בית המשפט המחוזי בתל אביב יקיים היום (חמישי) ישיבת גישור בדלתיים סגורות, בניסיון להציל את עסקת הטיעון בפרשה 512. אם לא תיחתם עד ראשון עסקת הטיעון לפרשת "החיסולים בעולם התחתון", נראה כי הדבר יסלול את הדרך לעדותו של א' - מעמד שכל הצדדים היו מעדיפים להימנע ממנו.
הצעת הפרקליטות ליצחק אברג'יל, שלפיה ירצה 30 שנות מאסר נוסף על חמש שנים בחופף לעונש מאסר אחר, הונחה על השולחן כבר לפני כשנה. לפני שלושה שבועות, כאשר עדותו של א' החלה להתקרב, הסכים אברג'יל להצעה. אלא שבפרקליטות לא מוכנים כרגע לחתום על עסקה מולו בלבד, כיוון שאם תצא לפועל, הם יאלצו להמשיך להשקיע משאבים עצומים בניהול ההליך, דווקא מול הנאשמים הפחות בכירים - לכן הציעו מתווה של "הכול או כלום".
א', עד המדינה החשוב ביותר מבין השישה שגויסו בפרשה, מגיע מחו"ל בכדי להעיד בפרשה 512. לפחות חמישה מבין 18 הנאשמים מתנגדים להצעה. "בכיר המתנגדים" לעסקה הוא אבי רוחן, שהוצע לו במסגרתה עונש של 12 שנות מאסר. בפרקליטות מאותתים כי רוחן מספיק בכיר כדי שימשיכו לנהל את ההליך נגדו גם אם תיחתם עסקה מול שאר הנאשמים, אך לא ברור אם מדובר בעמדה אמתית או בטקטיקת משא ומתן שמטרתה להחליש את כוח המיקוח שלו וללחוץ על הנאשמים האחרים שמסתייגים מהדיל.
האינטרס של הנאשמים למנוע מא' לעלות על דוכן העדים הוא ברור: עדותו צפויה להיות הדרמטית והמפלילה ביותר מבין העדים שנשמעו. גם עבור המדינה זה צפוי להיות אירוע מורכב ומסוכן ביותר, בזמן שהותו בארץ, א' צפוי להיות אחד האנשים המאובטחים בישראל. מי שאחראי על השמירה עליו הוא המפקד הטרי של הרשות לאבטחת עדים, תנ"צ בדימוס אבי נוימן, אשר היה במשך שנים בין אלה שקידמו את תיקי החקירה שהפכו לבסוף לפרשה 512. נוימן השתתף בחקריה תחילה כקצין בימ"ר תל אביב, לאחר מכן כמפקד ימ"ר מרכז וגם בתפקידו האחרון כמפקד היחידה למלחמה בפשיעה כלכלית (יאל"כ). כעת, אם לא ייחתם הסדר הטיעון, יהיה זה נוימן שיצטרך לוודא כי א' מגיע בשלום לדוכן העדים.
כתב האישום בפרשה 512, הוגש ביולי 2015 ומייחס לאחים יצחק ומאיר אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ו-14 נאשמים נוספים שורה של עבירות. אברג'יל הואשם בכך שעמד בראש ארגון הפשע, ברצח, בניסיון לרצח, בקשירת קשר לביצוע פשע, בחבלה חמורה, בפציעה בנסיבות מחמירות ובגרימת חבלה של ממש. כמו כן, הוא הואשם גם בייצוא ובייבוא סמים ובהתחמקות מתשלום מס - הכול במסגרת ארגון פשיעה. בלב הפרשה נמצא ניסיון החיסול של העבריין זאב רוזנשטיין, שהוגדר "פיגוע פלילי" וגבה את חייהם של שלושה אזרחים חפים מפשע. רוזנשטיין עצמו לא נפגע.
לפי כתב האישום, במהלך שנת 2002 הכריזו הוא ואחיו מאיר אברג'יל על סכסוך בין ארגונם לבין העבריין רוזנשטיין, עבריינים ממשפחת אוחנה והעבריינים פליקס ואסי אבוטבול. יצחק אברג'יל חשד כי המשפחות היריבות חברו יחד נגד הארגון שלו וכי הן אחראיות לרצח אחיו יעקב אברג'יל. במסגרת הסכסוך, וכדי ולבסס את מעמדו של הארגון ואת מעמדו של אברג'יל, רצחו חברי הארגון, לפי האישום, בין 2002 ל-2004 את פליקס אבוטבול, דוד ביטון ("דיידונה"), חנניה אוחנה, וניסו בכמה הזדמנויות לרצוח את זאב רוזנשטיין. במהלך הניסיונות הללו נרצחו בפיצוץ מטען ברחוב יהודה הלוי בתל אביב שלושה אזרחים תמימים, נפתלי מגד, רחמים צרויה ומשה מזרחי, ונפצעו עשרות.
ניתן להניח שהמשימה לשמור על א' מדירה שינה מעיניו של הקצין הבכיר, תנ"צ בדימוס אבי נוימן, בעיקר בגלל יוני אלזם. במרץ 2005 הורשע אלזם ברצח העבריין חנניה אוחנה, והיה אמור להעיד כנגד מי שלכאורה היה שותפו לפשע - שמעון זריהן. השניים לפי החשד רצחו את אוחנה בשליחותו של אברג'יל, אך אלזם מעולם לא העיד. בדצמבר 2005, שעות לפני שהיה אמור לעלות על דוכן העדים, נמצא העבריין בן ה-22 מת בתא הפרדה שמור בכלא אשמורת, בו שהה לבדו. מעט לאחר מכן שוחרר זריהן וההליך נגדו בוטל.
הבדיקות העלו כי סיבת המוות היא הרעלת ציאניד, והחשד נפל על אנשי ארגונו של אברג'יל, ובייחוד על שניים שנחשבו מקושרים לארגון וביקרו את אלזם בתאו זמן קצר לפני שנמצא מת. בפועל לא הוגש כתב אישום בגין מותו של יוני אלזם. בעקבות הרצח הוקמה הרשות הישראלית להגנת עדים, שצפויה לעמוד ביום ראשון למבחן הגדול ביותר שלה עד כה.