כתב האישום החמור שהוגש היום (חמישי) נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, נותן תשובה ניצחת לכל מי שטענו לאורך הדרך שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נוקט בסחבת מכוונת כדי לסייע לנתניהו. לא מדובר רק בבחירה של הפרקליטות שלא להסתפק באישום בקבלת דבר במרמה אלא לטעון לקיומן של נסיבות מחמירות. לכך מצטרפת הבקשה החריגה שהגישה התביעה לקיים את המשפט בפני שלושה שופטים ולא להסתפק בשופט אחד.
לבסוף גם הסעיף השני בו מואשמת נתניהו, בצוותא עם עזרא סיידוף, סעיף של הפרת אמונים, מלמד שלא נעשו כאן הנחות לגברת נתניהו, ואולי ההיפך הגמור הוא הנכון. העמדה לדין של אזרחית שאינה עובדת ציבור, אפילו אם מדובר באשת ראש הממשלה, בעבירה שנועדה לשמור על טוהר המידות של פקידי הציבור אינה בחירה ברורה מאליה.
לקריאה נוספת:
ימי הממלכה מתקצרים: המשפט של שרה סולל דרך לכתב אישום נגד רה"מ
אמנם אין זו הפעם הראשונה בה נעשה הדבר, אך אין מדובר בעניין מובן מאליו ברמה המשפטית. נזכיר כי בשעתו לא העמידה הפרקליטות לדין את אורי מסר בצוותא עם אהוד אולמרט בעבירה של הפרת אמונים, למרות שיתוף הפעולה ביניהם ולמרות שאולמרט, בהיותו פקיד ציבור, כן הועמד לדין והורשע בגין חלקו בפרשת מרכז ההשקעות.
אם כך, לא ניסיון סחבת מכוון היה כאן. ועדיין, כמעט שלוש שנים חלפו מרגע פתיחת החקירה ועד ההחלטה להגיש כתב אישום. במהלכן בוצעו לא פחות מארבע השלמות חקירה ושימוע מתמשך. חשוב להפוך כל אבן כשמדובר בדיני נפשות, אך חובה למצוא דרך בה יחלוף פחות זמן מרגע בו נפתחת חקירה ועד לקבלת החלטה בתיק.
פעמים רבות, כמו במקרה זה, ההחלטה אינה סוף פסוק, אלא רק התחלה של פרק חדש. כתב האישום החמור שהוגש לאחר שניסיונות להגיע להסדר בשימוע שנערך כשלו, יביא קרוב לוודאי למשפט הוכחות במסגרתו יישמעו עדי תביעה רבים ועדי הגנה. ניתן להעריך בזהירות כי המשפט יארך חודשים רבים, אולי רבים מאוד.
סעיפי האישום החמורים שנבחרו מלמדים על כך שאם היה סיכוי כלשהו להגיע להסכמות על הסדר מותנה שאינו כולל הרשעה פלילית אלא רק השבה של כספים, הרי שהוא נגוז ונעלם. התביעה לא תסתפק בהשבת הכספים. מנגד, העמדה הנחרצת של שרה נתניהו, המטילה את האחריות לסטייה מהנהלים כולה על מני נפתלי, מלמדת כי מה שחזינו בו בבית הדין לעבודה היה רק הקדימון לקרב הגדול נתניהו-נפתלי, בו האחרון המשמש כעד התביעה ייחקר נגדית.
מי שעוד מסובך בפרשה הוא עזרא סיידוף. לאורך כל הדרך שמרו סיידוף ונתניהו על חזית אחידה כשטענו כי הם פעלו כדין. לעומת זאת, אם יגיע סיידוף במהלך משפטו להסדר טיעון מצבה של נתניהו עלול להשתנות לרעה, וגם נקודה זו ראויה למעקב.
הפרקליטות מבקשת שהרכב של שלושה שופטים ידון בתיק "בשים לב לרגישות הציבורית של תיק זה ולמעמדה הציבורי של הנאשמת". התיק מעורר באופן טבעי עניין ציבורי רב, אך צריך לומר שתיקים חמורים ממנו משמעותית נדונים בפני שופט יחיד. אין זה יפתיע אם יתברר כי בפרקליטות מעדיפים שיותר עיניים משפטיות יתעמקו בסוגיות שיתעוררו בתיק, ולא זוג עיניים יחיד יחליט אם פני התיק לזיכוי או להרשעה. הרי הבחירה לייחס לנתניהו סעיף של הפרת אמונים כנאשמת בצוותא עם פקיד ציבור אינה עניין של מה בכך. ולזאת מצטרפת הטענה שיעלו הסנגורים בנוגע לתקפותו של הנוהל שעל הוראותיו עברה, לכאורה, נתניהו, ונקבל אישומים שאינם קלים להוכחה.
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות היא אמנם עבירה חמורה מסוג פשע שעונשה עד חמש שנות מאסר. אך עדיין, אם בסופם של ההליכים תורשע שרה נתניהו, עונשים שאינם כליאה ממשית יהלמו את נסיבות המקרה. רק לפני שבועיים הודיעה הפרקליטות כי היא מאמצת את מסקנות דוח דורנר בנוגע לצורך להימנע מעונשי כליאה ממשיים בכל מקום בו ניתן להסתפק בחלופות אחרות דוגמת שירות לתועלת הציבור או עבודות שירות. בהתאם לדוח הדברים אמורים במיוחד בנאשמים שאינם מסוכנים, נעדרי עבר פלילי, ושסיכויי שיקומם ללא צורך בעונש כליאה גבוהים. כך או כך, זמן רב יחלוף עד שנגלה לאיזה עונש תעתור הפרקליטות אם יסתיים התיק בהרשעה.