קנצלרית גרמניה אנגליה מרקל אמרה היום (חמישי) כי גורלו של האיחוד האירופי תלוי ביכולת שלו להתמודד עם משבר ההגירה. במהלך נאום נלהב ולא אופייני שנשאה המנהיגה הוותיקה לפני פסגה אירופית בבריסל, היא ניסתה להרגיע את מבקריה בתוך שורות הקואליציה שלה.
היא אמרה כי הירידה במספר הפליטים הובילה לסיום מצב החירום, שגרם לפתיחת שערי המדינה ליותר ממיליון מהגרים ב-2015. "אירופה עומדת בפני אתגרים רבים, אבל סוגיית ההגירה יכולה להיות עניין של להיות או לחדול מבחינת האיחוד", אמרה למחוקקים, שאת חלקם נאלצה להשתיק במהלך דבריה. לדבריה, ללא הסכם בין 28 חברות הגוש, היא תפעל להסכמים פרטניים עם המדינות השונות.
מרקל זקוקה לפתרון למשבר כדי להתמודד עם מרד בתוך שורות הממשלה מצד שותפיה ממפלגת האיחוד הסוציאל-נוצרי הבווארית, הדורשים שמבקשי מקלט שנרשמו במדינה אחרת בגוש לא יוכלו להיכנס לשטחה של גרמניה. היא הודתה שיש לנהל טוב יותר את הגירתם של אותם מהגרים במסגרת אותם הסכמים בילטרליים ואמרה כי מי שמחפש מקלט באירופה לא יכול לבחור את המדינה שבה הוא רוצה להישאר. "אנחנו לא יכולים להשאיר לבדן מדינות, כמו איטליה, שיישאו לבדן בנטל", אמרה.
על אף שהיקף הגעת המהגרים ליבשת הצטמצם משמעותית בהשוואה ל-2015, בזכות הסכם של האיחוד עם טורקיה שסגר כמעט לגמרי את הנתיב המרכזי שעבר דרך יוון ושיטור תקיף יותר של המיליציות בחופי לוב, ההשלכות הפוליטיות של המשבר גדולות יותר עתה.
מפלגות ימין לאומניות המתנגדות להגירה התחזקו בכל רחבי היבשת, ועתה הן שולטות באיטליה ובמדינות הקומוניסטיות לשעבר במרכז אירופה. גם בגרמניה נכנסה מפלגת ימין קיצוני לפרלמנט לראשונה מאז שנות ה-40, וחברי מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" תקפו את מרקל במהלך נאומה - תקרית ראשונה מסוגה ב-13 שנות כהונתה.
חברי המפלגה, הגדולה ביותר באופוזיציה, תקפו את החלטתה לפתוח את שערי המדינה ב-2015, אך מרקל הגנה על המהלך ואמרה כי היה זה בתגובה לבקשותיהן של הונגריה ושל אוסטריה. לדבריה, צמצום ההגירה לאירופה דורש הסכמים עם מדינות אפריקה, שיכללו הצעות עבודה או לימודים לאזרחיהן.