תושבי עוטף עזה נאלצו להתמודד גם היום (ראשון) עם שריפות שמקורן בעפיפוני תבערה משטח רצועת עזה לישראל. כמה צוותי כיבוי פעלו משעות הצהריים בכמה מוקדים בו זמנית שבמרכזם שריפה גדולה באזור קיבוץ אור הנר שעדיין משתוללת ונמצאת בטיפול של לוחמי האש ומטוסי כיבוי. שריפות נוספות פרצו בשטחים פתוחים ובשדות חקלאיים באזור ניר עם, בארי ובסמוך לאנדרטת חץ שחור מול גבול הרצועה. עקב שריפה שפרצה בקרבת המסילה באזור שדרות, מקטע אשקלון-נתיבות הופסקה לשעה קלה תנועת הרכבות בהוראת מכבי האש.
לילה מתוח עבר על התושבים באזור, לאחר שאמש חודש ירי הרקטות ופצצות המרגמה לעבר היישובים בעוטף. במהלך הלילה תקף צה"ל 16 יעדי טרור של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי. חלק מתושבי עוטף עזה סבורים שעקב התגובה המתונה של צה"ל לפני כמה ימים, החמאס והג'יאהד לא הורתעו ולכן תושבי עוטף עזה ישבו עוד לילה בממ"דים.
"כמו שחשבנו, את מחיר אובדן ההרתעה אל מול חמאס מלפני כמה ימים נאלצו בעוטף עזה לשלם מהר מאוד", אמר נמי טוויטו תושב באזור ."הפסקת האש שהייתה היא בעצם כניעה ליותר ממאה טילים של חמאס והופרה כעבור פחות משלושה ימים. זה כשלא מונעים את טרור העפיפונים שגורם לנזק רב אך לא נספר על ידי צה"ל". לדברי טוויטו, "לפי הקולות שהגיעו מתקיפות צה"ל ניתן להסיק שהוא כנראה למד את הלקח והפגין עוצמה בתקיפות. עוצמה שבתקווה תחזיר מעט מההרתעה שאבדה לה".
אורי, שמתגורר גם הוא באזור הסכים עם דברי טוויטו ואמר כי "לא ברור לנו מה היו התגובות של הצבא, למרות שאתמול נשמעו הדי הפיצוצים הרבה יותר חזק התגובה הקודמת שלנו לא הרתיעה אותם ולכן ראינו שוב רקטות, בלוני תבערה שלא מפסיקים וילדים במקלטים. חייבים להגיב עם תגובה יותר חריפה".
שמעון אלחרט תושב שדרות דווקא התאכזב מתגובת צה"ל, שהייתה מתונה מדי לטעמו. "היינו מצפים שבעזה בימים אלו האדמה תרעד", הוסיף. "אני חושב שמדיניות החיסולים חייבת לחזור. איבדנו את ההרתעה שלנו אחרת הם לא היו יורים שוב".
"המקום הפסטורלי ביותר בעוטף נשרף"
אתמול פרצו כמה שריפות בשטח ישראל בקרבת הגבול עם עזה, ככל הנראה בעקבות הצתה באמצעות עפיפוני תבערה. שריפות פרצו בשדות באזור כרמיה וניר עם שבצפון הרצועה וכן סמוך לקיבוץ כיסופים במרכזה. צוותי כיבוי הוזעקו לטיפול באש שהחלה להתפשט בשדות החיטה בנקודות אלה. האש כילתה כשליש משטח שמורת הטבע כרמיה שבה לבדה נשרפו כ-350 דונם של צמחייה. במהלך סוף השבוע פרצו שריפות ביותר מ-40 מוקדים באזור עוטף עזה.
"זה היה המקום הפסטורלי ביותר בעוטף עזה. שמורה שמצד אחד שלה חוף הים של זיקים, מהצד השני יער, עכשיו הרבה מזה נשרף לחלוטין", סיפר בצער ראש המועצה האזורית חוף אשקלון יאיר פרג'ון. "את העשן הלבן של הארובות של תחנת הכוח בזיקים עדיין אפשר לראות, רק שהעשן הלבן נבלע בתוך השחור של האש שבערה בשמורה".
בין העצים השרופים לבין האדמה החרוכה אפשר לראות את הציפורים מחפשות עצים שאפשר לקנן בהם - ומתקשות למצוא. מאות דונמים נשרפו בחורשת כרמיה, עצים בני מאות שנים, בעלי חיים שלא הצליחו להימלט נכחדו באש הלוהטת, ואלו שנמלטו ספק כלל אם יחזרו.
היום כבר אפשר לראות בבירור את נזקי בלון התבערה, אסון כבד לטבע בעוטף עזה. מסביב לשמורה נפגעו מהאש עוד מאות עצים וחורשות שעלו בלהבות. פרג'ון הוא איש טבע, כל עץ, כל ציפור, וכל צמח הוא מכיר בשמורה בשמו. הוא ניצב בכניסה לשמורת כרמיה ובפניו ניכר התסכול ממצבה. הוא מזהה את העץ הגדול שלדבריו מאות שנים כבר כאן, "הוא כבר לא איתנו", הוא אומר כשהוא מביט על הגזע שפשוט התפורר ונעלם כלא היה, עקב האש שהוצתה יום קודם לכן.
"כל המערכת של בעלי החיים הקטנים פה נכחדה", הוסיף פרג'ון. "צבים, קיפודים, סנוניות ובעלי חיים שאופיינים לאזור הזה ויצרו את כל החיים היפים, כי אלה מושכים גם ציפורים וכל המערכת נפגמה". לדבריו, "עד שזה יתאושש יכול לקחת שנתיים. בתפיסתי כל מי שמחזיק סכין כדי לפגוע בנו, כל מי שמחזיק עפיפון או בלון להפריח ולהדליק אותו הוא בן מוות".
גם היום הגיעו לשמורה חוקרי שריפות שניסו להבין איך בלון אחד קטן הצליח לשרוף כל כך הרבה. הנזק לשמורה הוא עצום, ויחלפו שנים רבות כדי להחזירה למצב הקודם. בינתיים בעלי החיים נודדים ליערות סמוכים ולצד השני של השמורה, בתקווה שהאש לא תבער גם שם.