ראיות דרמטיות נגד נתניהו: הרמזים שמסתתרים במופע של מנדלבליט

פעמים רבות מסתתרים להם הדברים המעניינים באמת דווקא בין השורות. הופעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועדת החוקה בכנסת שלשום (רביעי) מדגימה זאת היטב. מי שציפה למופע שבו ייחשפו ראיות חדשות הנוגעות לחקירות ראש הממשלה התאכזב בוודאי. אבל מי שעקב אחרי התבטאויות קודמות של מנדלבליט בנוגע לחקירות מתנהלות לא יכול היה לצפות ברצינות לחשיפת מידע שכזה.

צריך לומר את האמת, לצד הסקרנות הטבעית של הציבור לגלות מידע חדש בפרשות 1000, 2000 או 4000 בעוד הן מתנהלות, מי שייהנו באמת מחשיפת חומרי חקירה בשלב זה הם החשודים, אשר יוכלו להיערך לחקירותיהם הצפויות כשהם יודעים מה צפוי להיות מוטח בהם. לכן חשיפת מידע מתוך החקירות לא הייתה באמת על הפרק.

היועמ"ש ביקש לנצל את הבמה בכדי לשכנע את הציבור, כי רשויות האכיפה מנהלות את חקירות ראש הממשלה ביעילות ובקצב מניח את הדעת, וכי החלטותיו בתיקים השונים יתקבלו בסיומן, אך ורק משיקולים ענייניים. הוא גם ביקש להזהיר, ולא בפעם הראשונה, מפני קמפיין שמנהלים פוליטיקאים במטרה להחליש את כוחן של רשויות האכיפה במלחמתם בשחיתות.

אך לצד מסרים צפויים אלה התייחס מנדלבליט גם להחלטות שהתקבלו לאורך הדרך לכרות הסכמי עדי מדינה עם ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ. יותר מכך, בדבריו ניתן היה למצוא רמזים לכך שחומרי ראיות שהתווספו לאחרונה עם כריתת הסכם עדי מדינה עם ניר חפץ מצופפים את מארג הראיות שנאסף בפרשיות השונות.

"אני ער לניסיון לעשות 'דה-לגיטימציה' למוסד של עד המדינה", אמר היועמ"ש לח"כים. "מדובר בכלי חשוב ואפקטיבי במאבק בשחיתות... המאבק בתופעות השחיתות למיניהן הוא קריטי לקיום החברה הישראלית. לפעמים נדמה שמערכת אכיפת החוק עומדת לבדה חשופה במאבק הזה. זה לא יזיז אותנו מן הדרך".

היועמ"ש לא הסתפק בהבעת תמיכה החלטית בכריתת הסכמי עדי מדינה בפרשות השונות הנוגעות לבנימין נתניהו. מדבריו ניתן היה להבין כי ניר חפץ מסר לחוקריו ראיות משמעותיות לא רק בפרשת בזק - תיק 4000 - אלא גם בתיקי 1000 ו-2000, שני התיקים הנוספים שבהם חשוד ראש הממשלה בעבירות מתחום טוהר המידות.

"כריתת הסכם עד מדינה משמעה מתן טובות הנאה לחשוד בביצוע עבירות. זו אינה החלטה פשוטה, אך שוב - לשם ברור האמת ובשים לב לאינטרס הציבורי בתיקים משמעותיים אלה, כשנבדק חשד כלפי ראש הממשלה, אנו מוכנים לשלם את המחיר" אמר היועמ"ש. "בתיק 4000 הגיעו לידינו הקלטות רבות של עד מדינה מסוים. מדובר בהיקף גדול של חומר, שמהר מאוד התברר שחלק ממנו רלוונטי גם לתיקי 1000 ו-2000".

ניתן היה להבין מדבריו של היועמ"ש, כי אם בעבר נאלצו רשויות אכיפת החוק להסתמך בעיקר על דברים שעדי המדינה מסרו בעל-פה - והרי ידוע שעדי מדינה אינם נטולי אינטרס - הרי שבעניינו של חפץ הדברים שונים. נראה שחפץ הקליט שיחות רבות לאורך תקופה ארוכה, ואסף ראיות ליום סגריר שאכן הופיע. עצם חקירתם של החשודים בפרשות השונות פעם נוספת מלמדת על הצטברות ראיות חדשות המסבכות אותם - ראיות אובייקטיביות דוגמת שיחות שהוקלטו בזמן אמת.

צריך לזכור, כי בתיק 2000 העוסק ביחסים שבין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, קיימת הקלטה נוספת, שנמצאה אצל ארי הרו; וכן שבתיק 4000 מסר אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, הקלטות של שיחות שקיים עם שאול אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק החשוד אף הוא בפרשה. ייתכן מאוד שאותן ראיות אובייקטיביות, ולא הדברים שימסרו עדי המדינה מפיהם, הן שיכריעו את גורלן של חקירות ראש הממשלה.

פרקליטות המדינה הצהירה השבוע בהקשר אחר, כי ככל שמעמדו הציבורי של האדם רם יותר, כך מלחמתה במעשי שחיתות שבביצועם הוא נחשד תהיה עיקשת יותר. זאת, בהחלטתה שלא להשלים עם זיכויו של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר אלון חסן בבית המשפט המחוזי.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט העליון להרשיע את חסן בעבירות של הפרת אמונים, תוך הדגשה שמעמדו של חסן בנמל וכוח השפעתו "היו עצומים". עם כל הכבוד למלחמה עיקשת בראש ועד, ליועץ המשפטי לממשלה ברור כי מבחנו האמיתי יהיה בטיפול בפרשות שבהן החשדות לשחיתות מגיעים לצמרת הגבוהה באמת.

דומה שמנדלבליט בחר לצעוד בדרך הארוכה, והוא פוסע בה בזהירות, כדי לא למעוד ולא לטעות - טעויות שבדרך-כלל פועלות לטובת ההגנה דווקא. צריך להבין שבשלב הנוכחי רשויות החקירה הן שאוספות ראיות, ולחשודים אסור ליצור קשר עם עדים פוטנציאליים, שמא יואשמו בשיבוש החקירה. הכללים משתנים עם סיום החקירה.

אם יישמט עד מסוים ולא תיגבה ממנו עדות בחקירה תוכל ההגנה להסתייע בו. מי שמפרש זהירות מצדו של מנדלבליט ככזו שנועדה לסייע לראש הממשלה אמר כנראה את אותם דברים על חקירת תיק המעונות. זו התמשכה אולי זמן ארוך מדי, אך כתב האישום שהוגש בה נגד רעיית ראש הממשלה, על סעיפי האישום שהוא כולל, אינם מעידים על הקלה כלל ועיקר. נמתין ונראה מה יתברר בפיתולים הבאים, ובעיקר בסיומה של הדרך, גם כאן.