הנהלת הקרן ע"ש שלומית אלוני פתחה לראשונה הגשת מועמדויות לפרס היצירה לאמנים, יוצרים ומוסדות תרבות. הפרס על סך 15 אלף שקלים יוענק ליצירות אמנות בעלות זיקה לתרבות העברית והערבית, המקדמות זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים. הענקת הפרס תתבצע ביום זכויות האדם הבינלאומי שיחול בדצמבר, במסגרת הקטגוריה של תיאטרון וקולנוע לשני יוצרים בתרבות העברית והערבית.
בנה של שולמית אלוני, פרופסור נמרוד אלוני אשר נמנה על חברי הנהלת הפרס אמר כי "בימים אלה של ליקוי מאורות מוסרי ותרבותי, חשוב לנו שזיכרון פועלה הציבורי של אמנו יראה שאפשר גם אחרת". לדבריו, "אפשר ונכון להיאבק על האידיאלים של זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים - והכול כאן ועכשיו בזיקה לאתגרים של הציבור העברי והערבי במרחב הישראלי פלסטיני".
פרס היצירה על שם שולמית אלוני יוענק מדי שנה בתיאטרון יפו, לסירוגין בתחומי התיאטרון והקולנוע או הפרוזה והשירה, ליוצרים בשפה העברית והערבית. זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים היו סוגיות ערכיות חשובות לאלוני אותן קידמה במהלך חייה. נוסף לכך יוענק השנה פרס על מפעל חיים ליוצרים שקידמו את התרבות המשותפת או שביצירתם תרומה יוצאת דופן לקידום זכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים.
שולמית אלוני הייתה אשת ציבור במשך יותר מ-50 שנה. במשך 25 שנים כיהנה בכנסת, בממשלת רבין השנייה הייתה שרת החינוך התרבות, האמנויות, המדע והתקשורת ובראשונה שרה ללא תיק. קרן הפרס בראשות פרופסור גבריאלה שלו נוסדה על ידי תיאטרון יפו, יוסי פרוסט חבריה ובני משפחתה של אלוני. הקרן מנוהלת במשותף על ידי מיכל רפאלי כדורי ופרופסור עמית שכטר שהיו יד ימינה של אלוני במשך שנים רבות. אלוני הלכה לעולמה בגיל 86 לפני כארבע שנים.
חברת הכנסת לשעבר אלוני נמנתה על מקימי התנועה לזכויות האזרח ולשלום "רצ", בראשה עמדה משנת 1973 ועד למיזוגה במרצ, שהוביל את המפלגה להישג הגדול בתולדותיה - 12 מנדטים בבחירות בשנת 1992. לפני כהונתה בכנסת הייתה עורכת דין, מורה, ומגישת תכניות רדיו שעסקה בהגנה על זכויות האדם והאזרח תוך התמודדות עם קשיים שהציבו מוסדות המדינה בפני אזרחיה. שולמית אלוני פרסמה את ספר הלימוד הראשון באזרחות והייתה מראשוני הנאבקים בכפייה הדתית ובמונופול הרבנות. כהוקרה על פועלה הציבורי הוענק לה בשנת 2000 פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
פרופסור גבריאלה שלו העומדת בראש הקרן אמרה כי "קולה של שולמית אלוני חסר היום עד מאד. אלוני הייתה אישה פורצת דרך, אמיצה, ערכית, בעלת קול צלול וברור, שקידמה לאורך שנים סוגיות של זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי, שוויון וחיים משותפים".
עוד הוסיפה שלו כי "היא הביעה עמדות שנתפסו בשעתן כראשוניות, נועזות וחריגות אבל הפכו עם הזמן לנורמה מקובלת. אלוני הניחה את היסודות למודעות הציבורית לזכויות אזרח, ופעלה לעיצוב חברה אזרחית דמוקרטית וליברלית". לדבריה, "בצד כל אלה הייתה היצירה תמיד קרובה ללבה, עוד בטרם כיהנה כשרת התרבות והאמנויות, וביתר שאת כשפעלה כשרה בממשלת רבין, כדי לעודד יצירה מקורית בעלת אמירה. הפרס הזה נועד להמשיך את פועלה החשוב".
מיכל רפאלי כדורי, שכיהנה ב-18 השנים האחרונות כסמנכ"ל רגולציה בחברת yes אמרה כי "אלוני הביאה למודעות הציבור בישראל את התפיסה האזרחית, את חובת הרשות לתת שירות לאזרח, סוגיות צרכניות, ואת זכויותיהם של ילדים, נשים ובני מיעוטים. בהיותה חברת אופוזיציה הובילה אלוני את החקיקה שביטלה את הפליליות במערכות יחסים הומוסקסואלית". רפאלי כדורי הוסיפה כי "היא מזוהה יותר מכל גם כמובילת המאבק בענייני חופש דת וחופש מדת והפרדת דת ומדינה. כך הובילה, בין היתר, את מיסודם של טקסי הנישואים האלטרנטיביים בישראל".
בין יוזמי הפרס נמצא יוסי פרוסט שליווה את אלוני במשך שנים בפעילותה בתחום התרבות והיה שותף לרבות מהצלחותיה כראש מנהל התרבות. פרוסט ציין כי "בחרנו לעסוק בקשר שבין תרבות לזכויות אדם, צדק חברתי וחיים משותפים בשל תרומתה הגדולה של אלוני להשלשת תקציבי התרבות בכלל ובמגזר הערבי בפרט".