פרשה 512: הפרקליטות הציגה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר טיעון עם העבריינים מאיר אברג'יל ומוטי חסין. חסין הודה במסגרת ההסדר בכתב אישום מתוקן, והורשע בקשירת קשר לביצוע פשע - ולא ברצח.
בכתב האישום המקורי יוחס לחסין רצח העבריין דוד ביטון, שכונה "דיידונה", מחוץ למועדון בחולון בשנת 2003, לכאורה בהוראת איציק אברג'יל. הסיבה, לפי הפרקליטות, היא שאברג'יל סבר שביטון "מלכלך" על חברי הארגון. על פי כתב האישום המקורי, חסין היה מי שפיתה את ביטון לצאת אתו למועדון, ובהמשך סימן למתנקשים כי מדובר במטרה. ביטון נורה למוות מחוץ למועדון. על פי כתב האישום המתוקן, קשר הנאשם, במועדים שאינם ידועים, קשר עם אחרים לחבל ולגרום פגיעה פיזית חמורה לביטון. חסין, בניגוד לרוב הנאשמים האחרים בפרשה, אינו מואשם בחברות בארגון פשיעה.
בפרקליטות הסבירו כי השיקולים להגעה להסדר הטיעון הינם, בין היתר, קשיים ראייתיים, ביניהם גרסת עד המדינה בפרשה 1131 לפיה שמע התוודות של אדם אחר ברצח המנוח; חלקו היחסי של הנאשם באירוע; היעדר עבר פלילי של הנאשם בעת ביצוע המעשה וקבלת האחריות מצידו. על פי הסדר הטיעון, יעתרו הצדדים במשותף לגזר דין של חמש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח בסך 50 אלף ש"ח.
אברג'יל הודה והורשע במסגרת הסדר הטיעון בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ביצוע עסקה בסמים במסגרת ארגון פשיעה, עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ארגון פשיעה, ובהלבנת הון. בכתב האישום המקורי יוחסו לאברג'יל אחריות על הכספים ועל פעילות הסמים בארגון הפשיעה המשפחתי, וכן בסיוע לרצח שלושה עוברי אורח שמתו בניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין ביהודה הלוי. בנוסף הואשם במעורבות בעסקת סמים שמכונה "העסקה הגדולה", במסגרתה יובאו מפרו מאות קילוגרמים של קוקאין שהוסלקו בתוך גלגלים של מכונה תעשייתית, והוברחו כך מחוץ למדינה.
על פי כתב האישום המתוקן, קשר אברג'יל קשר עם אחרים לפגוע פגיעה חמורה במשפחות יריבות, על רקע חשדו כי המשפחות היריבות אחראיות, בין היתר, לרצח של אחיו יעקב. במסגרת זו, במהלך השנים 2002-2003, התרחשו אירועי אלימות שונים במסגרת מאבקים פליליים, לרבות רצח שלושה אזרחים חפים מפשע באמצעות מטען חבלה שהונח על גג צ'יינג' ברחוב יהודה הלוי בתל אביב.
באישום השני, מואשם מאיר בחלקו ב"עסקה הגדולה": לפי אישום זה, קשר הנאשם קשר עם אחרים ועם עד המדינה, להעביר מפרו לקנדה כמות גדולה של קוקאין, אשר נרכשו במועד שאינו ידוע בשנת 1998, או בסמוך, על ידי מנשה אליהו ואשר (מסעוד) אבוטבול והוסלקו בתוך גלגלי ברזל המורכבים במכונה תעשייתית בפרו. בהמשך, קישר אברג'יל את עד המדינה לאדם אחר שזהותו ידועה לפרקליטות, מ', במטרה לקדם את העברת הסמים מפרו לקנדה. במקביל סיכמו האחרים, עד המדינה והנאשם, את חלוקת רווחי מכירת הסמים לפיה 10% מרווחי תמורת מכירת הסמים יועברו לסמי ביטון, אזרח קנדי, בתמורה לאחסון הסמים בקנדה והלבנת רווחי מכירתם, וכי יתרת התמורה תתחלק באופן שווה בין הנאשם, עד המדינה והאחרים, והכל במסגרת ארגון פשיעה.
ב-31.12.02 או בסמוך, הגיעה המכונה לקנדה ובהמשך החל מ' בפתיחת הגלגלים ומכירת הסמים, בכמות כוללת של כ-480 ק"ג, בשווי של כ-32,788,800 שקלים. כספי העסקה התחלקו בהתאם לתוכנית בין הנאשם לאחרים. במהלך שנת 2003, בהזדמנויות שונות, העבירו סמי ביטון ומ' לישראל סכום מצטבר של לפחות 2,970,000 דולר אמריקאי ו-125,000 דולר קנדי, בדרכים שונות. מלוא כספי העסקה התחלקו בין המעורבים, כאשר מתוך הכספים שהועברו והולבנו על ידי ביטון, העביר עד המדינה לידי הנאשם, בישראל, סכום משמעותי של בין 400,000$ ל-500,000$. על פי הסדר הטיעון, הצדדים יעתרו במשותף לעונש של 8.5 שנות מאסר בפועל, מתוכן 3.5 שירוצו בחפיפה לעונש שריצה אברג'יל בארצות הברית על עבירות שבוצעו במסגרת הארגון; מאסר על תנאי; פיצוי בסך 150 אלף שקלים; קנס בסך 350 אלף שקלים וחילוט בסך 2 מיליון שקלים.
על פי הפרקליטות, השיקולים להגעה להסדר הטיעון הינם, בין היתר, העובדה כי הנאשם הינו הראשון שמודה בפרשה ולוקח אחריות על מעשיו ואף על מסע האלימות המתואר; בעניין זה יודגש כי הודאת הנאשם אינה משנה באופן מהותי במישור העובדתי את שיוחס לו בכתב האישום המקורי, כאשר ברור כי הנאשם לא היה שותף בניהול הארגון, לא היו תחתיו אנשים מהארגון והוא לא כיוון את פעילותו. עם זאת, העסקה הגדולה שתוארה מימנה את הארגון; גילו של הנאשם, 64; העונש הכספי הגבוה שיוטל על הנאשם - 2.5 מיליון ש"ח, והתחשבות בתקופה שריצה הנאשם בתיק ההסגרה לארצות הברית.