, כמו שקורה בהדסה למשל, שם הקדנציה נמשכת עשר שנים לכל היותר, היינו נמנעים מהמוות הנוראי שלו".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה. ארציים כגון ער"ן - בטלפון 1201 או האינטרנט של סה"ר.