נשיא ברזיל לשעבר לולה דה סילבה הסגיר את עצמו הלילה (ראשון) למשטרה, אחרי יממה שבה התבצר וסירב להתחיל לרצות את 12 שנות המאסר שלו בגין עבירות שחיתות. לולה, שמוביל בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות באוקטובר אך עתה יצא כנראה סופית מהמרוץ, הוטס במסוק של המשטרה לעיר קורטיבה שבדרום המדינה, שם הוא הועמד לדין והורשע בשנה שעברה.
הוא נלקח למטה המשטרה הפדרלית כדי להתחיל בריצוי עונשו, 24 שעות אחרי האולטימטום של בית המשפט. תומכיו התעמתו עם המשטרה מחוץ לחומות המבנה, והשוטרים השתמשו ברימוני הלם, בגז מדמיע ובכדורי גומי כדי לפזר אותם.
לקריאה נוספת בנושא
נשיא ברזיל לשעבר והמועמד המוביל בסקרים יישלח למאסר
בנאום תקיף שנשא כמה שעות קודם לכן בפני תומכיו מחוץ למבנה איגוד עובדי פלדה בסאו פאולו, נשיאה הראשון של ברזיל ממעמד הפועלים התעקש על חפותו וכינה את הרשעתו פשע פוליטי. עם זאת, הוא אמר כי הוא יסגיר את עצמו. "אני אציית להחלטה", אמר לקהל תומכיו. "אני לא מעל החוק. אם אני לא מאמין בחוק, לא הייתי מקים מפלגה פוליטית. הייתה מתחילה מהפכה".
הסתלקותו של לולה מהמרוץ פתחה אותו מחדש, ועשויה לחזק מועמד משורות המרכז הפוליטי. היא גם מסמלת את סופה של תקופה עבור השמאל בברזיל, שרשם מפגן כוח מחוץ למבנה האיגוד בסאו פאולו, שם החל לולה את הקריירה הפוליטית שלו לפני ארבעה עשורים בתור מנהיג איגוד.
לולה, שחשוד בעוד שש פרשות שחיתות נוספות, הורשע בלקיחת שוחד, בין היתר כדי לשפץ דירת חוף בת שלוש קומות מחברת בנייה, בתמורה לזכייה במכרזים ציבוריים. הנשיא לשעבר, ששימש בתפקיד בין 2003 ל-2011, הכחיש כי הבית היה בבעלותו. "אני האדם היחיד שאי פעם עמד לדין בשל דירה שלא שלו", התעקש לולה, שעמד על משאית לצד יורשתו והנשיאה המודחת דילמה רוסף ומנהיגים נוספים ממפלגות השמאל בברזיל.
אתמול דחה בית המשפט העליון את עתירתו האחרונה של לולה, שטוען כי הוא לא מיצה את כל הליך הערעורים בזמן צו שהוציא שופט על כך שעליו להסגיר את עצמו. לפי החוק, מועמד שהורשע בפלילים אינו יכול להתמודד על משרה ציבורית במשך שמונה שנים מאז הרשעתו. במקרים נדירים התאפשרה ריצה כזו, והחלטה סופית תתקבל על ידי ועדת הבחירות המרכזית.
האיגוד שהנהיג לולה, בן 72, הוביל בשנות ה-70 הפגנות נרחבות שסייעו בהפלת המשטר הצבאי, ששרר בברזיל מ-1964 ועד 1985. סגנונו העממי ונאומיו הנלהבים הזניקו אותו לשלטון, ובתקופתו נרשמה צמיחה כלכלית מרשימה וצמצום הפערים החברתיים בזכות זינוק במחירי הנפט.