דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) מצביע על שורת ליקויים בהליך מינוי הקצינים הבכירים במשטרת ישראל. המבקר יוסף שפירא מצא כי על אף שבמשטרה השקיעו מאמצים ניכרים בשיפור ההליך, עדיין לא גובשו הגדרות ודרישות תפקיד לכלל תפקידי הקצונה מדרגת רב-פקד ומעלה. כתוצאה מכך, כותב המבקר, מתבצעים מינויים כאשר כלל לא ברור מהן דרישות התפקיד.
בנוסף לכך, קובע הדוח, החלטות לגבי המשך שירותם של קצינים - קידומם או מעבר תפקיד - מתקבלות גם הן ללא אמות מידה וללא תיעוד והנמקה של ההחלטות. לדברי המבקר, אופן קבלת החלטות כזה מעורר "קשיים כבדי משקל".
הדוח מונה שלוש נקודות עיקריות שבהן עלו פגמים בהליך: "ראשית - הוא מעורר חשש לקבלת החלטות שרירותיות או שגויות, ולעתים אף החלטות שאינן שוויוניות ואינן עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין; שנית - הוא מצמצם במידה רבה את יכולתם של הקצינים המועמדים לבחון את מידת תקינותן של ההחלטות ולשקול לערער עליהן; ושלישית - הוא מצמצם את יכולתם של גורמי המטה במשטרה עצמה וכן של גורמי-חוץ לבצע בקרה אפקטיבית על ההחלטות שהתקבלו".
הדברים בולטים שבעתיים כאשר מדובר במינוי קצינים בדרגת ניצב. גם שם, לפי השופט בדימוס שפירא, המינוי מתבצע "על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע: המשטרה לא קבעה כללים למינויים לתפקידי ניצב ואלה מתבצעים שלא על בסיס הגדרות תפקיד ותחומי אחריות וללא כלים תומכי החלטה מספקים".
לדברי המבקר, "מינוי שלא על פי הליך סדור עלול לפתוח פתח לאיוש לא מיטבי ואף למינויים משיקולים לא מקצועיים לתפקידים הבכירים ביותר במשטרה והמשפיעים ביותר על המשרתים בה ועל ציבור האזרחים בכלל. כמו כן, יש במינויים המתבצעים באופן הזה כדי לפגוע בשקיפות הארגונית וייתכן שגם באמון המשרתים במשטרה והציבור בהנהגת המשטרה".
עוד קובע הדוח כי "קשיים אלה מתחדדים בשעה שההכרעות בעניינם של מינויים אלה מתקבלות (בכפוף לבדיקות בקרה פנים-משרדיות במשרד לביטחון פנים) על ידי גורם מהמגזר הפוליטי (השר) לאחר התייעצות ב"ארבע עיניים" עם בעל תפקיד אחד בלבד (המפכ"ל), הן אינן מתועדות וכך גם הנימוקים להחלטות".
המשטרה בתגובה למינויי הקצינים: "הליך השיבוץ והקידום מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון"
המשטרה בתגובה למינויי הקצינים כי "משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה מירבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. בהקשר זה נציין כי הליך השיבוץ והקידום בגופים ביטחוניים מקבילים מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון בלבד. למעלה מן הצורך, נציין כי מאז כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, המלצותיו למינוי קצינים בכירים אושרו על ידי השר לביטחון הפנים. עם זאת נדגיש, כי אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים.
עוד הדגישו כי "על אף הנאמר בדו"ח, נקבעו כללים אחידים ושוויוניים לכל דרג בנפרד (סנ"צ-תנ"צ) המפורטים הן בנוהל אגף משאבי אנוש במשטרה, והן בהנחיותיו המופצות מעת לעת בטרם קיום כל סבב מינויים. כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. מדובר במדדי איכות המתוקפים כל העת מבחינה מחקרית, במטרה להבטיח רמת ניבוי גבוהה ביחס לסיכוי ההצלחה של הקצין. עם זאת, בכדי להבטיח קבלת החלטה אופטימלית, ההליך נותן מקום משמעותי גם לשיקול הדעת של המפקדים. נוסיף כי הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום".