פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתניהו נחלץ מהצוללת הטבועה - אך עומד מול סיכון ממשי של עונש מאסר

      ראש הממשלה נשם לרווחה כצוללן המצליח להגיע אל פני הים כשלא נחקר באזהרה בתיק 3000, אך למרות השתהותו בת השנתיים של מנדלבליט עדי המדינה הקימו גשרים בין יתר התיקים. המגדלים הנפרדים דבקו זה בזה והיו ל"הולילנד" החדש

      נתניהו נחלץ מהצוללת הטבועה - אך עומד מול סיכון ממשי של עונש מאסר
      צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: ניר חן

      באמצע השבוע שעבר נכנס קצין משטרה ללשכתה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון, וביקש ממנה להאריך את תוקפו של צו איסור פרסום שניתן לפני עשרה חודשים. השופטת רון, אלוף-משנה במילואי הפרקליטות הצבאית, לשעבר התובעת הצבאית הראשית, הכירה את התיק, שמספרו 276069/16 ועניינו מתואר כ"פרשיות המכונות 1000 ו-2000, חשד לביצוע עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים".

      היא נענתה לבקשה והאריכה בשלושה חודשים נוספים את איסור הפרסום על תוכן הסכם עד המדינה שנחתם עם מי שהיה מנהל לשכתו של בנימין נתניהו, ארי הרו, על המשא-ומתן שקדם לחתימתו ועל הודעותיו במשטרה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      עוד חשד להתעללות בגן: גננת מרמת גן נעצרה בעקבות שורת תלונות
      בגלל הטיה נגד ישראל: "ארה"ב צפויה לפרוש ממועצת זכויות האדם"
      חקירת השחיתות בחדרה: יו"ר האופוזיציה בעירייה נתן עדות בפרשה

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס קבלת הצוללת החדשה של צה"ל, אח"י רהב. ינואר 2016 (רויטרס)
      לשמחתו המופגנת לא היה בסיס מהותי. נתניהו (צילום: רויטרס)

      הקצין הודה לשופטת רון, יצא מבית המשפט בראשון לציון וחזר ללוד, ליחידה הארצית לחקירות הונאה, בסמוך ליחידתו הקודמת, היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית, שם שירת לפנים במפלג הביטחוני וחקר בין השאר את סיבת מותו של אסיר המוסד בן זיגייר. החוקר, רב-פקד סער שפירא, לא התקדם בדרגתו זה שנים. כך זה במשטרה, בתפקידים מקצועיים מסוג זה, לא הוגן, אם כי לא נורא. טובי החוקרים, מהמפקח מגרה ועד למפקח קלוזו, נותרו בדרגתם הספרותית הצנועה ושמחו בה (מינויו של קלוזו למפכ"ל היה קצר ימים). רפ"ק שפירא עוד ישוב לעלילה, במורד שורות אלה.

      מימין ללוכסן, בתיק שקראה השופטת רון, מופיע המספר המטריד מכולם, למרות קוטנו בהשוואה לאלפים המרשימים: 16. זה שנתיים מתנהלות הבדיקות והחקירות נגד נתניהו, וסופן - לשבט האישום או לחסד הגניזה - עוד רחוק. ביוני 2016, במטוסו בין תחנות באפריקה, לשמע דיווח תקשורתי על פשפוש משטרתי בענייניו, הבטיח נתניהו, אולי לראשונה, שאין כלום ולא יהיה. הכלום הזה כבר מזדחל ותופח לתוך שנתו השלישית.

      חקירות נתניהו- רה"מ נכנס לחקירה נוספת; חוקרי המשטרה הגיעו לביתו של ראש הממשלה בי-ם (גדעון צנטנר)
      חוקרי המשטרה בכניסה למעון ראש הממשלה בירושלים, השבוע (צילום: גדעון צנטנר)

      כבעל הבית הארעי במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור, לנתניהו יש יתרון עצום על פני כל נחקר אחר, כולל המגורש מבלפור, ראש הממשלה לשעבר נתניהו, בחקירתו ב-1999, בפרשת עמדי. הוא מחזיק בשעון העצר וקובע את משך התנהלות תיקיו. ברצותו, מועיד לחוקרים מפגש, וברצותו - דוחה אותם לחודש הבא. כך הוא מרוויח זמן שלטוני רב ואוגר נימוקים עתידיים לעינוי דין ולריחוק מועד ביצוע העבירות הנטענות כלפיו ממועד ההחלטות השיפוטיות בעניינו.

      אבל בניצחונותיו הקטנים והמצטברים, בקרב על הזמן, הפסיד נתניהו בגדול במערכה. בחשבון הכללי, הזמן פעל לרעתו. תיק 4000, שאמר להוציאו בזול כל עוד טופל רק ברשות לניירות ערך, עד לקיץ שעבר, הועבר בין כה וכה למשטרה והתייקר במיליארד שקלים שנתניהו חשוד בהענקת תמורת טובות הנאה. עסקת חבילה סלחנית, שהיה בכוחו להשיג לפני שנה וחצי ושנה, שוב אינה בהישג ידו, כי הראיות לכאורה כבדו והלכו בחודשים האחרונים. ארי הרו ועדי המדינה הנוספים, שלמה פילבר וניר חפץ, מסמרו את התיקים השונים אל קיר הקלון לבלי עקור; אמנם יכול לבוא די-9 ולהרוס את הקיר.

      במחסנית של אקדח המסמרים ממתינים לתורם נושאים נוספים. גידי וייץ חשף בתחילת השבוע ב"הארץ" את משאלתו של נתניהו להיעזר למימון הוצאותיו המשפטיות בדודו, נתן מיליקובסקי. נתניהו מייחס לו את מימון תאוות העישון שלו וסיוע רב-שנתי נוסף. לדעת נתניהו, זה "מוכר ומותר" ואף חוקי, בחזקת דודי לי וסודי לא. הטענה שנויה במחלוקת אצל משפטני המדינה. יש הסבורים שהקרבה המשפחתית רחוקה מדי - הרי אין מדובר באב, בן, אח או בן זוג, אלא רק בדודן של אב. לא ברור, ויש מי שמברר, או מבקר, האמנם סיוע קבוע כזה ששולח הדוד מאמריקה תואם את כללי ועדת אשר בעניין הצהרות הון וניגוד עניינים וחובת דיווח.

      אפשר שזה התיק הבא, ללא קשר למימון סניגורי נתניהו, אך לפי שעה די במה שכבר נערם. עדי המדינה, בעדויותיהם ובתיעוד הכתוב והמוקלט שסיפקו, לא רק הוסיפו נדבך על נדבך לתיקים שלתוכם גוייסו פן ייענשו: הם הקימו, זה מפה וזה מכאן, גשרים בין המבנים. המגדלים הנפרדים דבקו זה בזה והיו להולילנד.

      ארי הרו ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו , 23 במרץ 2009 (AP)
      עדי המדינה, בעדויותיהם ובתיעוד הכתוב והמוקלט שסיפקו, הוסיפו נדבך על נדבך לתיקים. נתניהו והרו (צילום: אי-פי)

      סיפור המעשה, שהוא החשוב מכל והפרטים מסתדרים במסגרתו, בוהק באור יקרות. לפתע, דמות שהחוקרים פגשו עד כה רק באחד התיקים ובהקשר מסויים, מופיעה באדיבות עד חדש גם בתיק נוסף ומתווה מכנה משותף ביניהם. כך אירע, למשל, שחפץ הגיע לחקירה בקו 4000 והתברר שהוא מחזיק בכרטיס רב-קו, שתוקפו טוב גם לקו 2000 באמצעות אחד מנוסעי קו 1000. לא יפליא אם יוודע שאותה דמות הועלתה אתמול בשאלות החוקרים לנוני מוזס מידיעות, אחד משני הארנונים של פרשיות נתניהו, לצד מילצ'ן.

      משקיף פנימי, הבקי בחומרי החקירה, ערך השבוע ספירת מלאי והגיע למסקנה עגומה ביותר מבחינתו של נתניהו: לפי מצב הדברים היום, בטרם מעבר המסננת של היועץ המשפטי לממשלה, טענות ההגנה בשימוע שלאחר הגשת כתב חשדות ולבסוף הנחת התיקים על מאזני המשפט, אם יוכחו החשדות נגד נתניהו והוא יורשע בשוחד, עונשו צפוי להגיע לחמש-שש שנות מאסר.

      בחתירתו הכפייתית להשפעה על אמצעי התקשורת, סחר נתניהו לכאורה בכוחו השלטוני. הוא רצה שמולטי-מיליונרים/מיליארדרים, איש אינו מיותר יחזיקו בברזים המודפסים והאלקטרוניים של עיצוב התודעה הציבורית, בהנחה שתועלתו הפוליטית תלויה במים הזכים לו שיזרמו משם, ובמיוחד שלא יהיו אלה מי שופכין הנתונים בידי יריביו. לשם כך היה מוכן ללחוץ על מנופי החקיקה והאסדרה של ראש ממשלה ושר תקשורת.

      הפעולות סדרתיות - הנסיבות מחמירות

      הסיגרים והשמפניה והתכשיטים נלוו ליחסים אלה, כתוצר של כפייתיות אחרת, החמדנות הקמצנית. כל פרק במסכת, כשלעצמו - בינתיים כמובן לכאורה בלבד, ועומדת לו חזקת החפות - שוחד ומרמה והפרת אמונים; ומשום שיש זיקת גומלין בין התיקים, והפעולות סדרתיות, ודפוס ההתנהגות אינו מאפשר להתחסד ולדבר על מעידה חד-פעמית, הרי שהנסיבות מחמירות.

      נתניהו נשם השבוע לרווחה, כצוללן המצליח להגיע אל פני הים בהימלטו מצוללת טבועה, כשגרסתו נגבתה בתיק כלי-השיט, תיק 3000, בלא שיוזהר מהפללה עצמית, כלומר כעד ולא כחשוד. לשמחתו המופגנת לא היה בסיס מהותי, כאילו שופט כדורגל הסופג את הקללות הרגילות יציין בסיפוק שמשמיצים את אמו ולא אותו, הוא רק בנה ואינו קשור במישרין למשלח-ידה.

      מיקי גנור בבית המשפט, יולי 2017 (אבי כהן)
      עד המדינה גנור בבית המשפט (צילום: אבי כהן)

      תיק 3000 אכן עוסק בשחיתות סביבתו של נתניהו, לא שחיתותו האישית; החשודים בו היו ועודם מקורביו ומקורביהם. לא מקור לגאווה גדולה מצד נתניהו, אף שכל מי שהתעמק בתיק מראשיתו ידע שאפסיים הסיכויים שהראיות יטפסו עד לראשו. הוא לא רצה לקנות צוללות כדי שהמקורבים ירוויחו; הם שזיהו בתשוקתו לקנות צוללות הזדמנות להרוויח. אם היו למי מהצדדים מחשבות כמוסות, או אף הבנות בעל-פה, באשר לעתיד משותף וחלוקת השלל הימי, אין לכך כל הוכחה.

      לנתניהו לא היתה סיבה לחגוג, גם מפני שתיק 3000 השפיע באופן בלתי-צפוי על 4000, שבהמשך השפיע על התיקים האחרים. החשוד הראשי ב-3000, סוכן מספנת טיסנקרופ מיקי גנור, שכר לו לסניגור את עו"ד אילן סופר, לשעבר במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, שהשותף הבכיר בו הוא אלי זהר, וכעת בעל משרד עצמאי. כמו זהר (שייצג את יאשיהו פינטו) ועמיתם לשעבר רועי בלכר, המייצג את הרו, סופר משתייך לאסכולת הסניגורים שאינם מרתיעים את לקוחותיהם, בצר להם, מחתימה על הסכם עד מדינה. סופר השיג לגנור הסכם טוב. מה קיבלה המדינה, יתברר כשהחומרים שמסר גנור יעברו מהמשטרה לפרקליטות.

      הארכת מעצר לניר חפץ 22 בפברואר 2018 (רויטרס)
      הרבה להעיד אך לא להקליט. חפץ (צילום: רויטרס)

      סופר, העפולאי השני הממרר את חיי נתניהו, לאחר מני נפתלי, הצליח עם גנור כדי כך, שבמהרה הגיע לקוח נוסף שלו, חפץ, להכרה שמוטב גם לו הסדר כזה. תיק 4000 עומד לפיכך איתן על שני אילנות - אילן סופר ומנכ"ל וואלה! NEWS אילן ישועה, שהעשיר את המשטרה בראיות רבות נגד נתניהו ושאול אלוביץ' מבזק - ועל שני עדי מדינה, חפץ ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר.

      חפץ הרבה להעיד אך לא להקליט, ואם בכלל - את עצמו משוחח עם אחרים ולא עם הזוג נתניהו, ואם בכל זאת עם הזוג, איתה ולא איתו. בין עודפי הייצור שלו היה תיעוד עצמי של דברים שהחליף עם שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית הוותיקה מדי של משרד ראש הממשלה, מהמתרפסות בפני שרה נתניהו כשתביעת נפתלי נגד המשרד נשמעה בבית הדין לעבודה. פרגו היא מאפיינת מובהקת של הנאמנות למשטר. לא משטר נתניהו, אלא משטר הרוחות. מאז שהרוח החליפה כיוון, שירותיה לזוג נתניהו מובהקים פחות, עד כדי עננות חלקית.

      אביחי מ?נדלבליט קצין משטרה בדרגת ניצב המכהן כמפקד יחידת להב 433 במהלך טקס הפרידה שנערך עבור מני יצחקי בבית שמש 6 בדצמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      זוחל לאיטו. מנדלבליט (ציום: ראובן קסטרו)

      בשיחה המוקלטת עמה העיר חפץ, אגב תיק המעונות של שרה, כי המטבח היה פתוח לכל דיכפין. מי שגבר עליו רעבונו, בא ונטל כריך. לאמירה זו אין זיקה מהותית לחשדות נגד שרה ועושה דברה, סמנכ"ל המשרד עזרא סיידוף, אך למען הזהירות הועבר התמליל לעיונם של סניגורי שרה ועזרא, שמא לדעתם הוא מחזק את הגנתם (הוא לא, לפחות לדעת מחנה סיידוף).

      כך נמצא ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, שהחליט לפני תשעה חודשים להעמיד את השניים לדין אך טרם החליט לממש את החלטתו, נימוק לשיהוי נוסף. הודעתו, אם בעקבות השימועים השתנה משהו בכוונתו המוצהרת להושיבם על ספסל הנאשמים - ובכך, בין השאר, לאלץ סוף סוף את מנהל החינוך בעיריית ירושלים להשעות את העובדת-הנאשמת שרה נתניהו - נדחתה עד לשבוע הבא, או לשבוע אחר כלשהו, כמבחר התפריט בלוח-השנה.

      מהמסלול האיטי של שרה בתיק פשוט, מחקירת משטרה להחלטת יועץ שנה ורבע ומהחלטת יועץ על תנאי להחלטה סופית של יועץ עוד תשעה-עשרה חודשים, ניתן להקיש על קצב זחלנותו של מנדלבליט בתיקים המתמגנטים זה לזה של בעלה. ארבעה חודשים עברו מאז המלצת המשטרה להאשים את ראש הממשלה בקבלת שוחד, בתיקי 1000 ו-2000. אם מנדלבליט ימתין גם להמלצה ב-4000, שאינה יכולה עדיין להינתן כי נתניהו טרם סיים להיחקר, ויבליג באורך-רוח על עבודת הפרקליטות, ויעניק ברוחב לב זמן לשימוע, ויהרהר היטב במה שתאמר לו שם ההגנה לאחר שתהפוך בחומרים, לא רק שהמונדיאל יהיה לזיכרון רחוק ועמום, אלא שאולימפיאדת 2020 תקרוץ מעבר לפינה. במלחמת ההתשה הזאת ינצח האלוף מנדלבליט ומדינת ישראל תובס.

      הנחישות נמצאת בדרג הביניים

      נחמה מסויימת יש בנחישותם של הדרגים שמתחת למנדלבליט למצות את הדין. התובע המיועד במשפט שרה נתניהו, עו"ד ארז פדן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחית), כתב כבר לפני תריסר שנים שהזוג נתניהו פעל בפרשת עמדי בניגוד לחוק, יצר מצג מטעה וניסה להטיל על הקופה הציבורית רבבות - ואולי אף 300 אלף - שקלים. מפדן, בניגוד למנדלבליט המחפש נואשות מפלט מניהול משפט נגד שרה, אין לצפות להנחות.

      בתיק 4000 פועל, מתחת לפרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן-ארי ומפקד היחידה הארצית לחקירות כלכליות אלי אסייג, משולש יו"ד-ת"ו - עו"ד יונתן תדמור מהפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש מרשות ניירות ערך וניצב-מישנה עו"ד יואב תלם, ראש זרוע החקירות ביאל"כ. אסייג ותלם יצאו מהסרטים על צמדי השוטרים בלוס אנג'לס - קצין הימ"ר, החוקר יודע הרחובות, חניך מורשת הבולשת, ושותפו הצעיר והמלוטש, עוזרו של יוחנן דנינו בהיותו ראש אגף החקירות והמודיעין והמפכ"ל.

      ביחד, הם משיגים תוצאות, ואם מנדלבליט ישתעשע ברעיון סגירתם של התיקים, לא הם ולא כורש בר-נור מיאח"ה, שאבחן שוחד ב-1000 וב-2000 עוד לפני הידוק הטבעת ב-4000, יסייעו לו להדוף את העתירות לבג"ץ נגד הגניזה.

      ניצב משנה כורש ברנור (חטיבת דובר המשטרה)
      לא יסייע לגנוז את התיקים. כורש בר-נור

      לצד מנדלבליט, אם כי לא בהכרח בהזדהות מוחלטת איתו (הוא תמך, די נגד הזרם, בהגשת כתב אישום נגד אביגדור ליברמן בפרשת חברות הקש), יהיה אז משנהו הבכיר רז נזרי, שמנדלבליט קידם החודש לתפקיד מספר 2 בייעוץ המשפטי - עמדה דומה לזו של מני מזוז אצל אליקים רובינשטיין. התקדים, גם אם אינו מחייב, בוודאי לא נעלם מעיני נזרי, ותיק הצעירים (אחרי שי ניצן) בסלאח-א-דין.

      וכאן, במפגש מנדלבליט-נזרי, חוזר לעלילה כמובטח רב-פקד סער שפירא, מהפסקה הפותחת. השבוע לפני ארבע שנים, בחדר החקירות בלהב 433, ישבו קצין נוסף ורפ"ק שפירא, מספר אישי 993519, מול מנדלבליט וחקרו אותו באזהרה, בחשד שבאוגוסט 2010, בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי, הסתיר מרשויות אכיפת החוק את מסמך הרפז; בשקר לנזרי, עוזרו של היועמ"ש יהודה וינשטיין; ובדיווחים לרמטכ"ל גבי אשכנזי ועוזרו ארז וינר על שנאמר בישיבות פנימיות אצל וינשטיין, אף שלא היו מוסמכים לקבל דיווחים אלה.

      החקירה כולה היתה מגוחכת. המשטרה פלשה לתחום לא לה. היא לא הבינה את מהות יחסי הרמטכ"ל עם הפצ"ר, יועצו המשפטי (כמו גם ראש אוכפי החוק בצבא). בין מי שניסו לשכנע בכך את וינשטיין, לטובת מנדלבליט, היה יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, דרור ארד-אילון - אחיו של המתלונן בפרשת הרפז, איל ארד, ועכשיו פרקליטו של עד המדינה פילבר. קהילה קטנה, המשפטנית, למרות רבבות בוגרי החוגים: עו"ד שרון קלינמן, שייצגה את אשכנזי, היא רעייתו של אילן סופר.

      רז נזרי, משנה היועמ"ש. ועדת הכנסת, 8 בפברואר 2016 (נועם מושקוביץ)
      נזרי (צילום: נועם מושקוביץ)

      "הדבר שהכי חורה לי וכואב לי", אמר מנדלבליט לשפירא ולעמיתו, "הוא שטוענים ששיקרתי את רז נזרי. אני רוצה שתדעו שרז הוא אחד האנשים שאני מעריך ואוהב במשרד המשפטים, ובכלל, מבחינתי הוא חבר ולא הייתי מעלה על דעתי לשקר אותו, לא במקרה זה ולא במקרה אחר".

      מנדלבליט, מזכיר הממשלה, נדרש להתייצב ככל הנחקרים בלוד. נזרי, המשנה ליועמ"ש, עד ולא חשוד, קיבל יחס מיוחד: רב-פקד אחר הטריח עצמו אליו, למשרד המשפטים, ובהיעדר הקלטה ותמלול נאלץ לשרבט חמישה עמודים בעטו. "למען הסדר הטוב והגילוי הנאות אני מבקש לציין שהיו לי ויש לי קשרי עבודה טובים עם הפצ"ר לשעבר אבי מנדלבליט", אמר נזרי. "מנדלבליט היה גם בין אלה שכתבו לי המלצות לקראת וועדת האיתור לתפקיד המשנה ליועמ"ש".

      בנקודה הגורלית של השיחה עם מנדלבליט, כאשר הפצ"ר יודע שהמסמך נחוץ למשטרה אך שותק, בהנחה שהחוקרים יבקשו משופט צו שיחייב את ערוץ 2 למסור להם אותו, התערפל זכרונו של נזרי. הוא נשמע כמו נחקרים הנזהרים שלא להסתבך בסתירת עדויות - והקלטות - אחרות. "לא זכור לי קונקרטית, אך כשאני רואה את התמליל בהחלט סביר ששוחחתי עם הפצ"ר, וזה הגיוני שבמסגרת עבודתי בלשכת היועץ והדינמיקה שהיתה באותו יום שוחחתי עם הפצ"ר ושאלתי לגבי הימצאות המסמך בידיהם. אין לי זיכרון אם השיחה היתה ביוזמתי או ביוזמתו".

      חובת ההוכחה על מנדלבליט ונזרי

      נזרי הקפיד שוב ושוב לסייג את דבריו במלים "למיטב זכרוני", "לא זוכר קונקרטית" (ובמהדורה משופרת, "לא זוכר קונקרטית שיחה ספציפית"). כשנשאל אם יש לו מה להוסיף, השיב, "זו סיטואציה לא נוחה, למסור עדות בעניינו של אדם שכאמור היו ויש לי קשרי עבודה טובים במשך שנים, איש מערכת שלטון החוק שהיה שותף לנו בהרבה דברים ומוכר לי כאדם הגון, מקצועי וערכי. אני משוכנע שהיועמ"ש ופרקליט המדינה יעשו כמובן את מלאכתם נאמנה גם בכל הנוגע לפרשה זו" - מנדלבליט, שנאבק על צדקתו, לא חשב שזו מלאכה נאמנה כל כך - "אך אני לא אשתתף בחלק הדיון הספציפי בנוגע למנדלבליט, נוכח מסירת עדותי זאת".

      כאנשים מאמינים, המשננים בין השאר שהקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים, אפשר שמנדלבליט ונזרי רואים בהתייצבותם כמספרי 1 ו-2 בייעוץ המשפטי, אחר כל הדברים האלה, מהלך טבעי לחלוטין. על כתפיהם מוטלת חובת ההוכחה שאין בדעתם לנהוג בנתניהו ברכרוכיות, בהגיע אליהם החומר המשטרתי בתום עיבודו בפרקליטות.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הגברת שרה נתניהו מארחים את מייקל דאגלס ורעייתו קתרין זיטה ג'ונס במעון רה"מ. יוני 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית , חיים צח)
      בסופו של דבר, הכל מוכרע במשפחה (צילום: חיים צח, לע"מ)

      לנוכח הסיכון הממשי המרחף על נתניהו, ייתכן עוד תמרון נואש אחד מצידו, הנהון לשמע תוכנית השלום שעתיד לפרסם דונלד טראמפ, בהתעלמות מתחינותיו. (משום מה נטייתה של צפון קוריאה לשקר, על משקל "איראן שיקרה!" של נתניהו, לא הפריעה לטראמפ לטעון שאיתו נפתחה ספירה חדשה בתולדות האנושות). אבל נתניהו, אם יבחר בהתמתנות תכסיסית, בנוסח אריאל שרון בתקופת חקירותיו, לא יהיה אדון לעצמו, ואין הכוונה לליכוד או לממשלה. ה"חישוקאים" שתקעו מקלות בגלגלים של יצחק שמיר, פן יתקדם לכיוונו של הממשל הרפובליקני, שוב אינם נמצאים במפלגתו של ראש הממשלה, אלא בביתו.

      נתניהו מכחיש שבכורו ורעייתו - כיום זהו המדרג המשפחתי - היטו הכרעות מדיניות וביטחוניות. העדויות שנמסרו למערכת החוק אינן תומכות בגרסתו. לפיהן, הוא אינו חופשי לקבל החלטות מושכלות ומשוקללות.

      הנה תרחיש עתידני, בדיוני עד שהמציאות תדביק אותו:

      בנימין נתניהו: "אין לי ברירה. הודעתי לטראמפ, עם כל ההסתייגויות והתנאים, שאני מקבל את הצעתו כבסיס למשא ומתן".

      יאיר נתניהו: "לא! אסור לך!".

      בנימין נתניהו: "אין מנוס. הלחץ האמריקני יהיה כבד מנשוא".

      יאיר נתניהו: "אז אני פותח בשביתת רעב, עד שתחזור בך".

      שרה נתניהו: "אתה שומע מה שהוא אומר? הוא שובת רעב! אתה הורג לי את הילד!".

      מה יקרה? מי ינצח? איך תוסבר לטראמפ התפנית? ומתי יחליט מנדלבליט? המשך יבוא.