אחרי חודשים של שיחות שקיימה ארצות הברית במטרה להביא לשינוי במועצת האו"ם לזכויות אדם, דיפלומטים ופעילים מעריכים כי פרישתה של וושינגטון ממנה בלתי נמנעת - אחרי שאלה הגיעו אל מבוי סתום. גורם אמריקני, שסירב לחשוף את זהותו, אמר לרויטרס כי הצעד "קרב ובא", מבלי לספק פרטים נוספים. לדברי גורמים דיפלומטיים, השאלה היא לא מתי ארצות הברית תפרוש מהמועצה - אלא מתי היא תעשה זאת.
47 החברות בגוף צפויים להתכנס ביום שני הקרוב למשך שלושה שבועות, כשהחשש הוא שוושינגטון תמשוך את חברותה לאחר ביקורת מתמשכת על הטייתה של המועצה נגד ישראל. גורם אמריקני נוסף אמר כי עדיין לא התקבלה החלטה זו והבהיר: "אנחנו עדיין מתקדמים לקראת תחילת ההתכנסות הקרובה".
השיחות, שנועדו להביא לשינוי בעמדותיה של המועצה, התקיימו לסירוגין בניו יורק ובז'נבה. האיחוד האירופי נכשל אף הוא במציאת עמדה משותפת בין הצדדים, כשלפי חלק מהדיווחים אחת הסיבות לכך היא התעקשותה של בלגיה להמשיך ולהעלות את ישראל אל סדר היום. חלק מהדיפלומטים טוענים כי פרישתה האפשרית של ארצות הברית עלולה לבודד את ישראל אף יותר, ובמקביל לחזק מדינות כמו קובה, מצרים, פקיסטן ורוסיה המתנגדות למה שהן רואות כהתערבותה של המועצה במדיניות הנמצאת תחת ריבונותן.
בחזרה לימי בוש?
בשנה שעברה הכריזה ארין ברקלי, סגנית לעוזר שר החוץ של ארצות הברית, כי ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ בוחן את המשך חברותו בארגון, תוך דרישתה לאג'נדה "מאוזנת יותר", לדבריה, והפסקת "האובססיה לישראל". לדברי ברקלי, "על מנת שהמועצה הזו תזכה לאמינות כלשהי, קל וחומר להצלחה, היא חייבת להתרחק מעמדותיה המוטות וההרסניות".
בחודש מרץ האחרון כינתה שגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי את המועצה "מטופשת ולא ראויה לשמה", בתגובה לקבלת חמש החלטות נגד ישראל בשל יחסה אל הפלסטינים. "המועצה מוטה בעליל נגד ישראל, אבל מעט מדי מוכנים להילחם בכך. כשזה קורה, כמו שזה קרה היום, המועצה לא ממלאת את חובתה להגן על זכויות האדם ברחבי העולם", אמרה היילי.
מועצת זכויות האדם הוקמה בשנת 2006 והחליפה את הוועדה לזכויות אדם, שספגה ביקורת על הרכב המדינות שהיו חברות בה. הגוף הואשם לא פעם בהכלה של נציגי מדינות בעלות משטרים שנויים במחלוקת בתחום זכויות האדם. כך למשל, חברות בו גם סין וערב הסעודית - מדינות שידועות בהפרות זכויות אדם תכופות. הנשיא לשעבר ג'ורג' וו בוש סירב להצטרף למועצה החדשה, אך תחת ממשלו של הנשיא לשעבר ברק אובמה הצטרפה ארצות הברית כחברה מן המניין.
בחודש שעבר אישרה המועצה את הקמתה של ועדת חקירה להפגנות בעזה, לאחר ש-29 מדינות הצביעו בעדה ו-14 נמנעו. אוסטרליה וארצות הברית היו המדינות היחידות שהתנגדו להחלטה. נוסח ההחלטה קובע כי יש לחקור אל כל ההפרות לכאורה של זכויות אדם בפעילות צה"ל מול המפגינים תושבי הרצועה מתחילת ההפגנות ב-30 למרץ. זאת, כך במקור, "לרבות מקרים המגיעים לכדי פשעי מלחמה".