ראיות בחדר האשפה, שקי סמים על הרצפה: מחדל חומרי החקירה

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מצא ליקויים חמורים בטיפול בחומרי חקירה בהליכים פליליים. בין היתר, מדובר על ליקויים ובהעברת חומרים מהפרקליטות לידי סנגורים, כנדרש, וכן על ליקויים בשמירה על מוצגים וראיות על ידי המשטרה. כך עולה מהדוח השנתי שמתפרסם היום (שלישי).

המבקר מציין כי במשך השנים עלו לא אחת ליקויים בתהליך העברתם של חומרי החקירה מהמשטרה לגופי התביעה, ובהם: ניהול לקוי של רשימת כל החומר בתיק החקירה; עיכובים בהעברת חומרי חקירה מסוגים מסוימים לגופי התביעה, לנאשם, לסנגורו ולבית המשפט; וחומרי חקירה הנאספים לאחר העברת תיק החקירה לגופי התביעה אך לא נמסרים להם.

מבקר המדינה, הדוח השנתי: לכל הכתבות - לחצו כאן

לפני כשנתיים וחצי מתח בית המשפט העליון ביקורת חריפה על הפרקליטות בנושא זה, ובעקבות זאת הוקם צוות מיוחד שמטרתו לייעל את הליך העברת החומרים. המבקר מציין כי במועד סיום הביקורת טרם הסתיימה עבודתו של הצוות ופרקליט המדינה שי ניצן לא הורה על כיצד לטפל בבעיות שכבר נמצאו. לפי הדוח, "הפרקליטות מגישה בבתי המשפט כתבי אישום רבים, אף במקרים שבהם היא ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב".

הפרקליטות השיבה לעניין זה לאנשי המבקר כי התופעה של הגשת כתב אישום לפני קבלת מלוא חומרי החקירה מאפיינת רק תיקי מעצר, ובפרט תיקים גדולים ומורכבים. "במסגרת האיזונים הנעשים בין חובת הגשת כתב האישום בתוך תקופת המעצר לצורכי החקירה והרצון להימנע מפגיעה בלתי מידתית בנאשם במעצר ממושך מדי - עמלה הפרקליטות בשיתוף עם המשטרה להפחית את מספר כתבי האישום המוגשים לפני שהועברו כל חומרי החקירה. המשטרה ציינה בתשובתה כי על אף המאמצים שנעשים בעניין, כאשר היקף החומר גדול במיוחד אין אפשרות מעשית להעבירו לפרקליטות באופן מלא לפני שיחל המשפט".

ככלל, ככל שהדבר נוגע לממשקי העברת החומרים בין המשטרה לפרקליטות, נמסר למבקר כי "הן הפרקליטות והן המשטרה ערות לקשיים אלו ומשקיעות מאמצים רבים בניסיון לשפר את ממשק העבודה".

חלק אחר בביקורת עסק בשמירה על המוצגים בתחנות
המשטרה, וגם שם נמצאו כשלים חמורים. אנשיו של המבקר ביצעו ביקורות בארבע תחנות משטרה, ובכולן נמצאו ליקויים. בשלוש מתוכן, למשל נמצא כי אין אמצעי כיבוי אש בחדר המוצגים, ו"שקי סמים מונחים על הרצפה בחדרים לא מאווררים ובהם ריח חריף המקשה לשהות בהם".

עוד נכתב בדוח כי בביקורות נמצאות הליקויים הבאים: "בתחנה אחת חדר האשפה הוסב לחדר מוצגים; בשלוש תחנות אוחסנו מוצגים תחת כיפת השמים; באחת התחנות הושמדו מוצגים שנמצאו מחוץ לאריזתם שכן לא ניתן היה לדעת לאיזה תיק הם שייכים; בשתי תחנות תססו סמים ונזלו מחוץ לשקים בהם אוחסנו", ועוד. לדברי המבקר, נמצאו אף מקרים של נזקים או אובדן לתיקי חקירה, מקרים שבהם לא נשמרו מוצגים כנדרש ומקרים שבהם במהלך הדיון המשפטי התברר כי חומרי חקירה שבתיק אבדו.

מה שחמור אף יותר הוא שהמשטרה עצמה בדקה את המצב
והגיעה למסקנות קשות על שמירת המוצגים כבר במרץ 2016. אבל אנשי המבקר מצאו שגם שנה וחצי לאחר שפורסמו אותן מסקנות, במשטרה טרם יישמו אותן במלואן, ולמעשה לא חלו שינויים ניכרים במצב בשטח.

תגובת הסניגוריה הציבורית לממצאי מבקר המדינה בנושא שמירת מוצגים: "במשך שנים מתריעה הסניגוריה הציבורית מפני הסכנות הנובעות מאי-שמירת מוצגים לאחר סיום ההליך המשפטי. המציאות היומיומית לפיה מוצגים שנאספו במסגרת חקירה פלילית מוטלים בחדרי אשפה, אכולים על-ידי עכברים, מוצפים בביוב או הולכים לאיבוד, לצערנו מוכרת לנו היטב. חשוב להבין, כי כאשר מוצגים אשר עומדים ביסוד הרשעה בעבירות פליליות אינם נשמרים, נשללת ממי שטוענים לחפותם ולעיתים אף מרצים מאסרים ממושכים, האפשרות לערוך בדיקות נוספות ולהעמידם במבחנים חדשים שמציעה ההתפתחות הטכנולוגית. כך, אי-שמירתם של המוצגים מכשיל לעיתים קרובות את האפשרות להגיש במקרים המתאימים בקשות למשפט חוזר ומונע את תיקונן של הרשעות שווא. יצוין, כי בארה"ב לבדה התגלו בשנים האחרונות 2213 מקרים של חפים מפשע שהורשעו בעבירות שלא ביצעו, רבים מהן התגלו בעקבות בדיקות דנ"א במוצגים שנשמרו לאחר תום המשפט. בישראל, בין היתר כתוצאה ממדיניות אי-שמירת המוצגים, מספרן של הרשעות השווא נותר עלום. אנו מקווים שממצאי דו"ח מבקר המדינה יובילו לשינויה של מציאות עגומה זו".

משטרת ישראל כתבה בתשובתה למבקר "כי הצעת חוק בנושא שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים נמצאת בשלבי אישור במשרד המשפטים ועוסקת בהסדרת נושא תקופות שמירת המוצגים. כמו כן המשטרה נערכת להקמת מרכז ארצי לאחסון מוצגים". המבקר השיב כי בכך אין "מענה ממשי לשיהוי בטיפולה בנושא. על המשטרה לפעול אפוא לאלתר לגיבוש נהלים מפורטים לגורמי השטח".

הבעיה, כמו במקרים רבים, מתחילה מלמעלה. המבקר מציין כי כבר ב-1997 ניפק בית המשפט העליון אמורה ברורה לגבי הזמן שמוצגים אמורים להישמר. למרות זאת, רק ב-2015 שינו משרד המשפטים והמשטרה את התנהלותם בנושא. "במועד סיום הביקורת", נכתב, "עדיין לא הצליחו משרד המשפטים והמשטרה להסדיר את נושא תקופות שמירת המוצגים לא באופן מערכתי ולא בהיבטים פרטניים שהועלו במשך השנים. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה והנחיית ראש חטיבת החקירות בנושא שמירת מוצגים שנקבעו בקיץ 2015 אינן מתיישבות זו עם זו".

עוד נמסר מהמשטרה כי "משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, נבחנו ואומצו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה תדיר. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה".

המשטרה מסרה בנוגע להעברת חומרי חקירה לתביעה כי "משטרת ישראל מנהלת מדי שנה למעלה מ-300,000 תיקי חקירה ביסודיות ובמקצועיות, ומתנהלת מול גופי התביעה בהתאם לנהלים מוקפדים, הוראות החוק ותהליכי פיקוח ובקרה מוסדרים. עם כניסת תיקון 75 לחוק סדר הגין הפלילי, נכתב נוהל המגדיר כיצד מסווגים ומעבירים את כל חומר החקירה בחלוקה לחומר שהופק מרשות מודיעין וחומר שהופק מרשות חוקרת לפרקליטות. בנוסף מתקיים פורום עבודה משותף המתכנס באופן שוטף בראשות המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ועוסק במכלול הסוגיות הנוגעות לנושא זה, וכן הוקם צוות משותף לפרקליטות, שמטרתו לייצר נהלים ותהליכי עבודה על מנת לוודא העברה מסודרת ומלאה של כל חומר חקירה.

בחטיבת החקירות מתבצע הליך סדור לשינוי תהליך העברת חומר חקירה לגורמי התביעה כך שיוכל לעבור באמצעים דיגיטליים. בימים אלו נבנית מערכת חסיונות ממוחשבת שמטרתה, בין היתר, לקצר את משך זמן הטיפול בחומרי חקירה חסויים. כמו כן, קיים נוהל חדש שנכתב בתיאום עם פרקליטות המדינה, המסדיר את אופן העבודה בנוגע להוצאת תעודת חסיון, מיונו והפרדתו. כיום פרויקט 'תיק תביעה דיגיטלי' מקבל את מירב תשומת הלב במטרה לייעל תהליכים אלו ככל שניתן".

המשטרה מסרה בנוגע לעיון בחומרי חקירה כי "זכותו של נאשם לקבל את חומר החקירה היא זכות יסוד שהמשטרה מכירה בה ופועלת לפיה. אולם לצערנו, מדובר טענה שסניגורים רבים מעלים במסגרת ההתדיינות מול התביעה, ובמקרים רבים הבקשות אינן מוצדקות, כשהמטרה היא לנסות לכפות על התביעה לחשוף חומרים חסויים או לטעון טענות אחרות, אשר נועדו לסייע לנאשמים בהשגת יתרונות בהליך הפלילי. בכל הנוגע לתעודות חיסיון, הרי שבתיקים המתנהלים בהליך רגיל - לא מוגש כתב אישום כל עוד אין תעודת חיסיון בתיק החקירה. בתיקי מעצר פועל מדור חיסיונות להוצאת תעודת חיסיון מהר ככל שניתן, אולם בפועל אין אפשרות להוציא תעודה בהליך מעצר במקביל להגשת כתב אישום בשל מורכבות ההליך. יצוין כי בימים אלו נבנית מערכת חסיונות ממוחשבת שמטרתה, בין היתר, לקצר את משך הטיפול בחומרי חקירה חסויים. משטרת ישראל תמשיך לפעול ליישום הוראות החוק תוך מתן מכלול הזכויות לכל נחקר או נאשם באשר הוא".

"משטרת ישראל רואה בתכנית למתן מענה הולם לשמירת המוצגים, כתוכנית אסטרטגית ותועדפה בהתאם. כך, הוקם צוות עבודה לתכנון המענה להסדרת הנושא במגוון ההיבטים. המלצות הצוות התקבלו במלואן ונותבו למימוש בתקופה הקרובה. לתמיכה במענה הוקמה מנהלת ליישום וכן מתוכננים מהלכים נלווים במערכי השטח. לצד האמור, אנו עומדים כעת בפני הסדרת פתרון מקצועי איכותי לשינוי מרכיב יסוד בהליך הפלילי שהשפעותיו רבות ונרחבות".