באופן רשמי, הממשלות שלהן לא מדברות ואיחוד האמירויות הערביות אפילו לא מכירה בישראל. עם זאת, מפגש מקרי בארוחת ערב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שגריר איחוד האמירויות שופך אור על אחד הסודות הכי פחות שמורים בעולם הערבי - הקשרים השקטים בין ישראל לבין חלק משכנותיה הערביות, שמתחילים להיחשף בפומבי לנוכח החשש המשותף שלהן מאיראן.
המפגש, שאירע במרץ, היה בקפה מילאנו, מקום המארח גורמים בכירים בוושינגטון, החל מברק אובמה עד לחברי ממשלו של דונלד טראמפ. נתניהו, שהיה אז בעיר לרגל כנס איפא"ק השנתי, היה באמצע ארוחת ערב עם רעייתו שרה כשבקשה בלתי-צפויה הגיעה אליו.
במקרה, שגריר איחוד האמירויות בארצות הברית, יוסף אל-אוטיבה, היה במסעדה כשאירח את בריאן הוק, בכיר במחלקת המדינה, וקבוצת עיתונאים אמריקנים, יחד עם שגריר בחריין, שייח עבדאללה בן רשיד בן עבדאללה אל-חליפה.
לקריאה נוספת בנושא
יורש העצר הסעודי: זכותם של הישראלים לחיות בכבוד בארצם
העיתונאים האמריקנים הבחינו שנתניהו נמצא בסמוך, והם העלו את האפשרות שנתניהו יגיע לשולחנם. הבקשה הועברה לראשונה דרך בעלי המסעדה, לאחר מכן דרך אחד העיתונאים, שניגש לשולחנו של נתניהו בזמן שהיה בדרכו לשירותים.
לא עבר זמן רב עד שנתניהו ורעייתו הגיעו לומר שלום בדרכם מחוץ למסעדה. הם השתהו קמעה, ענו על כמה שאלות על איראן ועל נושאים אחרים, חייכו וצחקו על הסיטואציה הביזארית ונתניהו לחץ את ידי שני השגרירים הערבים לפני עזיבתו.
ישראל או איחוד האמירויות לא חשפו את דבר הפגישה, אך הוא תואר לסוכנות הידיעות אי-פי על ידי שישה אנשים שונים, שנכחו שם או שתודרכו על הנושא. הם שמרו על עילום שם מאחר שהארוחה התקיימה על בסיס הבטחה שהדברים שנאמרו בה הם לא לציטוט. לאי-פי לא הייתה נוכחות באותה ארוחת ערב.
כשלעצמה, הפגישה לא מהווה יסוד של קשרים רשמיים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות או למדינה אחרת. ואולם, היא מראה כיצד שיתוף הפעולה הידידותי בין ישראל לבין מדינות המפרץ, שהיה עד לאחרונה מאחורי הקלעים, נגלה לעיני הציבור.
"זה הפך לסוד גלוי, אפילו לא סוד, שמופגן בדרכים ציבוריות השוברות את הטאבו", אמר דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל. הן חשובות בכך שהן מכינות את דעת הקהל הערבית לקראת שיתוף תפיסת מנהיגיהם כי ישראל היא בעלת ברית אסטרטגית". ואולם, הוא הוסיף: "זהו הליך שברירי מאוד".
מקור השינוי, עד לאחרונה בלתי-נתפס על הדעת בעולם הערבי, נובע מהחשש המשותף בין ישראל למדינות הסוניות נגד איראן השיעית. ערב הסעודית ובעלות בריתה באזור, כולל איחוד האמירויות הערביות, חולקות את העמדה שאיראן מהווה איום גדול יותר על האזור מאשר ישראל, שכלכלתה המשגשגת ומגזר ההייטק המוצלח שלה הפכה למודל לחיקוי שמדינות אחרות במזרח התיכון מנסות לשכפל.
ועדיין, למדינות ערב יש סיכונים בקידום התהליך מהר מדי. אחרי הכול, מנהיגיהן השקיעו את רוב 70 השנים האחרונות בחינוך אזרחיהן כי לישראל אין זכות להתקיים וקידמו את הסוגיה הפלסטינית. זו נותרה סוגיה רגישה בקרב הציבור הערבי, ולכן המנהיגים מוגבלים בהעמקת הקשרים עם ישראל עד שהסכסוך ייפתר.
בזמן שישראל וארצות הברית דחקו את הנושא הפלסטיני לשוליים, המגעים מאחורי הקלעים צפויים להימשך, ועשויים להספיק לצרכיה האסטרטגיים של ישראל.
קשרים הולכים ומתהדקים
נתניהו מרבה להתפאר בשיתוף הפעולה הגובר והחשאי עם מדינות ערב המתונות. על אף שהוא לא פירט מיהן, לפי רוב ההערכות מדובר בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות.
הסעודים, לדוגמה, הסכימו לאחרונה לאפשר לטיסות מהודו לישראל לעבור בשטחם האווירי ובכך קיצרו את הטיסה בכמה שעות. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, אף נפגש עם מנהיגי הקהילה היהודית בארצות הברית במהלך ביקורו האחרון בארצות הברית, ואף ביקר בפניהם לפי הדיווחים את ההנהגה הפלסטינית.
בנוסף לכך, אנשי עסקים פועלים בצורה שקטה באיחוד האמירויות, והשגרירות בארצות הברית מתכננת לערוך ארוחת אפטאר לשבירת צום הרמדאן בן-דתית, שבה ישתתף גם רבי מקומי.
קטאר, מצדה, מאפשרת לשגרירה בעזה לשהות בישראל ולעבור יחד עם גורמים בצה"ל בעודו מפקח על הליך שיקום הרצועה. הנסיכות הקטנה והעשירה אף אירחה לאחרונה מנהיגים יהודים-אמריקנים בולטים, כשנפגשו עם האמיר בדוחא.
בחריין, בשנה שעברה, שלחה משלחת בן-דתית של מוסלמים, בודהיסטים, נוצרים, הינדים ויהודים לישראל, במה שנראה כמו בחינת התגובה לאפשרות שהיא תכיר בישראל.