בשבועות האחרונים החלו בצה"ל להעניק טיפולים זוגיים בחסות מערך בריאות הנפש הצבאי, המיועדים לבני זוג שאחד מהם סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). ביחידה לתגובות קרב במערך בריאות הנפש דיווחו כי חלה הפחתה בסימפטומים הפוסט טראומטיים בקרב בן הזוג הסובל מהם, וכי חל שיפור בתקשורת בין בני הזוג בעקבות הטיפול.
הטיפולים המוצעים מוגבלים בזמן ומותאמים למתמודדים עם פוסט טראומה. מטרתם היא חיזוק מערכת היחסים בין בני הזוג במהלך 17 פגישות שאורכות 75 דקות. ארבעה מטפלים הוסמכו לצורך מתן הטיפולים באוניברסיטת בר אילן, המתקיימים על בסיס מחקר רחב היקף שנעשה ביחידות הקרביות של צה"ל. המחקר הוא פרי שיתוף פעולה בין מערך בריאות הנפש של צה"ל ומפקדת היחידה לתגובות קרב במערך, רב-סרן רוית רובינשטיין, והחוקרות פרופ' רחלי דקל וד"ר יעל שובל מאוניברסיטת בר אילן. בימים אלו, המחקר נמצא בשלבי סיום.
הטיפול הזוגי מבוסס על פיתוח של פרופ' קנדיס מונסון, מומחית לטיפול בפוסט טראומה מאוניברסיטת ריירסון שבקנדה. לדברי מונסון, ההכרה בכך שגורמים בין-אישיים, כמו תמיכה חברתית, הם מנבאים חזקים של התאוששות מטראומה, הביאה אותה לפתח את ההתערבות המשותפת לאדם שנפגע ולבן/בת זוגו בשלושה שלבים. בשלב הראשון, ניתן מידע על טראומה והפרעת הדחק הפוסט טראומטית ועל השלכותיה על הזוגיות. כמו כן, מבוססת היכרות בין המטפל למטופלים וחוזה טיפולי. בשלב השני, הטיפול מתמקד בהפחתת הימנעות ובחיזוק הקשר בין בני הזוג, דרך זיהוי רגשות ומחשבות ופתרון בעיות. סוף סדרת הפגישות מוקדש להבנת ההשלכות של הטראומה, תוך לימוד בני הזוג כיצד לחדש קרבה פיזית, להתמודד עם רגשות אשמה, וכן לחלק אחריות ותפקידים ביניהם.
עוד בוואלה! NEWS
תינוקת עם תסמונת נדירה קיבלה טיפול פורץ דרך - והתחילה לאכול
חודשיים לרפורמת הקנאביס הרפואי: החולים מעדיפים לגדל בבית
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר: 90% מבתי החולים לא מוגנים מתקיפות סייבר
בישראל קיימת חשיפה גבוהה לאירועים מסכני חיים כמחלות, תאונות דרכים, תקיפה מינית, לחימה וטרור. לאירועים אלו עלולות להיות מגוון השלכות על התפקוד הנפשי, הזוגי והחברתי. תוצאה נפוצה היא הפרעת הדחק הפוסט טראומטית, המאופיינת בהופעתם החוזרת של זיכרונות מהאירוע הטראומטי בימים ובלילות. מלבד הופעת הזיכרונות הבלתי נשלטת, הסובלים מההפרעה חווים אי-שקט וחרדה גבוהה, ומעדיפים להימנע ממקומות ומאנשים הקשורים לאירוע הטראומטי שחוו.
"לנפגעים ולנפגעות שכתוצאה מחשיפה לאירועים אלו ממשיכים לסבול ממצוקה, מוצעות התערבויות טיפוליות רבות, אך אלו רובן ככולן פרטניות", מסבירה רובינשטיין. "הן מוצעות לפרט שנחשף באופן ישיר לאירוע הטראומטי. ההתערבויות אינן לוקחות בחשבון מחד את ההשלכות שיש לאירוע הטראומטי על בני המשפחה הקרובים לנפגע, ומאידך את היכולת של בני המשפחה להוות מקור תמיכה וסיוע להחלמה. המשפחה מהווה חלק משמעותי מחוסנה של החברה הישראלית - היא לעתים קרובות מספקת הגנה, ביטחון ותחושת שייכות לאינדיבידואל, ומספקת לו מסגרת התייחסות חשובה מאין כמוה".
עוד מוסיפה רובינשטיין כי "בישראל, המשפחה היא גם לעתים קרובות מוקד סיוע להתמודדות עם משברים ואירועים קשים, בין אם כאלה המתרחשים בתוך המשפחה ובין אם מחוצה לה. למרות שבמהלך השנים פותחו מגוון שיטות התערבות פרטניות יעילות להתמודדות עם מצוקה פוסט טראומטית, התערבויות אלו לא נותנות מענה לבעיות הזוגיות שמתפתחות. יתרה מכך, אחד הממצאים העקביים בספרות הוא כי תמיכת בן/בת הזוג וטיב היחסים הזוגיים יכולים לסייע להחלמה, מכאן שאי-טיפול בבעיות הזוגיות עלול לשבש את מהלך ההחלמה. בשנים האחרונות מצטברות עדויות מחקריות וקליניות כי ניתן להקל על התסמונת הפוסט טראומטית במסגרת טיפול זוגי, וכך הזוגיות עשויה להפוך משאב להחלמה".