מנהיגי האיחוד האירופי הגיעו הבוקר (שישי) להסכם על הגירה, אחרי מרתון לילי של שיחות בפסגה בבריסל. אחרי התנגדות התחלתית של איטליה, המשמשת שער הכניסה המרכזי ליבשת, הושגה פשרה, אולם פערים רבים נותרו בעיניהם ופרטי ההבנות נותרו מעורפלים.
המנהיגים הסכימו כי מרכזי הגירה יוקמו במדינות הגוש על בסיס "התנדבותי" שבהם ייערך תהליך סינון שבסופו ייקבע אם מדובר בפליטים או במהגרי עבודה. ואולם, לא ברור אילו מדינות יתנדבו לארח את המרכזים הללו. בנוסף לכך, הוסכם על הגבלת תנועת מבקשי המקלט בין המדינות השונות.
נשיא צרפת עמנואל מקרון בירך על תוצאת הפסגה ואמר כי המרכזים יוקמו במדינות שאליהן מגיעים המהגרים לראשונה. "השגנו את האיזון הנכון בין אחריות לסולידריות", אמר.
מנגד, קנצלרית גרמניה, שהגיעה לפסגה עם צורך בהסכם כולל כדי לפתור את המשבר הפוליטי מבית שעלול להפיל את ממשלתה, הודתה: "יש עוד הרבה עבודה כדי לגשר על הפערים". בנוסף לכך, לא ברור אם ההבנות ירצו את שותפיה מהמפלגה השמרנית הבווארית, שדורשים להחמיר את ההגבלות על ההגירה למדינה והציבו לה אולטימטום בנושא.
מנהיגי 28 המדינות החברות - כולל בריטניה, שטרם פרשה סופית מהאיחוד - הסכימו גם לחזק את הגבולות החיצוניים של הגוש ולהגביר את הסיוע לטורקיה ולמדינות בצפון אפריקה, שמהן מנסים אלפי בני אדם להגיע לחופי אירופה.
עם זאת, מדינות צפון אפריקה לא מביעות נכונות בשלב זה לאחר בשטחיהן מרכזי קליטה לפליטים ואתמול מרוקו שוב דחתה את הרעיון על הסף. ההסכם קובע גם כי יש צורך דחוף בהגברת המאמצים "למניעת יצירת נתיבי הגירה יבשתיים או ימיים חדשים" לאירופה.
"איטליה לא לבדה יותר", אמר ראש הממשלה ג'וזפה קונטה, שעומד בראש קואליציה פופוליסטית-לאומנית. "אחרי הפסגה האירופית, אירופה אחראית יותר וסולידרית יותר". קונטה חסם בתחילה את הודעת הסיכום של הפסגה, אך חזר בו לאחר שזו כללה הבטחה לתמוך באיטליה.
שר הפנים האיטלקי מתאו סלביני, שעומד בראש "הליגה הצפונית" מהימין הקיצוני, היה סקטפי יותר ואמר בריאיון לתחנת רדיו מקומית כי על האיחוד לנקוט צעדים קונקרטיים. עם זאת, בהמשך היום הוא כבר הביע שביעות רצון מההבנות.
הגוש מפולג עמוקות סביב סוגיית ההגירה, ומדינות מרכז אירופה הקומוניסטיות לשעבר סירבו לתכנית האיחוד לפיזור 160 אלף פליטים ממחנות ביוון ובאיטליה בשטחי המדינות החברות. לפני תחילת הפסגה, הזהירה מרקל בנאום בפרלמנט בברלין כי משבר המהגרים עלול להכריע את גורלו של האיחוד.
יותר ממיליון פליטים, רובם מסוריה ומאזורי סכסוך אחרים, הגיעו לגרמניה מאז החליטה מרקל לפתוח את שערי המדינה בקיץ 2015. מאז צנחו שיעורי ההגירה - ב-96% לפי נתוני האיחוד - אך המשבר צף על פני השטח שוב אחרי שהממשלה האיטלקית החדשה החליטה להפסיק החודש את עגינת ספינות מהגרים בנמליה, האחרונה שבהן היא "לייפליין" הגרמנית.
רק אחרי מגעים דיפלומטיים קדחתניים, היא הורשתה לעגון במלטה כשכמה מדינות באיחוד הסכימו לקלוט לשטחיהן את המהגרים שהיו על הסיפון.
(עדכון ראשון: 9:26)