העץ המיתולוגי קרס בדגניה א' - וחשף מגילה היסטורית בין שורשיו

בין שורשי הברוש שקרס בסופה בעמק הירדן בשבוע שעבר, נמצאה הבוקר (שני) מגילת המדינה שהיתה טמונה במקום מאז 1948 . מגילת המדינה, שנטמנה בתוך מבחנה אטומה בין שורשי ברוש המדינה בדגניה א', נמצאה הבוקר על ידי שניים מחברי הקיבוץ. השניים - אבנר עבאדי וחגי אילן - ניקו בעזרת זרנוק מים את שורשי העץ, כשלפתע הבחינו במשהו עגול שבצבץ מתוך גושי העפר שנאחזו בשורשים.

המגילה נשמרה במצב מצויין בזכות העובדה שהיתה סגורה בתוך אחת הצנצנות שנהגו לשמר בהם בעבר פוחלצים במוזיאון בית גורדון. נכון לרגע זה, אין כל כוונה לפתוח את המבחנה האטומה היטב, בשל העובדה שיש עותק מן המגילה השמור בארכיון הקיבוץ. כעת מחכים לנטוע ברוש חדש ולהטמין את המגילה בין שורשיו.

שני העצים המיתולוגיים בעמק הירדן קרסו עקב רוחות חזקות שנשבו שבאזור הכנרת יחד עם מטחי גשם כבדים. עצים רבים נפלו ברחבי העמק וגרמו נזקים לחוטי חשמל, הביאו לחסימת כבישים ונזקים כבדים בבתי הקברות של דגניה א' ושל כנרת.

בט"ו בשבט תש"ח קק"ל ביקש לנטוע "ברוש המדינה", באותו זמן התנהלה מלחמת יום העצמאות, בין הקרבות ניטע עץ בינואר שנת 1948. בתקופה שלפני החלטת האו"ם על חלוקת המדינה להכרזתה, הברוש ניטע בחלקה הצפוני של אם הקבוצות והקיבוצים, מול מוצא הירדן מכנרת.


בט"ו בשבט תש"ח התקבלה הוראה מיוחדת מהקק"ל על נטיעת "עץ המדינה". הברוש ניטע בטו בשבט צשח בגן המגינים, מול מוצא הירדן מן הכנרת. ברוש זה הוא זכר לברוש שנטע הרצל בהיותו בארץ. טקס הנטיעה נפתח בשירת "התקווה". יעקב פלמוני נשא דברים על נטיעת העץ והחדיר בכל הנוכחים את האחריות לגורל "הנטע החדש".

במגילה נכתב נוסח חגיגי לכבוד המאורע. "היום הזה, חמשה עשר בחודש שבט, הוא ראש השנה לאילנות, חמשת אלפים ושבע מאות ושמונה ליצירה, אלף ושמונה מאות ושבעים ושמונה שנים לגלות ישראל, במלאת היובל להסתדרות הציונית, שנת שלשים ושמונה להווסד קבוצת דגניה, חמשים ושבעה ימים למשפט עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת היהודים מחדש והשבת שבות ישראל אל חלק ממכורתו".

"בימי עברה וזדון, בהקדיר עלינו משנאינו את שחר חרותנו, בעמוד בנינו בגבורה ובכבוד מול אויבים, הקמים עלינו סביב להצמית את אחרית תוחלת גאולתנו - היום הזה אנו נוטעים על אדמתנו, אדמת הלאום על גדות הירדן והכנרת, את הברוש הזה, אשר יכונה עץ המדינה".

"והיה העץ הזה לאות אמוץ הברית בינינו ובין ארצנו ולהשרשת אמונתנו אומן, כי קום תקום עתה המדינה העברית, אשר אך צדק וחסד ישרו בה תמיד, וקבצה לתוכה את שארית עמנו, והשיבה לו את כל כחו והדרו, והיתה למשגב-עז לגאון ישראל ותפארתו עדי-עד".