"מה המרחק מהאוהל שלך למוצב הצבאי?", שאל בערבית מפעיל הסוכנים הצעיר את הסוכן לאחר משימה לאיסוף מודיעין. "שרבת הישה ת'מניה סעה (שתיתי סיגריה במשך שמונה שעות, א.ב )", השיב הסוכן. המפעיל כעס: "ממתי 'שותים' סיגריה? ולמה לקח לך שמונה שעות לעשן? ואיך זה קשור למרחק מהמוצב?".
יואב (פולי) מרדכי חיכה שהשיחה תסתיים, והסביר בנחת למפעיל שהוא חייב להיות בקיא בתרבות של הסוכן, ולא רק בהבנת השפה והניבים המיוחדים. הוא רצה להגיד בעולם המושגים שלו שהמרחק הוא קילומטרים בודדים, הסביר, ייתכן מאוד שהוא אפילו לא מכיר את המושג קילומטר. הסוכן, שמגדל עם משפחתו טבק סמוך למתחם השבטי, גילגל ממנו סיגריה עבה, "הישה", בלשון הבדואים המבוגרים. היא נכבית לאחר כמה דקות, ותשובתו תיארה את המתרחש - צעידה של שמונה שעות עם מצת וסיגריה, מנוחות והפסקות עישון, עד שהגיע למוצב האויב וראה מקרוב את היקף הכוחות. "ברגע שתדע את התרבות של הסוכן ולא רק תתרגם את השפה הערבית לעברית, תבין לעומק למה הוא מתכוון ותבין טוב יותר את עולם סוכני המודיעין", אמר מרדכי, לימים מפעיל הסוכנים שהגיע הכי רחוק בצה"ל, ומי שישב עד השבוע סביב שולחן המטה הכללי כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, וכמוציא לפועל של משימות מיוחדות בשם ראש הממשלה.
מרדכי גדל בשכונת ממילא בירושלים. כשהיה בן 3, ימי האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים, הוחלט להרוס את המבנים באזור מגוריו, שהוגדרו עד אז כשטח הפקר בין ישראל לירדן, ולבנות חלק מהם מחדש. ספוג בסיפורי גבורה ופעילות מודיעין, לצד חיים עם שכניו הערבים וריח תבשילים מזרח-תיכוניים, הוא התגייס בשנת 1982 לגדוד 51 בחטיבת גולני, יצא לקורס מפקדי כיתות והתעקש להפוך לקצין מודיעין. עם רובה גליל בהצלב, צ'ימידן כבד והרבה אבק מדרום לבנון, הוא נסע אל הקריה בתל אביב כדי לשכנע את האחראים בחיל שיש לו סיכוי להצליח, והמוטיבציה והברק בעיניים סללו את דרכו לתפקיד מפקד מודיעין גדודי. הוא מונה בהמשך לקצין מבצעים אך לא ויתר על שירות בעולם המודיעין, ואחרי שנים התגייס ליחידה 504, היחידה להפעלת סוכנים של אמ"ן שסמלה הוא כנפי נשר נושאים אבן שנעקרה מאדמת סוריה - האויבת הגדולה שעמדה בראש סדר העדיפות של היחידה מאז הקמתה כ"מודיעין 10" בשנת 1949.
מרדכי הוא אחד מבוגרי "האולפן" של שירות הביטחון הכללי, שם עוברים החניכים מסע מרתק ללימוד גווני האסלאם ותרבותו, אורח החיים, המסורת והמנהגים. הוא כיוון בראשית דרכו להפעלת סוכנים בזירה הצפונית, דרך בלבנון וחשב על סוריה, ואחד משיאיו היה גיוס סוכן מוסלמי שיעי ששירת כקצין חיזבאללה - אחד מארגוני הטרור הממודרים במזרח התיכון. כשחייו של הסוכן עמדו בסכנה ממשית, פעל מרדכי להעברתו יחד עם בני המשפחה לישראל. בנו של הסוכן, שהתגייר והפך לרב, סגר עוד קודם את המעגל כשהתגייס כלוחם לגולני, ואף קיבל אות הצטיינות מנשיא המדינה.
מיחידה 504, שם ניהל מלחמת מוחות מול ארגוני הטרור בלבנון, קודם מרדכי וקיבל פיקוד על מרחב בגדה המערבית. הוא התמודד אז עם גלי הטרור הפלסטיני שהכו בישראל, והקיף עצמו, באופן טבעי, במיטב מפעילי הסוכנים, ובהם סא"ל יהודה אדרי. ביוני 2001, תקופת מכוניות התופת והמחבלים המתאבדים, אישר מרדכי תכניות נועזות להשגת מידע מודיעיני מציל חיים, אך מהלומת הנגד הייתה חזקה. הטלפון שלו צלצל, ומעבר לקו הוא שמע צרחות: "הסוכן ירה ביהודה!". אדרי נורה למוות בגזרת בית לחם, באירוע שהוגדר מאוחר יותר על ידי מרדכי כאחד הרגעים הקשים ביותר בקריירה שלו, שהשאיר חור בלבו, היות והוא היה זה שביקש מאדרי לא לפרוש מצה"ל, ולתרום עוד לביטחון המדינה, בשל כישוריו הנדירים.
הידע הרב שצבר במחנות הפליטים, בכפרים ובערים הפלסטיניות הוביל את מרדכי לתפקידיו הבאים - מפקד ה-D.C.O שאחראי על התיאום הביטחוני בגזרת יריחו, ומפקד מפקדת התיאום והקישור ברצועת עזה. לראשונה מזה שנים, הוא נחשף בשמו המלא, וכבר לא כונה "איוב", שם הקוד שניתן לו במסגרת תפקידו כמפעיל סוכנים. הוא הועלה בהמשך לדרגת אלוף משנה, והחל לתמרן בין האינטרסים הביטחוניים ובין תמיכה וקידום עניינים אזרחיים והומניטריים ברצועה כחלק מהמדיניות הרשמית של ישראל. כמי שגדל כחיית שטח והסתכל לפעילי הטרור בעיניים, הוא אף נטל חלק כיועץ מיוחד בתכנון הפעילות המבצעית העמוקה באזור, לצד מפקדי האוגדות והחטיבות המרחביות.
במהלך מבצע "ימי תשובה", בתגובה להרג שני ילדים בשדרות מרקטת קסאם, הוא קיבל את תמיכת מפקד פיקוד הדרום האלוף דן הראל לפתוח ציר הומניטרי משטחי הלחימה ברצועה לשטח ישראל, שבאמצעותו יפונו פצועים. על אבטחת השטח הופקדו לוחמי חטיבת גבעתי. לתדהמת מפקדי הגדודים, זימן מרדכי בבוקר המבצע את ראשי ארגוני הסיוע הבינלאומיים בעזה, והודיע להם על המהלך, צעד חריג מאוד שתכליתו למנוע משבר הומניטרי. חמאס ניסה להקשות על פעילות צה"ל וקידם תהלוכות אזרחים מרפיח לעבר יישובי גוש קטיף, ובמהלך אחת מהן נפגעו ונהרגו מפיצוץ כמה אזרחים. פעילות מוקדמת של מסוק קרב ישראלי, ששחרר מוץ נורים, הובילה להפצת שמועות מצד חמאס על כך שהטייס שיגר טילים לעבר התהלוכה האזרחית, בצה"ל התקשו להזים את השמועה והרמטכ"ל דאז, משה יעלון, נערך לפרסם הודעת הבהרה מהשטח. מרדכי ביקש מיעלון ומדוברת צה"ל רות ירון להמתין מעט, האזין לדיווחי תחנת הרדיו של רפיח במכוניתו, דלה מידע מהימן מגורמים אזרחיים ורפואיים ולבסוף הודיע ליעלון: ההפגנה חצתה קו בתים שמולכדו על ידי חמאס, ומטעני החבלה הופעלו. צה"ל לא מעורב בתקרית.
באותן שנים, חשב מרדכי על מערכת להזמת שמועות מעין אלה, והרעיון הפך לימים ל"אלמונסק" בשפה הערבית, אתר אינטרנט שבו מעלה מתאם פעולות הממשלה בשטחים תכנים, הודעות, הבהרות וגם כתבות מגזין. שר הביטחון אביגדור ליברמן קידם את הרעיון, השקיע בו משאבים, וכעת מדובר בכלי אסטרטגי שמאפשר שיח ישיר ומשפיע על הזירה הערבית והפלסטינית, ונהנה עד עתה מכ-1.2 מיליון כניסות, ומכמעט חצי מיליון עוקבים בדף הפייסבוק שלו.
כשהעט נפל
ימיו של מרדכי ברצועת עזה היו מורכבים מאוד - מבצעים, סיוע הומניטרי חרף הפיגועים וגם התקפות ממוקדות על אנשיו. באחד המקרים, הגיעה מחבלת מתאבדת לטרמינל "מגן 12" במעבר ארז, וטענה כי המגנומטר מצפצף במהלך הבידוק בשל פלטינה ברגלה. היא התקדמה, התפוצצה והרגה ארבעה חיילים.
בתקופת ההתנתקות, נדרש מרדכי שוב לתרום מניסיונו, והתלווה לשיחות שר הביטחון דאז שאול מופז עם בכירים פלסטינים, שנועדו לתאם את העברת האחריות בשטח. באחת השיחות שאל מופז בכיר פלסטיני האם הוא מסוגל להתחייב שהמהלך הדרמטי יתרחש ללא אירועים חריגים, ונענה בחיוב, אך מרדכי, שתירגם את השיחה, התעקש כי בעצם מדובר בתשובה שלילית. אחד מיועצי השר התפרץ וטען כי תרגומו לא היה מדויק, בלשון המעטה, אך מרדכי הסביר למופז כי הוא אינו מתרגם מילולית, אלא תרבותית. השאלה הביכה את הבכיר הפלסטיני, הסביר, והוא לא יכול היה, בנוכחות אנשיו, להשיב בשלילה מאחר וכבודו ייפגע. לכן, הסביר, הוא השיב בחיוב אך רמז כי לא יוכל לערוב לבקשת מופז. הבכיר, הוסיף מרדכי, גדל במחנה פליטים בדרום הרצועה ומשם גאוותו וגינוניו. הוא ביקש ממופז לעקוב אחריו בחדר בזמן שהוא התהלך לצד הפלסטיני והפיל עט על השטיח - טריק של מפעיל סוכנים. כשהבכיר התכופף, הרים את העט והגיש אותו למרדכי, הובהר כי הוא אינו איש המעמד הגבוה, שהרי זה מעולם לא היה מסייע כך לקצין צה"ל בדרגת אלוף משנה.
זה היה קסמו של מרדכי, שהצליח להשפיע על הסביבה הישראלית והפלסטינית בדרכי נועם וללא התלהמות. הראל, שהפך אותו לאחד מיועציו המרכזיים והקרובים במהלך כהונתו, סיפר בטקס הפרידה ממנו: "כשהייתי כותב על הלוח תמיד הרגשתי שכוח מסוים מושך את ידי וכותב כרצונו. הכוח הזה היה פולי". הקהל צחק, מודע לאישיותו של מרדכי ולהיותו מפעיל סוכנים בכל רמ"ח איבריו.
ב-2007 הועלה מרדכי לדרגת תת-אלוף ומונה לראש המנהל האזרחי. הוא צבר בתפקיד הבכיר השפעה רבה בזירה הפלסטינית, ופיתח מערכת יחסים קרובה עם בכירים שאחרי חלקם רדף בעבר. ארבע שנים לאחר מכן, החליט הרמטכ"ל דאז בני גנץ למנות באופן חריג מאוד את קצין המודיעין לדובר צה"ל וחבר פורום המטה הכללי - תפקיד שסביבתו הקרובה הגדירה כאתגר גדול. מרדכי נדרש לראשונה לשתף פעולה עם התקשורת, ועמידתו מול המצלמות גררה השתאות בעולם הערבי, שהתמקד בניב שבו הוא דיבר. היה זה עוד שלב בדרך לדרגת האלוף, ולקראת סיום תפקידו כדובר, התבקש על ידי ראש אגף המודיעין האלוף אביב כוכבי לסייע באיחוי הסדקים וריכוך הטלטלה שעברה יחידת 504 לאחר שרשרת חשיפת סוכנים בלבנון. "504? זה תמיד יהיה הבית שלי, המעיין", אמר לחבריו.
בינואר 2014 מונה מרדכי למתאם פעולות הממשלה בשטחים, וזמן קצר לאחר מכן קידם מסמך עם היועץ לענייני פלסטינים, שבו חזו השניים את ההידרדרות הכלכלית ברצועה, ואת המשבר שהוביל למבצע "צוק איתן" באותו קיץ. הוא רצה להרחיב את השפעתו וקיבל תקן מיוחד לזמן מוגבל עבור תפקיד היועץ, קצין בדרגת אלוף משנה מאגף המודיעין לביצוע מחקרים ייחודיים בתחום האזרחי-חברתי-פלסטיני, בצל ההבנה שהאביב הערבי יכול להתפרץ שוב ולהשפיע באופן ישיר על ישראל.
הקצין הבכיר, ראש זירת פלסטינים בחטיבת המחקר, הוא אל"מ ד"ר מ', שחולל פלאים באמצעות מסמכים מתריעים וממוקדים. המידע נאסף על ידי קציני וחיילי המתפ"ש במסגרת התאום האזרחי השוטף, וכלל שיחות עם נהגי מוניות, שוהים בלתי חוקיים, אסירים ביטחוניים ובני משפחותיהם, פקידים ממשלתיים, סוחרים ובכירי הרשות. השלכותיו ניכרו במהירות, שב"כ והמוסד נהנו מהתוצרים והייתה זו המחשה מאלפת ליכולתו של מרדכי לא להסתפק בקריאת המציאות, אלא לנסות ו"לברוא מציאות". מסמך נוסף עסק במשבר הצפוי בקרב הצעירים הפלסטינים ברחבי יהודה ושומרון ("צמ"מ, צעירים משכילים ומתוסכלים, א.ב), שהלכו ללמוד ולא מצאו עבודה. זמן קצר לאחר מכן, "כיכבו" אותם צעירים בגל טרור הסכינאות, וארגוני המודיעין הישראלים הפנימו את פוטנציאל המחקרים - לב הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא לא ביטחוני, אלא כלכלי-אזרחי-פוליטי. צוות פעולה שהוקם לבלימת טרור הסכינים הסיק מסקנות והוביל לכך שקציני המתפ"ש התקשרו למשפחות פלסטיניות והזהירו אותם כי בנם מיידה אבנים או תומך בטרור.
תנו לפולי לנצח
אחת המשוכות הגבוהות שאותן נאלץ מרדכי לעבור הייתה 51 ימי הלחימה הארוכים של "צוק איתן", שבמהלכם התבקש למנוע למנוע משבר הומניטרי ולאפשר את המשך המבצע. הוא עמד בחזית והפך להיות הדובר הלאומי, בעברית ובערבית, והובך מסטיקרים שהופצו בישראל, ועליהם הכיתוב: "תנו לפולי לנצח".
מאחורי הקלעים התנהלו שיחות בעיקר עם מצרים, שניסתה לגשר על הפער מול חמאס. ראש המוסד תמיר פרדו, שהכיר את מרדכי באופן אישי, הציע לו להצטרף למפגשים בחו"ל, באישור שר הביטחון יעלון, וזו הייתה תחילת הדרך. מרדכי תרם לשיחות זווית ראייה אחרת, לא רק הבנה של השפה אלא גם תרבות שמחוברת לשטח ומגובה על ידי גנץ, שאליו היה קרוב מאוד. הגישה שונתה. נוכחות מרדכי בדיוני מבצעים וגיחות הפכה למשהו קבוע, והוא שותף גם בשיחות מצומצמות שדנו בהתפתחויות במזרח התיכון. היחס אליו השפיע על דרגי השטח, שנפתחו לקציני האוכלוסייה - אלו שחווים מדי יום את הסמטאות, הרחובות והכפרים - ושיתפו אותם בתכנון התכניות המבצעיות ובהוצאתן לפועל. קצה התהליך סיפק יתרון עצום למערכת הביטחון. כך, למשל, ידעו קציני המתפ"ש בזמן אמת לסמן אתרים רגישים כמו בתי חולים ובתי ספר, ולמנוע פגיעה בהם, או להנחיל כמה מעקרונות התרבות הערבית למפקדים, באופן שיקדם את הפעילות המבצעית (שמירה על כבוד אבי המשפחה, לדוגמה, היה אחד הטיפים החשובים ללוחמים שיוצאים מדי לילה לעצור מבוקשים).
ראש הממשלה בנימין נתניהו, המחזיק גם בתיק החוץ, ראה במרדכי יתרון להבנת הסוגיות במזרח התיכון, והפך אותו - באישור ליברמן - לשליח לעניינים מיוחדים. אחד מהם היה המשבר שנוצר בירדן סביב מאבטח השגרירות שהותקף והרג שני בני אדם. על פי נתניהו, מרדכי הוא נשק שיש להשתמש בו מול המהלכים המסקרנים בזירה הפלסטינית, בסיני ומצרים, בירדן ובלבנון - ובמקומות נוספים. הזקן הצרפתי שגידל לפרקים בשנים האחרונות שימש עדות למקומות שבהם נחת כדי לקיים דיאלוג עם ערבים בנושאים טכנולוגיים, כלכליים, תעשייתיים ואזרחיים - בשם משרד ראש הממשלה.
כך הפך מרדכי לאימפריה של עשייה, ואם לא די בכך, הונחתה עליו משימת "שכנות טובה", המבצע המתמשך לטיפול ההומניטרי באוכלוסייה הסורית ברמת הגולן. לא סתם נבחר לעמוד בראש המשימה קצין בדרגת סא"ל ממשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ומה שהחל בסיוע במזון ותרופות, הפך להעברת ביגוד, שיקום כפרים, העברת תשתיות, טיפול רפואי מציל חיים על גדר המערכת וניתוחים בבתי החולים בישראל. מי שנושא על חולצת המדים שלו אבן מאדמת סוריה ובקי ברזי המשטר, יידע, על פי המצופה, למצוא את עמק השווה עם ארגוני הסיוע ונציגי הכפרים כדי להביא להצלחת הפרויקט למרות ארגוני הטרור הג'יאהדיסטים, אנשיו של בשאר אסד, פעילי חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים. יש הטוענים כי חושיו המחודדים של מרדכי אף תרמו למלאכת האיסוף המודיעיני בזירה.
ביום שלישי חבש מרדכי את הכומתה בפעם האחרונה, הצדיע לרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ולדגל, וסיים עשרות שנים של היכרות מעמיקה עם רגבי העפר בשטח. כשרצה להתעמק בסוגיות, הוא נהג לשכב על האדמה, לאחוז בצמחים, ללעוס גבעולים, לחשוב ולנתח. לא אחת נראה יושב ישיבה מזרחית על החול עם גנץ, ובשבועות האחרונים עשה זאת על השוחות הקרובות ביותר לגדר המערכת בגבול עזה, לצד לוחמי גולני, כדי לבחון את מאמץ חמאס להבעיר את הגבול. הוא היה קרוב כל כך שצלפי חמאס הניחו עליו כוונות ופרסמו בגאווה את הסרטונים והתמונות כרמז שיכלו לחסלו. אמו בת ה-94 הביעה בפני המשפחה חששות גדולים לגורלו.
מרדכי הפך לסמל במדינות ערב כאיש שהשתמש בשפתם שלהם נגדם, לרוב לטובתם. בסרטונים שהופצו לאחרונה, נראו מפגינים כשהם מעבירים לו מסר ישיר, תוך שהם מותחים ביקורת על "אלמונסק", האתר המפלצתי שבנה, שעומד במוקד טענות בחמאס ולפיהן הוא מגדל דור של מרגלים פלסטינים. לא בכדי מוגדר מרדכי כאישיות מאובטחת מאז "צוק איתן".
הראל אמר עליו כי הוא "משרד חוץ של איש אחד". ליברמן הגדיר אותו בטקס הפרידה כנכס למדינת ישראל והוסיף כי "הוא תמרן את כולנו לעשות את מה שצריך לעשות", וכעת מרדכי ייצא לחופשת פרישה, תוך שהוא משאיר אחריו זירות נפיצות ומתוחות כשריח אבק שריפה באוויר. "אתם המכירים אותי, יודעים כי אל המשימות אליהן נשלחתי, ביותר ממחצית משירותי הצבאי, לא תמיד הגעתי לבוש מדים", אמר בטקס הפרידה, "אך גם כשעטיתי תחפושת כזו או אחרת, תמיד הרגשתי מוגן על ידיהם. בכל זמן, בכל מקום, השירות עבור ובשם צבא ההגנה למדינת ישראל היה עבורי לזכות שאשא בגאווה כנראה תמיד". עזיבתו של מרדכי אמיתית, והיא אינה הונאת מפעיל סוכנים, אך יש מי שטוען כי הוא עוד ישוב לשרת את מערכת הביטחון מוקדם יותר מהצפוי.