האופנוע של מני נפתלי, KTM כתום, נגנב השבוע ליד ביתו בעפולה. הגנבים, אולי סתם חובבי אופנועים ולא בהכרח חסידי משפחת נתניהו, חתכו את השרשרת, התניעו ונסעו לדרכם. קורה. לא את כל העבירות המשטרה מצליחה לפענח.
נפתלי כועס, אבל היום הייתה לו סיבה לשביעות רצון. לפני שש שנים פרש מעבודתו במעון ראש הממשלה, כשהבטחות שניתנו לו להתקבל כעובד המדינה הופרו. פחות משנה אחר כך החל במסע רדיפת הצדק. מכתבים, תלונות, תביעות, עדויות, מבקר המדינה, היחידה הארצית לחקירות הונאה, בית הדין לעבודה, שם כבר ניצח. ועכשיו, ביום הארוך ביותר השנה, התקרבה לפיתת ידו של הצדק אל היריבה הגדולה שלו, מי שהתעמרה בו ובעמיתיו והתכחשה לטענותיו, שרה נתניהו.
לקריאה נוספת:
פרקליטי שרה נתניהו: כתב האישום מופרך והזוי, האמת תצא לאור
מרמה והפרת אמונים: כתב אישום הוגש נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות
נפתלי יהיה אחד מעדי התביעה במשפטה של שרה, כמו גם בזה של הסמנכ"ל המושעה עזרא סיידוף, שליח שרה לדבר עבירה. ההגנה תנסה לקעקע את אמינותו. הפרקליטות, שהתייצבה לפני שנתיים-שלוש נגדו, תציע לשופטים להאמין לו. יתכן - תמיד יכול להיות תקדים - שהשופטים יתרשמו לחיוב מעדותה של שרה. עמיתיהם בבתי הדין לעבודה, האזורי והארצי, אמנם לא קנו את טיעוניה, אבל מחר יהיה יום חדש. אולי סיידוף יתנדב לקחת הכול על עצמו, או לחילופין ישלוף גילויים מעניינים על שיחותיו עם שרה.
כשסיידוף זוכה מחמת הספק במשפט קודם, שהתקיים כספיח של פרשיות נתניהו, ציין השופט שהוא אינו בהכרח מאמין לו, אלא שהתביעה לא הצליחה להרים את מלוא נטל ההוכחה. יהיו שלושה שופטים בירושלים, ובעקבותיהם בוודאי עוד שלושה בערעור, והכל פתוח, חוץ מפנקס ההמחאות של המיליונרים הדלפונים מבלפור פינת קיסריה.
האולם במגרש הרוסים, בבניין שחזה לפני שנים מעטות בהופעה רופסת של הפרקליטות שהביאה לזיכויו של הנאשם אביגדור ליברמן, יהיה צר מלהכיל את הסקרנים. הספסרים יחגגו, ולא רק הם. רבים, ביניהם חילונים מובהקים, יישאו את ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה, כשכל התרגילים והתירוצים והמשחקים והתמרונים הגיעו אל סופם.
21 ביוני 2018 ייזכר בתולדות הממשל והמשפט בישראל, מפני שנקבעה בו עובדה מכרעת: גם מערכת הנתונה זה שנים להשפעת ראש הרשות המבצעת פועלת, לאחר שמיצתה את החלופות האחרות, לפי הדין והשוויון וההוגנות. לא די מהר, לא לגמרי, לא בשיא הליטוש, אך פועלת, גם כשהיועץ המשפטי הוא מזכיר הממשלה לשעבר, מקורבו של ראש הממשלה.
ד"ר אביחי מנדלבליט ראוי לביקורת שספג בשנתיים האחרונות. טוב גם ששמע את רחשי המחאות נגדו, שקראו לו להזדרז ולבצע כהלכה את תפקידו - הרי שום מפגין נבון לא הניח שמנדלבליט יגיש כתבי אישום סתמיים, שיתרסקו בבית המשפט, רק משום שצעקו בשכונתו בפתח תקווה. היו ימים רבים של ביקורת מוצדקת. כולל על החלטותיו שלא להאשים את שרה בפרשיות מימון המטפלת של אביה והעסקת הכזב של החשמלאי אבי פחימה; ודאי שעוד יהיו ימים כאלה, אבל לא היום, כשהיועץ קיבל את ההכרעה המשמעותית ביותר מאז כניסתו לתפקידו לפני פחות משנתיים וחצי.
לפני היום הארוך ביותר ואחריו באים תמיד הלילות הקצרים ביותר. לילות דלי שינה, לילות של התהפכות ראש התביעה הכללית על משכבו. הרי מנדלבליט יודע מה צפוי לו עכשיו. היום צורף לרשימת עוכרי ישראל, מאוהב לאויב, לנצח נצחים. זה אולי אינו מטריד אותו, אישית, בין הפוליטיקאים הוא מיודד רק עם איילת שקד, אלא שהכול מבינים מה עומד מאחורי החלטתו.
מנדלבליט לא היה ניתק מכן השיגור שלו וממריא עם שרה, לולא ידע שהוא עומד לקחת איתו לחלל גם את ביבי. כתב האישום נגד שרה, בפרשיות נפרדות לחלוטין מתיקי 1000 ו-4000 (שהיא מעורבת בהם) ו-2000 (שלא, למעט אם הקלטת השיחות עם נוני מוזס נועדה להשמעתן לה), פירושו שהמסה הקריטית של הראיות נגד בעלה בלתי הפיכה ובדרכה לפיצוץ. עדיין משתרכות להן חקירות המשטרה והמלצות הפרקליטות, אבל כבר רואים את הסוף, של התיקים ושל כמעט 13 שנות שלטונו של נתניהו.
הייתה לנתניהו שעת כושר לחמוק מכל זה, להתחפש לאביר, לשחק בתפקיד יצחק רבין המתפטר כשלאה עומדת לדין והוא לא. נתניהו היה משיג בנקל עסקה נוחה עם מנדלבליט - ויתור על כל התיקים, שלה ושלו; עונש קל כלשהו המתויק מיד בתהום הנשייה; בואי שרהל'ה, הולכים הביתה, ואולי חוזרים פעם, למעון הנשיא, או לפחות חומקים מהמבוכה שבהתייחדות בחסות שב"ס, אצלו במעשיהו או אצלה בנווה תרצה. למנדלבליט היה נימוק מוכן, תקנת הציבור: למנוע התבזות של המדינה. בל יעלוזו הגויים, אויבי ישראל. ואם לבג"ץ מתחשק להיענות לעתירות נגד העסקה ולאלץ את היועץ להמשיך בנתיב החקירות והתביעות, בבקשה, יהיה העליון הרשע.
כעת כבר מאוחר. אלה ימי פומפיי האחרונים, ימים מתקצרים והולכים, ימי אחרית שלטונו של צעיר יורשי העצר במזרח התיכון והבטלן שבכולם, הנסיך Y.B.S -יאיר בן שרה. הוא לא ליווה אותה לבית הדין לעבודה, אך שם הייתה רק עדה. נראה אם הוא, או אביו, יבואו לעודד אותה על ספסל הנאשמים.