מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (שני) את הדוח השנתי שלו כנציב תלונות הציבור. "ב-32.2% מהתלונות שבוררו עד תום, נמצא שהתלונה מוצדקת", כתב שפירא. "מדובר בשיעור גבוה מהמקובל במדינות מתוקנות והדבר מעיד על איכות השירות הלא מספקת של המגזר הציבורי".
אחת התלונות שנמצאה מוצדקת בדוח גילתה מדיניות חמורה של משרד השיכון שהפלתה לרעה ערבים בהקצאת דירות בדיור הציבורי. המתלונן, אב לשישה ילדים שהתגורר בלוד בדירת שני חדרים בדיור ציבורי, והמתין לקבל דירת ארבעה חדרים לה היה זכאי לפי הקריטריונים של המשרד. במהלך בירור התלונה עלה כי למרות שהיה הראשון בתור ההמתנה, כשהתפנתה דירה מתאימה הוחלט לא להקצות לו אותה משום שלטענת המשרד היא ממוקמת ברחוב בעל צביון יהודי.
עוד עלה כי מדובר במדיניות ולא במקרה חד פעמי. "משרד השיכון מסר כי במהלך 2016 הוא 'דילג' בתל אביב-יפו על 87 זכאים בני מיעוטים ואכלס במקומם זכאים יהודים, וכי בחיפה אכלס 49 דירות תוך 'דילוג' על 53 בני מיעוטים", נכתב בדוח. המקרה ההפוך נדיר הרבה יותר: בחיפה למשל הוקצתה דירה אחת בלבד למי שאינו יהודי תוך דילוג על זכאים יהודים.
גוף נוסף ששיעור התלונות המוצדקות עליו היה גבוה במיוחד הוא דואר ישראל - ש-74% מהתלונות עליו נמצאו מוצדקות. לפי הדוח, במהלך 2017 הוגשו 897 תלונות על הדואר - גידול של 254% מאז שנת 2012. בין היתר עסקו התלונות בנושאים כמו אובדן דברי דואר, או אי שליחת הודעה על דבר דואר המחכה בסניף.
אחד הגופים ששיעור התלונות נגדם שנמצאו מוצדקות היה גבוה במיוחד הוא היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות. בין היתר, התקבלה תלונה של חולה סיעודי שנזקק לקנאביס רפואי, והמשרד התעכב בחידוש רישיונו. הוא ניסה לפנות ליחידה פעמים רבות בטלפון ובפקס, אך ללא הצלחה, ובשל כך לא קיבל במשך כשלושה חודשים את הטיפול שלו הוא נזקק. תלונות אחרות שהגיעו לידי הנציבות היו על אי זמינות המענה הטלפוני ביחידה, על אובדן מסמכים שנשלחו בפקס ועל מהמורות ביורוקרטיות נוספות שהקשו על החולים לקבל את האישורים הנדרשים. בסך הכל, 83% מהתלונות על היחידה נמצאו מוצדקות.
פרק אחר בדוח עוסק בתלונות שנגעו לזכויות של מעורבים בהליך פלילי. בין היתר נכתב כי התקבלו תלונות רבות על תנאי מאסר לקויים ובפרט על פשפשי מיטה בבתי הכלא. הנציבות העירה לשב"ס כי לא נקטה צעדים מספיקים כדי למגר את התופעה, ובעקבות הביקורת, נכתב בדוח, נעשו צעדים נוספים כמו איטום חריצים וסדקים בקירות התאים ובמיטות הברזל וטיפול בציוד אישי של אסירים ועצירים באמצעות כיבוש או ייבוש בטמפרטורה גבוהה מ-70 מעלות.
בסך הכל התקבלו בשנה שעברה 12,822 תלונות על גופים שהנציבות מוסמכת לטפל בהם. בין היתר התקבלו 979 תלונות על הביטוח הלאומי, 589 תלונות על המשטרה ו-519 תלונות על רשות האוכלוסין וההגירה. עם זאת, מספר התלונות אינו בהכרח אינדיקציה לאיכות השרות שמעניק אותו גוף. זאת משום שחלק מהגופים באים במגע עם ציבור גדול יותר, ולכן טבעי שיתקבלו יותר תלונות. הנציבות גם סיימה לטפל במהלך 2017 ב-15,157 תלונות, כולל כאלו שהטיפול בהן החל בשנים קודמות.
11 צווי הגנה הוענקו לחושפי שחיתויות
בדוח מוקדש פרק גם להגנה על חושפי שחיתויות - תחום הנמצא בסמכותו של הנציב. ב-2017 הוגשו לנציבות 48 תלונות של עובדים שטענו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם בעקבות כך שחשפו מעשי שחיתות. ל-17 מהם הוענקו צווי הגנה - שישה צווים קבועים ו-11 צווים זמניים, וב-14 מקרים יושבו המחלוקות בין המתלונן למקום העבודה בסיוע המבקר.
אחד המקרים שמוזכר בדוח הוא של סגנית מהנדסת העיר בעיריית רמת גן. היא פנתה לנציבות וטענה כי לאחר שמסרה למשטרה מידע על עבירות פליליות שביצעו לכאורה עובדים בעירייה, זומנה לשימוע לפני פיטורים. הזימון לשימוע נעשה יומיים בלבד לאחר שחקירת המשטרה הסמויה שהתנהלה בעירייה הפכה גלויה.
העירייה טענה כי יועץ ארגוני ששכרה המליץ לבטל את התקן של סגנית המהנדסת, וכי הסיבה שזומנה לשימוע היתה תפקוד לקוי. לדברי הנציב, הטעמים שהעלתה העירייה בטענותיה הופרכו כולם, ולבסוף הוחלט להוציא לעובדת צו הגנה קבוע, שקבע כי היא תוכל להמשיך בעבודתה בעירייה.
