פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנדלבליט: "חוק היועמ"שים - פגיעה בשלטון החוק במדינה"

      באופן חריג, היועמ"ש הנוכחי הגיע לדיון בכנסת. מנדלבליט והיועצים המשפטיים לשעבר זמיר ורובינשטיין תקפו את הצעת החוק שתשנה את דרכי מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ותעניק יותר כוח לדרג הפוליטי במינוי. השרה שקד: "מעורבות השרים היא דבר נכון"

      מנדלבליט: "חוק היועמ"שים - פגיעה בשלטון החוק במדינה"
      צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

      חוק היועמ"שים - עדכונים אחרונים

      - היועץ המשפטי מנדלבליט על הצעת החוק: "הנזק שייגרם לעצמאות היועצים הוא גדול"
      - השופטים בדימוס זמיר ורובינשטיין תקפו את ההצעה גם הם: "איום רציני על שלטון החוק ומדרון חלקלק"
      - השרה שקד הגיבה: "יועץ משפטי שייבחר על ידי השר לא יהיה פחות אמיץ. השרים צריכים להיות מעורבים"

      היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ושניים מקודמיו - שופטי העליון בדימוס יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין - הגיעו היום (שני) לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי להביע את התנגדותם לשינוי שיטת מינוי היועמ"שים במשרדי הממשלה. ההצעה הפכה לאחד הדגלים של שרת המשפטים אילת שקד, ואמור להגדיל את השפעת הדרג הפוליטי על מינוי היועצים, שמהווים שומרי סף במשרדים.

      הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בינואר. היא קובעת כי השר ימנה את היועץ המשפטי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שיעבור ועדת האיתור. ההרכב של ועדת האיתור יהיה מנכ"ל המשרד, היועמ"ש או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור שימונה על ידי מנכ"ל המשרד וכן איש אקדמיה שימונה בדרך דומה.

      היעומ"ש אביחי מנדלבליט בדיון על מינוי היועמ"שים במשרדי הממשלה, כנסת, ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , ערוץ הכנסת)
      לדברי מנדלבליט, במצב הקיים היום הוא "לא חושב שיש פגיעה במשילות. אני לא חושב שמדיניות הממשלה סוכלה" (צילום: ערוץ הכנסת)

      השופט בדימוס והיועץ המשפטי לשעבר יצחק זמיר היה הדובר הראשון בדיון, והוא תקף את הצעת החוק: "כמי שהקדיש את כל חייו המקצועיים לשירות הציבורי, לנוכח הסכנה החמורה שאני רואה בהצעה הזו, וכמי שבקיא בנושא, אני ממש מפציר בחברי הכנסת בכל לשון של בקשה: למען מדינת ישראל כמדינת חוק, למען האזרחים, אל תקדמו את ההצעה הזו".

      לדברי זמיר, "לכאורה הצעת החוק היא בעלת חשיבות שולית, אפילו טכנית. בסך הכל היא באה להחליף שיטת מינוי אחת באחרת. אני נמצא כאן כי לדעתי הצעת החוק הזו היא לא פחות מגורלית, בעלת השפעה עצומה על תפקוד הממשלה ועל פני המדינה כמדינת חוק", אמר זמיר, "אני חושב שההצעה מאיימת באופן רציני על שלטון החוק במדינה. אני לא זוכר במשך שנים הצעת חוק שעלול לפגוע בשלטון החוק, בתפקוד הממשלה ובמנהל התקין כמו ההצעה הזו".

      חוק היועצים המשפטיים- היועמ"ש: "יש פה פגיעה בשלטון החוק במדינה- במצב כזה אני חייב להופיע בפני הכנסת" (ערוץ הכנסת)
      "השיטה המוצעת לדעתי פסולה מיסודה". השופט בדימוס והיועמ"ש לשעבר זמיר (צילום: ערוץ הכנסת)

      זמיר הסביר כי "ההצעה הזו באה לשנות את המצב הקיים מזה עשרות שנים. הוא נקבע בחוק שירות המדינה כתגובה למצב שהיה קודם, שהיה מצב של מינויים פוליטיים. המצב ההוא גם השחית את השירות הציבורי, גם פגע ביעילות, וגם בתושבים. השיטה הקיימת, שיטת המכרז, שהיא שיטה משותפת לכל עובדי המדינה, הוכיחה את עצמה בכלל ובפרט, גם לגבי הייעוץ המשפטי". "ככל שאני יודע", המשיך, "זו גם העמדה של שרת המשפטים. רשמתי לפניי ציטוט מדברים שהיא אמרה: 'אני חושבת שהיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה אכן עושים עבודה טובה ואינני יכולה לומר שיש כרגע בעיה מיוחדת בהקשר זה'. אם זאת הדעה של כל מי שמכיר את התחום הזה, כולל שרת המשפטים, אז למה לשנות? בואו נפנה לדברי ההסבר בהצעת החוק. שם אין אף מילה שאומרת שההצעה נועדה לשפר את הייעוץ המשפטי, או שיהיו יועצים טובים ועצמאיים יותר. יש אמירה אחת בלבד שמסבירה את הסיבה של הצעת החוק הזו, והסיבה היא שמתבקשת מעורבות רבה יותר של השר במינוי היועצים המשפטיים".

      זמיר נימק את עמדתו באומרו כי "זו לא סתם החלפת שיטה אחת באחרת. ראשית, השיטה המוצעת לדעתי פסולה מיסודה. היא נוגדת עקרון בסיסי של הממשל הציבורי, עקרון ניגוד העניינים. ליועץ המשפטי במשרד יש תפקיד כפול: הוא גם אמור לסייע לשר למלא את תפקידו והוא גם שומר סף. שנית, להצעה הזו יש אצטלה של הצעה מאוזנת. כאילו ההרכב של ועדת האיתור מבטיח מינוי טוב, אבל זה לא ככה. חוץ מזה שהמינוי נעשה בידי השר, גם ועדת האיתור היא בשליטת המנכ"ל, שהוא מינוי אישי של השר. היום המערכת מתייחסת בכבוד ובהערכה לייעוץ המשפטי של המשרדים. בית המשפט סומך עליהם. אם ימונה היועץ על ידיד שר, הוא יהיה על תקן של חשוד". בשלב זה התפרץ לדבריו ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), בשאלה "למה, השר הוא חשוד?", מה שהוביל לחילופי צעקות בוועדה.

      "פוליטיזציה של שירות משפטי - מדרון חלקלק"

      שופט העליון בדימוס והיועץ המשפטי לשעבר אליקים רובינשטיין ביקש אף הוא לבקר את הצעת החוק. "אנחנו בנינו בעמל רב בשבעים שנה של מדינת ישראל שירות ציבורי שמתבסס על הדגם האנגלי. עובדי ציבור שהשירות הציבורי הוא עיסוקם, ולא באים לשרת ממשלה א' או ממשלה ב'. בכל עבודתי, וגם כשופט, לא ראיתי שהייעוץ המשפטי מטרפד מדיניות", טען רובינשטיין, "גם השרה שאני מכבד ומעריך אמרה את זה לא אחת. הייעוץ המשפטי עושה את מלאכתו מול השרים. תפקידו הוא לשרת את המדיניות כדי שתמולא לפי החוק".

      "אגיד גם משהו מעשי, ואני אומר את זה שבעתיים לח"כ אוחנה, לגבי מינוי אישי. צריך לראות איך המערכת הזו עובדת. מה יקרה בפועל, ולדעתי גם למציעים אין תשובה לזה, מה יקרה אם מחר השר מתחלף? זה קורה במדינת ישראל. אבל היה יועץ שהתמנה בדרך הזאת. עכשיו הוא צריך לעבוד מול השר החדש שהוא בא ממפלגה אחרת. מה הרווחנו במשילות? שום דבר". רובינשטיין הדגיש כי "השיטה הנוכחית עובדת. היועצים המשפטיים לא מטרפדים מדיניות. אני חושב שההצעות האלה לא במקומן. זה סוג של פוליטיזציה, ופוליטיזציה של שירות משפטי זה לא בריא וזה מדרון חלקלק". גם דבריו של רובינשטיין נקטעו על ידי חברי הכנסת.

      וואלהTALKהראיון המרכזי עם אליקים רובינשטיין. 21 בנובמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      "פוליטיזציה של שירות משפטי זה לא בריא וזה מדרון חלקלק". השופט בדימוס והיועץ המשפטי לשעבר אליקים רובינשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      שרת המשפטי איילת שקד הגיבה לדברים ואמרה כי "רוב היועמ"שים הם מקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה. גם במנגנון הזה המינויים יהיו אחראים. שר ומנכ"ל יודעים לבחור יועמ"ש טוב לא פחות מנציג של הנציבות. אני מצפה שימונו יועמ"שים שתופסים את התפקיד כך שיועמ"ש יישם את המדיניות של השר שיחליף אותו, כך גם היועמ"שית אצלי במשרד. המעורבות של השר במינוי היועמ"ש זה דבר נכון. שרים לא צריכים במחשכים לעשות זאת. זה צריך להיות על השולחן. ההצעה מאוד מאוזנת. אומר את זה באופן ברור: השרים צריכים להיות מעורבים. הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות, ולהגיד מיד שכל מינוי של שר הוא מינוי מושחת או פוליטי, או ששרים ימנו לעצמם מין סנצ'ו פנצ'ו, זה דבר מופרך מהיסוד. שרים רוצים להצליח במשרדים שלהם".

      השרה שקד נוסיפה כי "את מנדלבליט בחרה ועדת איתור. הייתי בוחרת אותו גם בלי ועדת איתור. צריך לסמוך על הדרג הפוליטי. אנחנו רוצים את טובת המדינה. אנחנו לא פחות מוכשרים מהיועצים המשפטיים. המעורבות שלנו היא טובה. אני לא פוחדת לרשת משרד ששר אחר היה מעורב במינוי הגורמים שם. יועץ משפטי שייבחר על ידי השר לא יהיה פחות אמיץ מיועץ שנבחר במכרז". בשלב מסוים קראה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) קראה לעבר שקד כי היא "מחפשת סנגור פלילי", והשרה קראה לה להתבייש בדבריה. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) התערב אף הוא בדיון וקרא: "אני רק דבר אחד לא שמעתי - למה צריך לשנות את השיטה. אפשר לקבל תשובה לזה ולא נאום על הוועדה לבחירת שופטים?". חנין הוסיף כי מדובר בפיליבסטר וטען כי שקד לא עונה לשאלות, ויו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) קרא אותו לסדר ולבסוף הוציא אותו מהדיון.

      אביחי מנדלבליט בכנס לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אוניברסיטת ת"א, 26 בדצמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      "במצב כזה לא רק שאני רשאי להופיע בכנסת, אלא אני חייב לעשות את זה. זו חובתי לציבור". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)

      בשלב זה נאם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט. "אני מצטרף לדברים שאמרו שופטי העליון בדימוס. זו בגדול התפיסה שלי", אמר מנדלבליט והוסיף: "ראיתי פרסומים בתקשורת שההופעה שלי מנוגדת לכאורה להנחיית היועמ"ש שקובעת שעובד במשרד ממשלתי אינו רשאי להביע בפני ועדות הכנסת עמדה המנוגדת לעמדת המשרד. אני חושב שזו עמדה חשובה, שמפרידה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. אבל צריך לזכור, ואני לא אומר את זה מתוך גאווה, שהיועמ"ש הוא פקיד, אבל לא סתם פקיד. אלא כזה שהממשלה מינתה כדי לשמור על שלטון החוק במדינה. ככזה היועמ"ש הוא עצמאי. הוא לא מיישם מדיניות של שר או של הממשלה. הוא הגורם בעל הסמכות בתחום השמירה על שלטון החוק. לכן אני נמצא כאן היום. אני חושב שיש פה פגיעה בשלטון החוק במדינה. במצב כזה לא רק שאני רשאי להופיע בכנסת, אלא אני חייב לעשות את זה. זו חובתי לציבור, אם עלולה להיות פה פגיעה בשלטון החוק".

      מנדלבליט סיכם את דבריו באמירה כי "בסוף אין בהצעה הזו איזון. הנזק שייגרם לעצמאות של היועמ"שים במשרדי הממשלה, בדגש על תפקידם כשומרי סף, הוא גדול", לדבריו, במצב הקיים היום הוא "לא חושב שיש פגיעה במשילות. אני לא חושב שמדיניות הממשלה סוכלה".