אחרי יותר משלוש שעות טיסה מבסיס שדה דב בתל אביב נחת מטוס ה"צופית" מטייסת מלכי האוויר על המסלול של בסיס חיל האוויר היווני אנדרבידה ספוג הגשמים בצפון-מערב חצי האי פלופונסוס ביוון. דלת המטוס נפתחה וראש להק אוויר, תת-אלוף אמנון עין-דר, ירד במדרגות והתקבל בהצדעה ולחיצות ידיים לבביות על ידי קציני חיל האוויר היווני.
אחרי פחות מעשר דקות של נסיעה לאורך הבסיס שנבנה בעיצומה של המלחמה הקרה בין המערב לגוש הסובייטי, כשהוא חולף על פני מטוסים ישנים שמשמשים בעיקר אנדרטאות, התיישב תא"ל עין-דר במרכז לאימונים הטקטיים של חיל האוויר היווני ושמע סקירה על התרחישים המורכבים במסגרת התרגיל "INIOCHOS 2018" (עגל המוביל את המרכבה) בו השתתפו טייסי חיל האוויר הישראלי עם חילות אוויר זרים.
חיל האוויר הישראלי שקל לא להשתתף בתרגיל הבינלאומי שנערך בחודש שעבר בשל הקרבה של לוחות הזמנים לתרגיל האווירי האמריקני "רד פלאג" אך לחץ מדיני יווני, והחשיבות שמייחסת ממשלת ישראל לקשר האסטרטגי והברית ההולכת ומתהדקת בין המדינות הכריעו את הכף. הזמן הקצר מרגע שהתקבלה החלטה לנחיתת הכוחות ביוון הפך לאתגר: פריסה של כוח בבסיס צבאי זר וקליטה ותפעול של מטוסי קרב במרחק של כמה שעות טיסה מבסיס רמת דוד.
"היה מאוד מאוד חשוב לנו שחיל האוויר הישראלי יצטרף לתרגיל מכמה סיבות. אנחנו מעריכים את ההגעה למרות לוחות הזמנים הקצרים", הסבירו קצינים בכירים בצבא היווני בפתח הביקור. כדי להבין את מידת החשיבות שיוון ייחסה להשתתפות של חיל האוויר הישראלי בתרגיל הבינלאומי יש להביט על השינויים, האיומים והאתגרים במזרח התיכון שמטילים צל כבד על יציבות הביטחונית של המדינות ובאותה נשימה מהווים איומים על העתיד הכלכלי.
החשש ממתקפה טורקית דחף את יוון ליצירת בריתות חדשות
בשנת 2004 כבר היה ברור שטורקיה עולה על מסלול התנגשות עם ישראל. ראש הממשלה דאז ונשיא טורקיה היום רג'פ טאיפ ארדואן האסלאמיסט החל למתוח ביקורת חריפה על מדיניות ישראל נגד הפלסטינים. הגנרלים החילוניים בצבא הטורקי שגדלו על מורשתו של מוסטפא כמאל אטאטורק ניסו להעביר מסרים מרגיעים לחברים בצה"ל שהברית האסטרטגית בין המדינות עדיין חזקה ותקפה אך ככל שחלף הזמן הם מצאו את עצמם בלב הסערה הדתית ששטפה את צמרת המדינה.
מפקד חיל האוויר באותן שנים אלוף אליעזר שקדי הבין כי הוא נדרש לעשות מעשה ולמלא את החלל של שותפה אזורית במדינה אחרת ועל דעת עצמו הזמין לביקור את מפקד חיל האוויר היווני, שלהפתעתו נענה באופן מידי להזמנה. היוונים, שמאז שנות ה-70 נמצאים במתח קבוע מול טורקיה בין היתר בעקבות השתלטות טורקית על חצי מהאי קפריסין, ראו בהצעה הישראלית הזדמנות יוצאת דופן לחבור למדינה דמוקרטית עם זיקה מערבית מובהקת שמפתחת יחסים קרירים, בלשון המעטה, עם טורקיה.
בשנת 2009 קיבלו החששות בצה"ל חותמת רשמית. ארדואן הודיע כי הוא ביטל את התרגילים המשותפים והתיאומים הצבאיים עם ישראל על רקע מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. האינטרסים המשותפים של יוון וישראל התגברו בשנים האחרונות על רקע ההתקרבות של טורקיה וחמאס וההתנהלות העוינת כלפי יוון וקפריסין, במיוחד לאחר איתור מאגרי גז ענקיים סביב קפריסין שעל חלקן טורקיה טוענת לבעלות, (בתגובה לעסקות הגז של יוון וקפריסין החליטה טורקיה להגדיל את כוחותיה הצבאיים באזור, כולל כוחות מיוחדים בקפריסין ומשחתות), אך לא רק.
טורקיה בעידן ארדואן מפתחת שאיפות אימפריאליסטיות במזרח התיכון ולוטשת עיניים אל שטחים והשפעה בסוריה, עיראק, יוון וקפריסין, כולל שאיפה בולטת שצינורות הגז לאירופה יעברו דרכה. צעדים אלה הכניסו את יוון למגננה. החשש ממתקפה טורקית בגיבוי רוסי שאף היא מזהה פוטנציאל כלכלי עצום במתרחש באזור, דחף את ממשלת יוון ליצירת קואליציות ובריתות חדשות. אחת מהן נוצרה עם ישראל על רקע כלכלי וצבאי-ביטחוני. דוגמה לכך ניתנה בשנה שעברה עת חתמו שרי האנרגיה של קפריסין, יוון, ישראל ואיטליה בקפריסין על מזכר הבנות להקמת צינור באורך של כ-2,100 ק"מ שיחבר ביניהן ובין שאר אירופה. מיליארדי השקלים שיושקעו בצינור והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו רק מגבירים את המתח האזורי.
המציאות מורכבת גם מבחינת טורקיה ולכן ארדואן מנסה לשחק על יותר ממגרש אחד בו זמנית. בשנת 2016 חתמה טורקיה עם ישראל על חידוש היחסים הדיפלומטים בתמורה להסכם פיוס במסגרתו העבירה ישראל פיצוי לנפגעי המשט הטורקי לעזה בסך 25 מיליון דולר. הסכם ששומר על קשרי הסחר האזרחי בין טורקיה לישראל, מאפשר מציאות בה בקבוקי מים מינרליים תוצרת טורקיה מונחים על שולחן המטה הכללי של צה"ל אך הקפיא לחלוטין את הסחר הביטחוני. למרות זאת, ארדואן לא חדל מביקורת קשה על ישראל בכל מה שקשור למדיניות בנושא הפלסטיני. אך זה לא מקור הדאגה היחיד של מערכת הביטחון.
טורקיה, כשותפה לפרויקט האמריקני הנוצץ של מטוס האף-35, בהשקעה של כמעט 200 מיליון דולר, הצהירה כי בכוונתה לרכוש מאה מטוסי חמקן ממשרד ההגנה האמריקני. בשלב זה אושרה מכירה של שני מטוסי אף-35 בלבד אותם ארדואן טרם קיבל.
במקביל מנהלת טורקיה דיאלוג הולך ומתרחב עם רוסיה. ארדואן חש שעם פוטין הוא יוכל לגנוב הרבה יותר סוסים, במיוחד כשאירופה דוחה את כניסתו לאיחוד. לכל דבר יש מחיר וכמו שזה נראה כרגע ארדואן מוכן לשלם. בתום פגישה בשבוע שעבר בארבע עיניים בין פוטין לארדואן יצאה הודעה בתקשורת הטורקית על עסקת רכש ממשרד ההגנה הרוסי הכוללת מערכת הגנה אווירית מהמתקדמות בעולם מסוג S-400. אחד הסימנים הגדולים ביותר להשתנות באזור. מערכת זו עלולה לאיים על האזור כולו ובטח על יוון וקפריסין המשתייכות לאיחוד האירופי ומנהלות קשרים הדוקים ארצות הברית וישראל.
התקרבות טורקיה לרוסיה והמצב בסוריה גורמים לארצות הברית לחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור לעסקת האף-35. לפי גורמים בארצות הברית, שמתמצאים בתחום עסקת הנשק הטורקית-אמריקנית, גוברת הדאגה במשרד ההגנה האמריקני מהאפשרות שטורקיה תחבר את מטוס האף-35 שמוגדר כאחד הסודות הכמוסים ביותר של ארצות הברית למערכת ה-S-400 הרוסית, המהווה את האיום החמור ביותר עליו. זה מקור לדאגה גם עבור ישראל.
הגורמים העריכו כי כבר בשלב זה שוקלים בממשל האמריקני לעכב את מסירת המטוסים לידי הצבא הטורקי. מסירת מטוסי אף-35 לצבא הטורקי עשויה לחזק את רוסיה. ארדואן הוא לא היחידי שמנהל דיאלוג קרוב עם רוסיה. גם איראן שמרחיבה נוכחות בתימן, בצפון סודאן, בסוריה, בלבנון ובעיראק, ומנסה ליצור רצף גיאוגרפי, גורמת שינוי באיזון האזורי וסוג של טבעת חנק סביב צווארם של הסעודים, שממש בימים אלו מנהלים תרגיל צבאי בינלאומי המכונה "מגן המפרץ 1". את התרגיל מובילים כוחות גדולים מצבא ערב הסעודית ושותפות בו 23 מדינות בהן מצרים, ירדן, ארצות הברית, מלזיה, פקיסטן, בחריין וכווית. התרגיל נחשב לאחד הגדולים בקרב מדינות ערב וכולל כוחות אוויר, ים ויבשה. המדינות באזור מבינות כי ללא שיתוף פעולה הדוק יהיה להן קשה לעמוד לבד באתגרים.
השינויים במזרח התיכון האיצו את צה"ל לקדם שיתופי פעולה ובהתאמה תרגילים עם צבאות זרים בים ובאוויר, ובשנה שעברה גם ביבשה כשכוחות מיוחדים של צה"ל ערכו אימון על אדמת קפריסין. תרגיל רגיש במיוחד כשצבא טורקיה הציב כוחות מיוחדים בצד הטורקי של האי. סוג של מסר לטורקים על ברית הולכת ומתהדקת.
הביקורים ההדדיים בין ראשי הממשלות, שרי ההגנה והרמטכ"לים של יוון, קפריסין וישראל מצביעים על יחסי הקרבה ההולכים ומתהדקים. צרפת שמנהלת משא ומתן על קידוחי גז עם יוון וקפריסין הציעה לשלוח אל האי הקפריסאי ספינות טילים כדי להוות משקל נגד האיומים של טורקיה סביב מאגרי הגז במים הטריטוריאליים של קפריסין. סימן נוסף למתיחות ניתן עם פרסומים זרים אודות תקיפה ישראלית נגד יעדים איראניים בבסיס T-4 בשטחה של סוריה והודעת גינוי חריגה ביותר של משרד ההגנה הרוסי. משבר שטרם נפתר ועד כה גרר איומים ישירים לנקמה של איראן בישראל.
"מדברים בגובה העיניים"
רעש מנועי מטוסי הקרב של החילות השונים מזכיר את מידת המורכבות בתרגיל היווני שנועד לתת מענה לאתגרים השונים. התרחישים כללו התמודדות עם מערכות הגנה אוויריות מתקדמות. אחת כזו, מסוג S-300, ממוקמת בקפריסין. שתי סוללות מסוג זה הוצבו במרחב בסוף שנות ה-90 כדי להוות משקל נגד התוקפנות הטורקית. עוד כללו התרגיל קרבות אוויר, הגנה על שדות תעופה, משימות תדלוק, תקיפת מטרות עומק כמו גשרים, תחנות כוח ומטרות ניידות, חילוץ והצלה בתנאי קרב, משימות סיור וסיוע לכוחות קרקע, שיתוף פעולה עם צי ימי (ליוון יש כוח אדיר בתחום הימי) ודגש על תקיפת מטרות בעלות "זמן חיים קצר".
בתרגיל הבינלאומי השתתפו יותר מ-70 מטוסים משבע מדינות: יוון, ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, בריטניה, ישראל, איטליה וקפריסין. היקף דומה של מטוסים ומדינות שהשתתפו בתרגיל ה"בלו פלאג" של חיל האוויר הישראלי בספטמבר 2017.
מפגש הקצינים הבכירים מכלל החילות הזרים הסתיים. הם יצאו מהמשרדים וצעדו אל ההאנגר שבו התקיים טקס הפתיחה ונשיאת הנאומים של בכירי המערכת הביטחונית היוונית. תוך כדי ההליכה הביט תא"ל עין-דר אל השמיים כדי לראות את הביצועים האווירובטיים של מטוסי ה"יורופייטר" של הצבא הבריטי ומטוסי ה"טורנדו" של האיטלקים שהמריאו דקות קודם לכן.
בכניסה אל ההאנגר שוחח שר ההגנה פאנוס קאמנוס עם בכירי האורחים. קציני צבא בכירים, שגרירים ונספחים זרים. הוא דאג להבליט את שביעות הרצון מהיקף הכוח הישראלי בתרגיל בשיחה עם וואלה!NEWS והדגיש לאחר מכן כי הוא מודה על כך לממשלת ישראל. לאחר מכן הוסיף כי "זה שיתוף פעולה בין צבאות אבל צריך לפתח אותו. להרחיב אותו. יש שינויים באזור. עומדים בפנינו איומים ואתגרים ואף אחד לא יכול להתמודד עם המציאות הזו לבד". אחר כך הוא עמד על הבמה ואמר ששיתוף פעולה מייעל את המלחמה במיוחד בטרור.
אחר כך ניהל קאמנוס שיחה ממושכת עם שגריר ארצות הברית ביוון גיאופריי רוס פייט. אחד הנושאים שמדאיגים את יוון הוא המשבר החדש עם טורקיה. שני חיילים יוונים שחצו את הגבול הצפון-מערבי שלה בטעות בשל תנאי מזג אוויר קשים נעצרו על ידי הצבא הטורקי ומאז לא שוחררו. פאנוס הגדיר אותם "בני ערובה" בידי טורקיה בעוד השגריר האמריקני ניסה לצנן את האווירה, ואמר שקיימת אפשרות לפתרון בהידברות.
לאחר מכן העדיף לדבר על התרגיל ולהסביר שבראייתו מדובר בבניית גשרים בין מדינות. הוא ציין כדוגמה לכך את תרגיל "ג'וניפר קוברה" שהתקיים לאחרונה בישראל. בכניסה להאנגר עמדו נציגי צבא איחוד האמירויות שהשתתפו בתרגיל עם ארבעה מטוסי מיראז'. חלקם חבשו כאפייה. כמה דקות לאחר מכן הגיע נציג הצבא המצרי. כולם הסכימו ללחוץ ידיים לעיתונאי ישראלי אך סירבו בנימוס להתראיין לאתר חדשות ישראלי.
מפקד חיל האוויר היווני, גנרל כריסטוס כריסטודולו, ביקש למסור בריאיון לוואלה!NEWS דרישת שלום ל"חברו", מפקד חיל האוויר הישראלי אלוף עמיקם נורקין, ולאחר מכן דיבר בשבחו של חיל האוויר הישראלי עתיר הניסיון המבצעי שפועל בתדירות גבוהה בכמה גזרות ובעל רמה מקצועית גבוהה שתורמת רבות לתרגיל היווני.
שר ההגנה היווני ריכז את מרב תשומת הלב בטקס. השיח הקרוב של שגרירת ישראל ביוון אירית בן אבא והנספח הצבאי הישראלי אל"מ נובל ג'רבי מעידים על עוצמת הקשר בין המדינות. ראש להק אוויר הסביר שלא מדובר רק בדיפלומטיה אווירית שמשרתת אינטרס מדיני גדול אלא גם רצון של חיל האוויר הישראלי להתאמן וללמוד מחילות זרים שטסים לפי פרוטוקול של נאט"ו. "זו הזדמנות ייחודית עבור הטייסים שלנו להתאמן עם טייסי חיל האוויר הבריטי שהגיעו לתרגיל עם מטוסי ה'יורופייטר'. הטייסים שלהם מגיעים עם ניסיון מעיראק ואפגניסטן", אמר תא"ל עין-דר ועל פניו חלף קפטן ביל, טייס קרב יווני שהזכיר בגאווה לנוכחים כי בשנה שעברה הוא היה חלק מכוח יווני שהשתתף בתרגיל "בלו פלאג" בבסיס עובדה שבנגב וגרם לקצינים לחייך.
אף אחד לא העז לדבר על כך ובטח לא להגיב לשאלות בנושא אך לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי ברגע שישראל תותקף במסה של טילים ורקטות, יוכל חיל האוויר הישראלי לפרוס את מטוסיו ביוון ולפעול משם נגד אינטרסים משותפים לשני הצדדים.
"חשוב לנו מאוד להתאמן על תאי שטח שאנחנו לא מכירים. במרחבים גדולים כמו שיש ליוון. 200 מייל על 30 מייל. במלחמה אתה תטוס במקומות שאתה לא בהכרח מכיר, לא רגיל לראות ויש כל כך הרבה משתנים. מיקום השמש, כיוונים, חוסר ודאות גדולה. אנחנו מתרגלים את זה כאן", אמר ראש להק אוויר והוסיף, "מה אנחנו עוד לומדים? שפת טיסה, שיטות ונהלים. אם נדרש, זה יהיה פשוט. אנחנו לומדים להכיר".
תא"ל עין-דר נשאל אודות מטוס האף-35 והשפעתו על חיל האוויר הישראלי והשיב כי "רוב השיח בתרגיל הוא בלתי מסווג. הצדדים מדברים בעיקר על הרמה הטקטית. מאוד מתעניינים באף-35 אבל בנימוס המתבקש נאמר להם שאי אפשר לדבר על שום פרט". פרויקט מטוס האדיר נשמר בהנחיית מפקד חיל האוויר בעמימות מלאה.
סגן מפקד טייסת הסילון הראשונה רב סרן ת', יצא מחדר התכנון לקראת המשימה הבאה וסיפר כי מדובר בשמונה ימי אימון מאוד אינטנסיביים, "בגדול אנחנו מתאמנים על אירועי משבר, מלחמה מלאה, משימות ביום ובלילה. מסביב לשעון. לרוב אנחנו מתאמנים עם עצמנו והתרגיל הזה עם כוחות נאט"ו מעשיר אותנו ומלמד על שיטות ושפה. אנחנו יודעים איך לתקוף קשת של מטרות. מרצועת עזה ועד מטרות רחוקות", אמר.
לדבריו, "השאלה היא איך תוקפים בקואליציה. אני לומד להתאים את עצמי. באחת הגיחות רביעיית מטוסי קרב איטלקיים הגנה עלינו. זה לא משהו רגיל עבורי. תרגיל כזה מחדד יכולות. אנחנו ממש מתקתקים כאן לוחות זמנים. עסוקים בהתאמה של נשק על המטוסים, תרבות טיסה ופעולות על הקרקע. צוותי האוויר מדברים בגובה העיניים. בשפה פשוטה שטייסים מבינים". הטייסים היוונים מרעיפים שבחים על טייסי חיל האוויר הישראלי. חלקם מדגישים את המילה "הערצה".
רס"ן ת' התייחס לקשרים שנוצרו בקרקע ובאוויר, "בנינו לעצמנו שם עם השנים ואנחנו צריכים לדעת לשמור עליו. אין תחליף לניסיון המבצעי שלנו וכולם רוצים ללמוד לשאול. להבין. בשיא הצניעות גם לנו יש הרבה מה ללמוד. בסוף יש לנו משימה לבצע ואנחנו צריכים לדעת לעשות אותה בצורה הטובה ביותר".
על חיל האוויר היווני אמר רס"ן ת' כי "יש לנו דף תיאום מאוד ברור. ייאמר לזכות היוונים שיש מה ללמוד מהם ברמת דיוק התיאום ובמיוחד בעמידה בלוחות זמנים. הם די מנוסים בתרגילים כאלה. הקושי פה זו המסה. איך לעבוד בהיקפים גדולים של כוחות ומשימות. שלחו אותנו לתקוף את המטרה הכי עמוקה. זה אומר הכול, לא? אנחנו לוקחים את המשימות הכי מורכבות וזוכרים שאנחנו מייצגים את מדינת ישראל, את חיל האוויר הישראלי. המצוינות היא חלק בלתי נפרד מהמשימה. אנחנו לא סבילים לנפילת מטוסים. יש פה הקפדה על כבוד הדדי. מגדירים שיחות בלמ"ס ולא חורגים מזה. זה חלק מהתרבות. נוצרים קשרים אישיים זה מאוד חשוב. כשאני ממריא למקום שלא הכרתי קודם לכן זה לוקח אותי לקצה. בכל התחומים".
אל רחבת משרדי הצבאות הזרים הצטרף סגן אלוף (במיל') א', בן 47. הטייס הכי מבוגר בתרגיל. כיום הוא משמש טייס ניסויים בחברה ביטחונית בישראל. כשהוא התחיל לטוס רוב הטייסים בתרגיל היו אולי בבית ספר יסודי. "הטיפים שהוא נותן לצוותים שווים המון. הניסיון המבצעי שלו בעל ערך עצום וזה מסוג הדברים שמסייעים מאוד לאווירה בתרגיל", הסביר רס"ן ת' וחייך, "בערב נפגשים ומדברים על מי נפל, מי הפיל, אני תמיד מקווה להיות זה שהפיל. הכול אצלנו חשוב. להיות הכי טובים שיש. זה חלק מהדי-אן-איי שלנו. להוביל רביעייה לתקוף ולהחזיר אותה בשלום. זו חלק מהמשימה. המתח של מצוינות תמיד נמצא במקצוע שלנו". על תהליך הלמידה ההדדי בתרגיל אמר רס"ן ת' כי "התרבות הים תיכונית מקלה על שיתוף הפעולה. אני לא אומר את זה בצחוק".
את רביעיית מטוסי הקרב תמך צוות של כמעט 20 חיילים עליהם פיקד מפקד גף מטוסים ברמת דוד רס"ן א'. משימת הפריסה ביוון הייתה מורכבת בגלל לוחות הזמנים הצפופים. להיערך תוך זמן קצר לפקודות החיל לקליטה ותפעול המטוסים במדינה זרה ברמת בטיחות גבוהה. סמוך למסלול ההמראה אמר רס"ן א', "יש משימות שהלב רוטט מהן מגאווה ומגודל האחריות. אנשי צוות הטכני של חיל האוויר היווני קיבלו אותנו בצורה מושלמת ונרתמו גם הם להצלחת המשימה. נציגי המערך הטכני של חיל האוויר מבינים את חשיבות השתתפות מטוסי חיל האוויר הישראלי בתרגיל, והמפגש עם חילות האוויר השונים שמאפשר למידה פורייה והדדית". על העתיד והיכולת המבצעית של חיל האוויר רמז רס"ן א', "אנחנו יודעים לעשות זאת בכל זמן ובכל מדינה בה יידרש. שמחים וגאים להיות חלק מהאימון המשותף הזה".
חייליו של רס"ן א' סימנו שמטוס הצופית מוכן להמראה. רגע לפני שתא"ל עין-דר נפרד מהטייסים והחיילים שנשארו על אדמת יוון להמשך התרגיל ואיחל להם הצלחה בהמשך המשימות, הוא אמר כי "לאורך השנים, התרחבה קשת המשימות והאתגרים איתם מתמודד חיל האוויר. הכוח האווירי הוא כוח מכריע ומרכזי בכל מערכה ובכל אתגר בטחוני הניצב בפנינו. בזכות אימונים משותפים כאלו, אנו לומדים ומרחיבים את היכולות של חיל האוויר הישראלי במענה אל מול אתגרים ביטחוניים העומדים מולנו".
(עדכון ראשון 12.4, 17:00)
