(בווידאו: עמונה, פברואר 2017)
הוועדה להסדרת מאחזים פרסמה דוח מסכם לעבודתה ובו שורת כלים משפטיים שיאפשרו להלבין אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק בגדה, ובחלקם אף על קרקע פלסטינית פרטית. בין ההמלצות המרכזיות: הפסקת בדיקה מחודשת של הכרזה על אדמות מדינה במקרה שכבר יש תכנית בנייה בתוקף במקום, והסדרת דרכי גישה באמצעות מנהרות, גשרים או הפקעת קרקעות.
הדוח מתייחס בין היתר למבנים לא חוקיים שנבנו כהרחבות של התנחלויות, אך חרגו מ"האדמות המוחזקות כדין". בנושא זה מצוין כי ההתרחבות מעבר לתחום אדמות המדינה נעשית על פי רוב בעידוד המדינה. בשל כך נכתב כי "במקום שיש טעמים אנושיים חזקים או התנהגות בלתי ראויה של המדינה הנטייה הברורה היא לפעול להסדרתם של ישובים אלה".
על פי הוועדה, מרבית מבנים אלה נבנו לפני יותר מעשור, ללא מחאה ובתמיכת המדינה, ולכן יש מניעה להרוס אותם "מחמת שיהוי" וצורך להסדירם. כמו כן, ממליצה הוועדה שגם מבנים שאינם בשטחי המועצות יקבלו שירותים מוניציפליים ממועצות אזוריות.
בעיה נוספת שמוזכרת בדוח היא מקרים בהם התגלה בדיעבד כי הבנייה חורגת מתחום אדמות המדינה, בשל פעילותו של "צוות קו כחול". מדובר בצוות של משרד הביטחון שבודק ומדייק את תוקפן של הכרזות על קרקעות כאדמות מדינה. לעתים מתגלה בשל כך כי קרקעות מסוימות הוכרו כאדמות מדינה שלא כחוק, ובשל כך הבתים שנבנו עליהן אינם חוקיים. הפתרון המוצע, כפי שהנחה בעבר גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוא שבעתיד במקרים שבהם כבר אושרה תכנית, הצוות כלל לא יבדוק את ההכרזה על אדמות מדינה. באשר לבתים שכבר נבנו והתגלה כי הם מחוץ לתחום, ממליץ הצוות לאשרם בכל זאת בהסתמך על כך שהקונים רכשו אותם בתום לב.
הדוח מתייחס גם ל"איים תלויים" - התנחלויות שנבנו כמובלעות בראשי הרים וגבעות, כשבעמקים שמחברים ביניהם מצויים שטחים מעובדים של פלסטינים שלא ניתן להגדירם בשום אופן אדמות מדינה. הדוח מציע לחרוג במקרים כאלה מהעיקרון התכנוני המנחה של בנייה רק בצמוד לתוכנית מתאר קיימת, ובמקרים בהם הדבר לא אפשרי לחלוטין - להכריז על יישוב חדש. באשר לדרכי הגישה ליישוב, מציע הדוח לשקול הקמת גשרים או חפירת מנהרות - משום שגם כאשר מדובר בקרקע של פלסטינים, המרחב שמעל ומתחת לקרקע עדיין נותר של המדינה.
בראש הוועדה, שמונתה על ידי ראש הממשלה, עמדה חיה זנדברג, שמונתה לאחרונה בתמיכת שרת המשפטים אילת שקד לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. כמו כן, היו חברים בה היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר עו"ד אחז בן ארי, ד"ר חגי ויניצקי מומחה לדיני קניין ולדין החל ביהודה ושומרון), ראש מנהל התכנון לשעבר בינת שוורץ, עו"ד רונן פרץ ממשרד ראש הממשלה וכן עו"ד ערן בן ארי ממשרד הביטחון. הוועדה הגישה את המלצותיה ליועמ"ש וכן לשר הביטחון אביגדור ליברמן, שרת המשפטים איילת שקד ושר החקלאות אורי אריאל.
כמו כן השתתפו בדיוני הועדה כמשקיפים קבועים יועץ שר הביטחון להתיישבות קובי אלירז, יועץ שר החקלאות עו"ד אבי מאיר, עו"ד אריאל שמואל ממשרד ראש הממשלה ויועץ משרד המשפטים להתיישבות עו"ד עמיר פישר. האחרון, כפי שנחשף ב"הארץ", עובר בהוראת השרה על כל עמדה של מחלקת הבג"צים בפרקליטות בנושא מאחזים והתנחלויות לפני הגשתה לבית המשפט.
מארגון "יש דין" נמסר בתגובה לדוח כי "המתווה להסדרת הבנייה הישראלית הבלתי חוקית בגדה המערבית מראה שוב עד כמה רחוק המדינה מוכנה ללכת וכמה מוכנים במשרד המשפטים לעקם את החוק כדי לרצות את הימין המתנחלי. המלצות הוועדה נועדו אך ורק לשם דבר אחד - הפקעת אדמות מפלסטינים כדי להעבירן לידי ישראלים, למרות שמדובר בהפרה חמורה של הדין הבינלאומי".
מ"שלום עכשיו" נמסר כי "זהו דוח חמור ומסוכן, הממליץ לישראל להפר באופן בוטה את החוק הבינלאומי ולרמוס את צרכיה וזכויותיה המוגנים של האוכלוסיה הפלסטינית הכבושה. יישום ההמלצות יביא לאפרטהייד הלכה למעשה. נראה שאנשי משרד המשפטים הפכו לכלי שרת בידי שרת המשפטים וחבריה לממשלת המתנחלים ושיעבדו את עצמם לפרויקט הנישול והסיפוח".