הכתובת הייתה על הקיר. מיד עם התחלת ספירת הקולות בבחירות אמש (ראשון) הודיעה סוכנות הידיעות הרשמית בטורקיה שהנשיא רג'פ טייפ ארדואן מוביל ברוב של כמעט 60% על יריביו, וההודעה הרשמית הסופית חיזקה את ההודעה הראשונית.
זו שאלה מרתקת - כיצד מדינה גדולה, ששטחה יותר מ-780 אלף קילומטרים רבועים, בת יותר מ-80 מיליון איש, ששיעור ההצבעה בה היה קרוב ל-90% על פי הדיווחים הרשמיים, מצליחה לספור ידנית את כל פתקי ההצבעה לנשיאות ולפרלמנט, לוודא ולאשרר ולפרסם אותם תוך כארבע שעות בלבד. יעיל מאוד, אולי יעיל מדי.
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
הבחירות בטורקיה: ארדואן הוכרז מנצח, האופוזיציה דוחה את התוצאות
ארדואן, שרבים חזו שייאלץ להיגרר לסיבוב בחירות שני כי לא יצליח לצבור את 50% האחוזים ועוד קול אחד הנחוצים לניצחון בסיבוב הראשון הצליח במשימתו הראשונית ונבחר בסיבוב הראשון. זה מנע ממנו אי נעימות ואולי אפילו סכנה אמיתית, בסיבוב שני כל האופוזיציה - שהייתה מפולגת בסיבוב הראשון - התחייבה להתאחד סביב המועמד שהיה מקבל את מספר הקולות הרב ביותר, במקרה זה המורה הכריזמטי מוהרם אינג'ה.
אך זה לא מה שקרה. ואולי כן? האופוזיציה סירבה תחילה לקבל את תוצאת הבחירות וטענה לזיופים רבי היקף ברחבי המדינה, וכי היקף הקולות שנספרו נמוך בהרבה מהספירה המוכרזת הרשמית של ועדת הבחירות המרכזית. על פי ספירת הקולות של גוף בלתי תלוי ארדואן קיבל הרבה פחות, ואינג'ה יותר, מהתוצאות הרשמיות. תהא האמת אשר תהיה, ארדואן הוא זה שהוכרז נשיא, ויזכה לסמכויות שלא היו לאיש בטורקיה מאז הדחת שלטון הסולטנים. הלילה כבר דווח כי אינג'ה הודה בהפסדו.
בבחירות לפרלמנט מצבו של ארדואן מעט סבוך יותר, אבל לא ממש. אמנם המפלגה השנואה עליו ביותר, המפלגה הפרו-כורדית (HDP), עברה את אחוז החסימה אבל היא רוסקה ומנהיגה נמצא בכלא וממתין למשפטו בהאשמות מפוברקות.
מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן (AKP) תהיה כמובן הגדולה בפרלמנט, ויחד עם בעלת בריתה הלאומנית (MHP) בעלת רוב מוחלט. גם החזית הזאת בוצרה. מעתה הנשיא ארדואן הוא הפוסק היחיד - אין עוד ראש ממשלה, הוא ימנה את השרים, הוא ישלוט בכוחות הביטחון, במערכת המשפט, בתקשורת, בכל.
האופוזיציה תנסה להביא הוכחות לזיופים בקלפיות
אנשי האופוזיציה בטורקיה ינסו להביא הוכחות לכך שחלו שיבושים וזיופים ביום הבחירות, ולמנוע את כהונתו הקרובה של ארדואן. אך נראה שתהיה לכך את אותה מידת השפעה שהיו לטענות מקבילות קודמות בטורקיה, או ברוסיה השכנה - כלומר אפסית. ועדת הבחירות המרכזית אישרה את כשרות הבחירות, ארדואן ימשיך לשלוט בטורקיה, כפי שהוא עושה כבר 15 שנים.
האופוזיציה יכולה להתעודד מכמה נתונים: אינג'ה האלמוני זכה בכמעט שליש מהקולות, אפילו על פי הנתונים הרשמיים, מפוברקים או לא. כלומר יש פוטנציאל לא ממומש של התנגדות לארדואן, למפלגתו האיסלמיסטית, למדיניותו בתחומים שונים.
ארדואן פגיע. הוא הקדים את הבחירות, שוב, בניסיון להפוך את שלטונו לשלטון אבסולוטי, או כמו שהוא קורא לזה - דמוקרטיה נשיאותית בדרג ציוויליזציה גבוה יותר מהשאר. הוא הצליח, בדוחק, לנצח שוב על ידי שימוש בשליטה המוחלטת בתקשורת, בסדר היום, בכל סעיף של המדינה הטורקית. וזה כמעט לא הספיק.
כעת צריך הנשיא להביא תוצאות. וזה אומר בתחום הכלכלה: הלירה הטורקית מתרסקת. האבטלה עולה, האינפלציה גם. ארדואן הצליח להזניק את הכלכלה בתחילת שלטונו, זה הבסיס להצלחתו עד היום - לא האסלאם. אבל הנס הכלכלי הטורקי מגיע למיצוי, וארדואן נמצא במסלול התנגשות עם הבנק המרכזי - הוא רוצה צמיחה בכל מחיר, הבנק המרכזי רוצה יציבות ואינפלציה נמוכה.
אחרי הבחירות נחשו מי יכופף את ידו של מי. אבל גם ארדואן לא יכול להמציא את הכלכלה מחדש. הוא יכול להשקיע סכומי עתק בפרוייקטים מרשימים, אולי אף נחוצים כמו גשר על הבוספורוס או נמל תעופה חדיש, אבל זה לא ישנה מהותית את מצב הלירה הטורקית, את ההון הנמלט מהמדינה, או את מצבם של הצעירים המבקשים עתיד.
איש לא חשב שארדואן ינוצח בסיבוב הראשון. אבל ההערכה הייתה שהוא ייאלץ להתמודד בסיבוב שני. זה לא יקרה. ההתמודדות אולי תהיה ברחובות, שם האופוזיציה המתוסכלת תפגין. ארדואן כבר הוכיח פעם אחר פעם, במחאות פארק גזי למשל, שהוא לא סובלני כלפי מי שמאיים על שלטונו, מי שמוחה נגד תפיסת עולמו. המשחק אולי מכור, אבל בסופו של דבר הלילה הוכרז המנצח.