פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרבצי גז וגאווה לאומית מציתים מחדש את הסכסוך בין טורקיה ליוון

      מאה שנה אחרי ההסכם שהיה אמור לשים קץ לעימות, שתי השכנות החברות בנאט"ו מתבצרות בעמדתן ולא מתפשרות ביחס לקפריסין, למאגרי האנרגיה בים התיכון ולשורת איים לא מיושבים. ארדואן בתקופת בחירות וצפוי להחריף את הטון, אך ביוון לא מתקפלים בפני הסולטן ומצופפים את השורות

      מרבצי גז וגאווה לאומית מציתים מחדש את הסכסוך בין טורקיה ליוון
      צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

      בזמן שעשה השבוע את דרכו בחזרה אל האי רודוס, הוטרד המסוק שנשא את ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס על ידי שני מטוסי קרב טורקיים, שביקשו מהטייס את פרטי המסלול שלו. רק לאחר הזנקת שני מטוסי קרב יווניים, הסתלקו צמד המטוסים הטורקיים ואפשרו את נחיתת מסוק הצ'ינהוק, שבו נכח גם מפקד צבא יוון.

      להטרדה הזו לא הייתה מטרה מעבר לכך, אך היא מדגימה את החרפת המתיחות בין שתי השכנות המלאות מטען היסטורי אחת כלפי השנייה, על אף חברותן בנאט"ו. הן חלוקות על השליטה בים האגאי, על זכויות הקידוח לחופי קפריסין ועל מבנה השלטון בקפריסין עצמה, וניסיון ההפיכה בטורקיה לפני כמעט שנתיים האיץ את ההתדרדרות ביחסים בין המדינות.

      לקריאה נוספת בנושא
      ארדואן מאיים על יוון וקפריסין: אל תעברו את הגבול בים התיכון
      היסטוריה באוויר: מטוסי הקרב שהרסו לארדואן את סוף השבוע

      חיילים טורקים שנמלטו מהמדינה אחרי ניסיון ההפיכה מובלים לבית המשפט העליון של יוון, 26 בינואר 2017 (רויטרס)
      נמלטו אחרי ההפיכה. חברי קבוצת העריקים הטורקים ביוון, יולי 2016 (צילום: רויטרס)

      שעות אחרי תחילת המרד ביולי 2016, עם ההבנה כי ידיהם של נאמני ארדואן על העליונה, נסו שמונה חיילים טורקים במסוק ונחתו ביוון. הם ידעו כי הישארות בטורקיה שלאחר ההפיכה משמעותה מעצרים, עינויים ומאסר ממושך וניסו את מזלם ביוון, שבה בתי המשפט עדיין עצמאיים. אנקרה דרשה מידית את הסגרתם, אך אתונה לא התערבה בהליך ובקשת ההסגרה שלהם נדחתה על ידי בית המשפט העליון לנוכח החשש שלא יזכו בהליך הוגן.

      אלו אמורים להשתחרר ממעצר בחודש הבא, אך גורלם, לרוע מזלם, ככל הנראה נקשר לאלו של שני חיילים יוונים, שנעצרו בחודש שעבר על ידי טורקיה. טורקיה טוענת כי הם חדרו לשטחה, אך יוון מצדה מצהירה כי הם בסך הכול חצו בעשרות מטרים בודדים את הגבול בין המדינות, בזמן סיור שגרתי נגד מהגרים בלתי-חוקיים.

      ארדואן כבר השווה בין שני המקרים, כשהשתלח ב"צביעות המערב" שדרש ממנו להשיב את החיילים היוונים אך לא קרא ליוון להשיב את החיילים הטורקים המבקשים מקלט מדיני בשטחה. המשוואה ברורה.

      נשיא טורקיה ארדואן מבקר חייל בסמוך לגבול סוריה, 1 באפריל 2018 (רויטרס)
      מסלים את הרטורקיה מול יוון. ארדואן במדי צבא מבקר בגבול סוריה (צילום: רויטרס)

      ההיסטוריה המודרנית של שתי המדינות שזורה זו בזו. יוון קמה מתוך האימפריה העות'מאנית בתום מלחמת עצמאות שנמשכה יותר משמונה שנים והסתיימה ב-1829. טורקיה קמה על חורבות האימפריה בתום מלחמת העולם הראשונה, ונלחמה ביוון מ-1919 ועד 1923. העימות הסתיים בהסכם לוזאן, שקבע גם חילופי אוכלוסייה גדולים בין יוונים לטורקים, וכן את השליטה הבריטית על קפריסין.

      באי מתגוררת אוכלוסייה טורקית גדולה, ועם עצמאותו ב-1960 החלו מאבקי הכוח בינה לבין האוכלוסייה היוונית בקפריסין. בגיבוי החונטה הצבאית ששלטה אז ביוון, ביצע ארגון לאומני יווני הפיכה צבאית בקפריסין ב-1974, שיעדה היה להסתפח ליוון כחלק מחזון ה"אנוזיס" (איחוד ביוונית).

      כלי שיט של משמר החופים של יוון מסייר במי הים האגאי, אפריל 2018 (רויטרס)
      נחותים בכוח ובעוצמה מטורקיה. משמר החופים של יוון בים האגאי (צילום: רויטרס)

      המהלך נחל כישלון עם פלישת טורקיה לאי, וכמה ימים לאחר מכן נפלו שתי החונטות בשתי המדינות. אנקרה ביססה אחיזה בכשליש משטחה של קפריסין והקימה את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, מדינה שאינה מוכרת על ידי שום מדינה או גוף אחרים בעולם זולת טורקיה. הסטטוס-קוו נשמר גם עם הצטרפותה של הממשלה בניקוסיה, המוכרת כנציגה הרשמית של האי, אל האיחוד האירופי, וסבב שיחות שלום מכריע קרס בשנה שעברה, בין היתר בשל התעקשות ארדואן להותיר נוכחות צבאית באי.

      ניצוץ חדש הצית את המחלוקת על קפריסין בפברואר, אז הכריזה טורקיה שהיא אינה מכירה בהסכם גבולות ימי בין קפריסין למצרים והצהירה כי היא תחל בקידוחים באזור בחיפוש אחרי גז טבעי. "אנחנו מזהירים את אלו שעוברים את הגבול עם חישובים מוטעים ביחס לקפריסין ולים האגאי", איים ארדואן באותו חודש, כשספינות קרב טורקיות מנעו את תחילת עבודות הקידוח של חברת אנרגיה איטלקית.

      מי יעצור את ארדואן

      בים האגאי, קבוצת איים בלתי-מיושבים שהשליטה עליהם שנויה במחלוקת קירבה את יוון וטורקיה כמה פעמים בעשורים האחרונים אל ספם של עימותים צבאיים. ב-1996 נדרשה התערבות ברגע האחרון של ממשל קלינטון כדי לבלום את ההתנגשות הזאת, אך כיום נראה ש"השוטר הבינלאומי" של העולם נסוג מתפקידו ואינו נוקף אצבע כדי לעצור את הרקע בין שתי חברות נאט"ו.

      ממשלו של דונלד טראמפ בפרט, וממשלות המערב בכלל, ממאנות להפשיל שרוולים מול משטרו חובב הפרובוקציות והאיומים של ארדואן. אחרי שהקדים במהירות הבזק את הבחירות, שיתקיימו בעוד חודשיים במקום רק בנובמבר הבא, נשיא טורקיה צפוי להסלים את הרטוריקה עוד יותר. כך עשה לפני משאל העם בשנה שעברה, כשהשווה את גרמניה והולנד לנאצים. השנה, האש מופנית ליריבה עתיקת היומין.

      יוון, הנחותה הן בגודל והן בצבאה מטורקיה, עודנה מתאוששת מהקריסה הכלכלית של העשור הקודם ומהסדרי החוב שלה עם הנושים באירופה. ציפראס, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלית סיריזה, אימץ מאז עלה לשלטון ב-2015 את הרפורמות הניאו ליברליות שנגדן הטיף והוא מתמודד עם פרץ שביתות של מגזרים שונים החווים הפרטות וקיצוצים. הדבר האחרון שהוא זקוק לו הוא מלחמה (למרות התרגיל הנרחב שקיים צבאו עם צה"ל החודש), אולם הוא לא נותר חייב מול חציו הארסיים של ארדואן וכינה אותו "סולטן", אחרי שזה תקף אותו על כך שלא הסגיר את שמונת החיילים הטורקים.

      הקרב על הדגל

      בשנה שעברה הגיע ארדואן לביקור היסטורי ביוון, אולם זה לא הצליח להביא לפריצת דרך ביחסים. נשיא טורקיה דורש לשנות את הסכם לוזאן, בעוד שביוון דוחים זאת בתוקף. ארדואן סבור כי קיימים "אזורים אפורים" בים האגאי, שבהם השליטה לא הוסדרה, ועל כך מתנהלים העימותים, על יבש בינתיים, בין השכנות.

      אחד מאותם איים, מיקרוס אנת'רופופס, חווה השבוע תקרית ביזארית אחרי ששלושה צעירים יוונים הניפו את דגל המדינה על הנקודה הגבוה ביותר באי. ראש ממשלת טורקיה, בינאלי יילדרים, הכריז כי הדגל הוסר על ידי משמר החופים הטורקי וכינה את הנפתו "פרובוקציה", אך יוון אמרה כי היא לא מכירה בשום תקרית שכזו והצהירה: "לא נאפשר פגיעה בריבונותנו".

      עוד לפני הקרב המדומה על הדגל, התחוללה החודש תקרית נוספת בים האגאי, שגבתה גם קורבן בנפש - טייס קרב יווני נהרג אחרי שמטוסו, שהוזנק ליירוט מטוסי קרב טורקיים שחדרו למרחב האווירי היווני, התרסק לים. באנקרה התנערו מאחריות לטרגדיה ואף הביעו תנחומים על מותו, אך הציבור היווני רואה בה אחראית למותו של הטייס בן ה-34.

      ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, ונשיא טורקיה, טאיפ ארדואן, במהלך מסע"ת באחוזת מקסימוס באתונה, יוון 7בדצמבר 2017 (רויטרס)
      גם הביקור ההיסטורי לא עזר. ארדואן וציפראס, דצמבר (צילום: רויטרס)

      שר ההגנה פנוס קמנוס, מנהיג מפלגת "היוונים העצמאיים" הלאומנית שחברה בממשלה, אמר כי הטייס ההרוג נכנס ל"פנתיאון הגיבורים הלאומי" כשהגן על "שלמותה הטריטוריאלית" של המדינה. קמנוס מוביל קו תקיף יותר נגד טורקיה בהשוואה לציפראס, וגורם לראש הממשלה כאבי ראש בזמן שעליו להרגיע את האזרחים מפני הרוח האגרסיבית בסגנון עות'מאני הנושבת מאנקרה.

      ללא גורם מתווך, שכרגע נעדר מהזירה, קשה להאמין שיוון וטורקיה ינסחו בקרוב פשרה כלשהי. ארדואן ידוע כמי שמתבצר בעמדותיו, ולראיה הוא יצא למבצע נגד הכורדים בצפון סוריה חרף תחינותיהן של ארצות הברית ושל צרפת. הוא מחזיק בקלף חשוב - זרם המהגרים - מול האיחוד האירופי, שבכיריו מבהירים כי טורקיה, במצבה הנוכחי, אינה יכולה אפילו לחלום על הצטרפות לגוש. ארדואן ימשיך לבחון את גבולותיו עד הקצה ולאתגר את יוון שייתכן שתגיע לצומת מסוכן שבו תצטרך להכריע - בין כניעה לסולטן להסתכנות בעימות.