היה זה בשנת 1978, כאשר חיילת ששירתה בחיל הים טענה כי מפקד חיל הים באותם ימים, אלוף מיכאל ברקאי, ניסה לאנוס אותה. אותה חיילת חששה כי לא יאמינו לה אם תתלונן, ובצר לה פנתה לחברת הכנסת שולמית אלוני, אשר ליוותה אותה בהתמודדות עם הגשת התלונה ובהליכים שבאו בעקבותיה.
בעקבות תלונת החיילת החליט הפרקליט הצבאי הראשי דאז, צבי ענבר, על פתיחה בחקירת מצ"ח, אשר בסיומה הועמד הקצין הבכיר לדין באשמת ניסיון אונס. משפטו נערך בבית הדין הצבאי המיוחד, ובהוראת ראש אגף כוח אדם (אכ"א) נערך המשפט בדלתיים סגורות.
בסיומו של ההליך המשפטי הוחלט לזכות את הקצין מאשמה למרות שהשופטים נתנו אמון בעדות החיילת, מאחר שלא נמצאה עדות חיצונית נוספת אשר תתמוך בתלונתה כי ברקאי הוא שביצע את המעשים. למרות הזיכוי אולץ ברקאי לפרוש מצה"ל זמן קצר לאחר המשפט.
הרבה השתנה ב-40 השנים שחלפו מאז. בעקבות זיכויו של ברקאי יזמה ח"כ אלוני תיקון לחוק אשר ביטל את החובה בהצגת ראייה נוספת לעדות המתלונן בתיקי אונס. גם בחוק השיפוט חל שינוי ובוטלה סמכותו של ראש אכ"א להורות על קיום משפט בדלתיים סגורות.
בנוסף לכך, בשנת 2001 בא לעולם חוק זכויות נפגעי עבירה, שנועד לקבוע את זכויותיהם של נפגעי עבירה ולהגן על כבודם. בחוק הוסדרו, למשל, הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי המתנהל, להיות מלווה בחקירה, להביע עמדה לגבי הסדרי טיעון ועוד.
במהלך השנים הוחלט בצה"ל לאמץ את ההסדרים המרכזיים שקיימים בחוק מתוך הכרה בחשיבות הנושא, אבל לא כל המנגנונים הקיימים בחוק הוקמו במקביל בצבא, וביוזמת הפרקליטות הצבאית נמצא כי צריך להביא לתיקון המצב.
הכנסת תצביע על אישור החלת חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל
אתמול דנה ועדת חוץ ובטחון של הכנסת בהצעת חוק שיזמה וקידמה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ואישרה אותה פה אחד לקראת קריאה שנייה ושלישית. ההצעה תחיל את חוק זכויות נפגעי עבירה באופן מלא ובחקיקה ראשית גם על צה"ל. כך, למשל, תוקם בתביעה הצבאית יחידת סיוע שתפקידה יהיה להבטיח את העברת המידע מהתביעה הצבאית לנפגעי העבירות ולהיפך.
שינוי חשוב זה יבוא בהמשך למהלך משמעותי שנעשה בשנתיים האחרונות בצה"ל, במטרה להתמודד עם הימנעותם של נפגעים רבים לדווח לרשויות על פגיעות מיניות שחוו, מחשש לעמוד "לבד מול המערכת", בדיוק כמו במקרה של אותה חיילת שחששה להתלונן על אלוף ברקאי והסתייעה בחברת כנסת.
ועדה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, אשר בחנה את סוגיית הייצוג המשפטי שלו זכאים חיילי צה"ל המליצה לשקול מתן ליווי משפטי גם לחיילים שמדווחים על פגיעה מינית. בניגוד לבדיחה הידועה על המלצות ועדות אשר בעקבותיהן נערכות עבודות מטה אשר מביאות לקבורת כל רעיון טוב, הפעם הביאה עבודת המטה שנערכה בשיתוף אכ"א, הפרקליטות הצבאית ויחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם) לתוצאות.
כיום יכול כל חייל בשירות חובה לפנות למרכז להתמודדות ותמיכה ביוהל"ם ולקבל סיוע משפטי חינם בכל הקשור לפגיעה על רקע מיני. הסיוע כולל הסברים על ההליך החקירתי הצפוי אם תוגש תלונה במצ"ח, הבהרת הזכויות, וליווי משפטי לאורך ההליך כולו. רק במחצית הראשונה של שנת 2018 נעזרו 120 חיילים וחיילות אשר דיווחו על אירועי פגיעה מינית בשירותי הסיוע המשפטי אשר מעמידה לרשותם יחידת היוהל"ם, בראשות תת-אלוף שרון ניר. מדובר בנתון משמעותי מאוד, המעיד עד כמה חסר היה הכלי הזה בעבר.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר הדיווחים של חיילים על פגיעות על רקע מיני, גם בצבא וגם בנסיבות אזרחיות. כך בשנת 2016 נמסרו 802 דיווחים על פגיעות בצבא לעומת 538 מקרים שעליהם דווח בשנת 2011. השאלה שחייבת להישאל היא האם עלייה במספר הדיווחים נובעת מריבוי מקרי הטרדה ופגיעה מינית, או דווקא מאקלים שמאפשר ומעודד תלונות ודיווחים.
הוכחה אמפירית אין, אך כמי שמכיר היטב את השטח אני מצדד באלה הסוברים שריבוי התלונות מקורו במסר של המערכת הצבאית כי אלו יטופלו ולא יושתקו או יטואטאו הצידה, ולאו דווקא בהתגברות הפגיעות המיניות - ייתכן אפילו כי ההיפך הוא הנכון. בכל מקרה, מתן אפשרות לחיילים לקבל ליווי משפטי חינם מהצבא הוא בוודאי צעד מבורך, וכך גם הצעד האחרון שיחיל את חוק זכויות נפגעי עבירה על צה"ל.