"הפרקליטות ביקשה מעצר עד תום ההליכים - כדי ללחוץ על נאשם להודות"

השופט דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות, קבע כי הפרקליטות ביקשה הארכת מעצר לפלסטיני, בניגוד לחוק ולמרות שלא עלה חשש ממסוכנותו, כדי לקדם הסדר טיעון. "ביקשו לשחרר נאשם, שעתיים אחרי שביקשו להאריך מעצרו, מבלי שהשתנה דבר בראיות שנצברו בתיק"

"הבקשה הוגשה כמנוף ללחוץ על הנאשם". השופט דוד רוזן (צילום: דרור עינב)

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, קבע כי הפרקליטות ביקשה לעצור נאשם עד תום ההליכים נגדו כדי להפעיל עליו מנוף לחצים להסכים להסדר טיעון. זאת בניגוד לחוק, שקובע כי מעצר עד תום ההליכים יינתן רק כאשר נשקפת מהנאשם מסוכנות, ישנו חשש קונקרטי לשיבוש הליכי משפט, או אם נאשם שוחרר בתנאים מגבילים והפר אותם.

מדובר במקרה של פלסטיני תושב עזה שנעצר על ידי כוחות הביטחון והוחזק במעצר למשך 34 ימים, במהלכם נחקר בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות. בתום מעצרו הועבר התיק לפרקליטות, שהחליטה להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירת הברחה, לפי פקודת המכס, ולא בגין העברות הביטחוניות שעליהן נחקר.

יחד עם הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, בקשה שגם ההגנה הסכימה לה. עם זאת, כשעתיים לאחר מכן, במסגרת הסדר טיעון, ביקשו התביעה וההגנה במשותף לשחרר את הנאשם לביתו. "הנה נא", כותב רוזן, "הפרקליטות ביקשה לשחרר נאשם ממעצר למרות ששעתיים קודם לכן ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, מבלי שחל כל שינוי בראיות שנצברו בתיק".

מתברר כי במקביל להגשת כתב האישום והבקשה למעצר, גובש הסדר הטיעון שבמסגרתו נקבע כי אם הנאשם יודה בכתב האישום, הוא יורשע והתביעה תבקש עונש של 34 ימי מאסר, שאותם כבר ריצה. כלומר, עמדו בפניו שתי ברירות: להודות ולהשתחרר, או להילחם על חפותו בבית המשפט, ככל הנראה תוך כדי מעצר ממושך.

סנגורו של הנאשם הגיש תלונה לנציב רוזן, בה טען כי בקשת המעצר הוגשה כדי "לשכנע" אותו להסכים להסדר שהוצע לו. הפרקליטות, מנגד, ביקשה לדחות את התלונה, בין היתר משום שלטענתה עצם היותו של הנאשם תושב עזה מקימה חשש שלא יתייצב למשפט.

טוב לדעת (מקודם)

איך לבחור את מערכת הישיבה המתאימה ביותר לסלון שלכם?

לכתבה המלאה

"עצם היות הנאשם תושב השטחים לא מייצר חשש הימלטות"

רוזן לא קיבל את טיעוני הפרקליטות, ומצא כי התלונה מוצדקת. הוא כתב בהחלטתו כי בית המשפט כבר קבע בעבר שעצם היותו של נאשם תושב השטחים אינה יוצרת כשלעצמה חשש להימלטות, וכי במקרה הנוכחי אף היו נתונים נוספים שיכלו להפריך את החשש: העובדה שהנאשם הפקיד בתוך שעתיים ערבות בגובה מאה אלף שקלים; העובדה שיש לנאשם אינטרסים כלכליים משמעותיים בישראל, וכן שבשנה וחצי שקדמו למעצרו החזיק בהיתר שהיה בארץ, ולבסוף העובדה שאין לו כל עבר פלילי.

"הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה לבית המשפט על מנת 'לקדם' הסדר טיעון בין הצדדים, וליתר דיוק כ'מנוף' לקבלת הסכמת הנאשם להסדר הטיעון", כתב רוזן, והוסיף: "המשא ומתן שהתקיים לכאורה בין הצדדים קודם הצגת ההסדר לבית המשפט, אינו בבחינת משא ומתן שניתן לקיימו. בנסיבות המתוארות לעיל, היה בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לאיין את הסכמתו הנכוחה של הנאשם להסדר הטיעון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully