לכמה שעות, דומה היה שפסגת האיחוד האירופי תינעל כמו פסגת ה-7G בקנדה, כשאיטליה סירבה לחתום על הצהרת הסיכום על סוגיית המהגרים. ראש ממשלתה הטרי והטירון הפוליטי, הפרופסור למשפטים ג'וזפה קונטה, השתכנע לבסוף כשקיבל על פניו את מבוקשו, ולכמה שעות נוספות נדמה היה שהושגה פשרה חשובה בין מדינות הגוש. ואולם, עם שוך השיחות הקדחתניות בבריסל התבהר כי אירופה נותרה עם הסכם מלא חורים וניסוחים מעורפלים שכל מדינה מפרשת כראות עיניה.
הבעיה המרכזית בהסכם שגובש אחרי כתשע שעות של משא ומתן היא שהוא וולונטרי. כל ההחלטות הן על בסיס רצונן הטוב של המדינות החברות, ואלו הוכיחו מעט מאוד סולידריות מאז פרוץ משבר הפליטים בקיץ 2015. ההסכם שנחתם אז לפיזור מבקשי מקלט ברחבי היבשת על בסיס מכסות קבועות נפל לנוכח סירובן העיקש של הממשלות במרכז אירופה הקומוניסטית לשעבר לקלוט ולו מבקש מקלט אחד, וקשה לראות מי מבין 28 חברות האיחוד - כולל בריטניה שטרם עזבה רשמית - תתנדב להקים בשטחה מרכזים לסינון ולמיון מהגרים.
"הוא היה עייף"
הממשלה הפופוליסטית-לאומנית ברומא, שמכהנת בקושי חודש אך החלטתה לסגור את נמלי לספינות מהגרים היא שהוציאה שוב את שד הפליטים מהבקבוק, הבהירה לאן הרוח נושבת. קונטה, שלמעשה משמש השופר של שני סגניו - מתאו סלביני, מנהיג "הליגה הצפונית" מהימין הקיצוני ושר הפנים, ולואיג'י די מאיו, מנהיג "חמישה כוכבים" ושר הרווחה והעבודה - סתר את דבריו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שרמז כי אותם מרכזים יוקמו על אדמת איטליה.
"הוא היה עייף", תיאר קונטה את מקרון, שממשלתו התכתשה כמה פעמים עם רומא בשבועות האחרונים בעקבות סגירת נמליה לארגוני הצדקה הלא-ממשלתיים האוספים מהגרים מהים התיכון הגועש.
נשיא צרפת שלל אחרי הפסגה את האפשרות שמרכזים אלו יוקמו בשטח ארצו, מאחר שהיא אינה "מדינת חזית", אך ראש ממשלת איטליה טען כי כל אחת מחברות האיחוד היא יעד פוטנציאלי. הוא אמר כי ייתכנו הליכי משמעת נגד המדינות שיסרבו לשאת בנטל, אך בפועל ההסכם חסר שיניים.
גם על קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הקשה קונטה, כשהבהיר שאיטליה לא תסכים לקבל בחזרה מבקשי מקלט שהגיעו לגרמניה דרך שטחה. מרקל, שהכריזה על ההסכם בשעה 6:00 בבוקר כשעיניה טרוטות מליל השימורים בבריסל, זקוקה לפתרונות של ממש כדי להחליש את גובה הלהבות בקואליציה שלה.
היא הגיעה לבריסל תחת האולטימטום של מפלגת האיחוד הסוציאלי הבווארית, שותפתה הוותיקה של מפלגתה הנוצרית-דמוקרטית, הדורשת ממנה להדק את הפיקוח על הגבולות ולמנוע ממי שכבר נרשם במדינות אחרות באיחוד להגיע ליעד הנכסף - גרמניה.
מרקל כבר הבהירה לפני יציאתה לפסגה שלא יהיו פתרונות קסם, וגם אחרי ההצהרה שמסרה היא הבהירה כי דרושה עוד עבודה. הכדור עבר למגרשם של הבווארים, שמנהיגם, שר הפנים הורסט זיהופר, איים לפעול חד-צדדית אם מרקל לא תספק את התוצאות. במקרה כזה הוא ייאלץ אותה לפטרו ולמעשה לפרק את הממשלה השברירית ממילא, שבאגף השמאלי שלה הסוציאל-דמוקרטים תומכים ביד רכה יותר כלפי המהגרים.
במידה כמעט בלעדית, מרקל הביאה את הצרות הפוליטיות שלה על עצמה. ב-2015, כשסמכותה הייתה מוחלטת ובלתי-ניתנת לערעור, היא החליטה לקבל את ההמונים שנהרו לאירופה מאזורי הסכסוך במזרח התיכון - סוריה בראשה - ובמקומות אחרים בעולם. היא סברה שזאת מחויבותו של האיחוד האירופי להסביר פנים לאלו שחיים נתונים בסכנה, אך היא לא לקחה בחשבון שגל ההגירה יתדלק את הכוחות שאירופה האמינה שנעלמו כליל.
אלו עשו קאמבק מבעית גם בגרמניה עצמה, ומפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", השלישית בגודלה בפרלמנט והגדולה ביותר באופוזיציה, ממשיכה להתחזק בסקרים מול היחלשות המפלגות המסורתיות. ההסכם בבריסל אמנם יעניק למרקל עוד קצת זמן תמרון מול שותפיה הבווארים, אך ללא תזוזה ברורה לעין בשטח הקרע בממשלה בברלין ילך ויתרחב, ייתכן שעד ללא איחוי. זאת ככל הנראה הקדנציה האחרונה של מרקל, והיא עשויה להיות קצרה יותר מהמצופה.
הקנצלרית הזהירה טרם יציאתה לפסגה כי גורל האיחוד קשור בהשגת קונצנזוס על סוגיית ההגירה בין המדינות החברות, אך בחלוף יממה הן סותרות את הצהרותיהן אחת של השנייה. חלק ניכר מיסודות הגוש - גבולות פתוחים, תנועה חופשית, שיתוף פעולה ורב-תרבותיות - תלוי על בלימה, כשהחבר'ה החדשים בארץ המגף, שבה שולטת הממשלה הימנית ביותר במערב אירופה, פועלים מהר ולא בהכרח בהתאם לאינטרסים של ברלין ושל מרקל השוקעת.
ב"דר שפיגל", הידוע בשעריו הפרובוקטיביים, כבר הכריזו שהממשלה ברומא מבשרת על סופו של האיחוד. בפרק הזמן הקצר שבו היא בשלטון, היא הספיקה לסגור נמלים, לפנות מחנה של צוענים ולהבטיח גירושים המוניים של מאות אלפי הפליטים שזרמו אל חופיה בשנים האחרונות.
על אף שקונטה, סלביני ודי מאיו, "הילדים הרעים" של אירופה, מדגישים כי הם תומכים באחדותה ובשום פנים לא מחפשים פרישה מהאיחוד או את נפילתו, בעיטת הזירוז שנתנו לגלגלי מערכת ההגירה וקליטת הפליטים עלולה לגרום לתגובת שרשרת שאת השלכותיה קשה לחזות.