טראמפ מאותת על נסיגה מסוריה, ומותיר את ישראל וסעודיה מול איראן

נשיא ארה"ב רוצה להשאיר את המדינה לאחרים ולהשיב את 2,000 החיילים המוצבים שם - זאת על אף שדאעש טרם הובס סופית ואיראן מתכוננת להרחיב את השפעתה. היציאה, שעשויה לקרות בתוך פחות משנה, עלולה לדחוק את ירושלים וריאד למהלכים מסוכנים נגד טהראן

גיא אלסטר
06/04/2018
צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

כהרגלו בקודש, שלף נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פצצה ברגע שאיש לא ציפה לו. במהלך נאום שעסק בכלל בתשתיות המתפוררות של אוהיו, הכריז טראמפ כי הוא רוצה לסגת מסוריה בהקדם האפשרי. שאחרים יתעסקו בה, לא אנחנו, אמר הנשיא בהתאם לאידיאולוגיית "אמריקה תחילה" שלו, כשהוא מצהיר על תבוסת ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש).

דאעש, שהכניס את ארצות הברית לקלחת הסורית והשיב אותה לבוץ העיראקי ב-2014, אכן על סף קריסה סופית והוא שולט בטריטוריה מצומצת ביותר. לחליפות המדומה בהנהגתו של אבו בכר אל-בגדאדי לא נותר זכר, וזרם הלוחמים הזרים שנהר ל"מדינה האסלאמית" בימי הזוהר שלה פסק כמעט לחלוטין.

למרות זאת, דאעש לא התפוגג לחלוטין, לא ככוח גרילה וטרור, וודאי לא כרעיון. וכבר עתה, עולים סימנים בשטח לכך שהוא אוסף את השברים ומתארגן מחדש. בעיראק, שממנה החלו לצאת חיילים אמריקנים בתחילת השנה, הוא מזנב בכוחות הביטחון ובמיליציות השיעיות באזורים ששוחררים מידיו בסוף השנה שעברה.

לקריאה נוספת בנושא
גורם בממשל טראמפ: הנשיא הסכים להשארת כוחות בסוריה "לזמן מוגבל"

עוד בוואלה!

תיעוד: גדול הכדורסלנים בארה"ב נפגש עם האדמו"ר הרב פינטו

מוגש מטעם שובה ישראל
שלף פצצה מהשרוול. טראמפ(צילום: רויטרס)

ברשתות החברתיות מפיצים תומכי הארגון הודעות ותמונות רבות על הפעולות המרובות באזורים המדבריים של עיראק, ובסוכנות הידיעות אי-פי דווח כי בין 150 ל-200 מאנשי כוחות הביטחון נהרגו בחודשים האחרונים בלבד. צמצום פעילות הקואליציה האמריקנית במדינה מאפשר לדאעש כר פעולה רב יותר, כשהוא מנצל גם את הסכסוך בין הממשלה המרכזית בבגדאד לבין הכורדים כדי לשוב לטקטיקת הלחימה שאפיינה אותו עד תחילת 2014. הארגון צפוי להאיץ את מתקפותיו לקראת הבחירות בחודש הבא.

בסוריה נרקם תסריט דומה. הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, שהיו חוד החנית של הקואליציה האמריקנית על הקרקע ומתבססים בעיקר על הכורדים, הולכים ומתפוררים מול המבצע של טורקיה בצפון המדינה. כיבוש עפרין גזל משאבים משמעותיים מאותו קואליציה של מיליציות כורדיות וערביות, ונשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן מתכנן להתקדם לאורך הגבול עם סוריה, עד לעיראק. הוא מזהה את חוסר הרצון של הממשל האמריקני לעמוד לצד הכורדים, על אף שהצבא האמריקני מפגין עמדה תקיפה יותר מול הצבא הטורקי, שלכאורה הוא בעל בריתה לנוכח היותם חברים בנאט"ו.

טראמפ מעולם לא הפגין התלהבות יתרה להתערב בסוריה, אך המשיך פחות או יותר את המדינות של קודמו בתפקיד . אין מדובר בנוכחות צבאית גדולה - כ-2,000 לוחמים ויועצים בסך הכול, ירושה מממשלו של ברק אובמה, שנמנע מלפעול ישירות נגד משטר אסד, זכר לכישלון בעיראק.

דאעש ממשיך לרדוף את עיראק. גופת לוחם הארגון במוסול(צילום: רויטרס)

בניגוד לנשיא הדמוקרטי, מחליפו הרפובליקני אכן מימש את הקו האדום לשימוש בנשק כימי, אך לא מעבר לכך. גם אילו היה רוצה, מעורבות ישירה בסוריה כיום משמעותה עימות חזיתי מול רוסיה. טראמפ כבר הבהיר שאין הוא תומך עוד בבנייתן של מדינות מעבר לים, הדורשת השקעת מיליארדי דולרים, שלרוב עולים בתוהו.

הוא כן מוכן להילחם בטרור במקומות מרוחקים, כמו סומליה ואפגניסטן, אך ללא חבילות הסיוע האמריקניות הידועות. על כן, הוא עצר העברה של 200 מיליון דולר מכספי מחלקת המדינה, שהיו מיועדים לשיקומה של סוריה. שיקום החיוני למניעת התחזקותם של ארגונים קיצוניים.

הפעילות המבצעית נגד דאעש הושהתה בסוף החודש האחרון בשל קריסת הכורדים

מפקדים בכירים בשורות הקואליציה האמריקנית בסוריה הזהירו כי הכאוס בבית הלבן, שכלל את הדחתם של היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר ושר החוץ רקס טילרסון, מסכן את כל המאבק בדאעש.

אותם בכירים, שצוטטו ברשת NBC, חשפו כי הפעילות המבצעית נגד דאעש הושהתה בסוף החודש האחרון, בשל קריסת הכוחות הסוריים הדמוקרטיים מול צבא טורקיה. לולא הם, הדגישו אותם בכירים, היו דרושים כ-60 אלף חיילים אמריקנים בסוריה מדי שנה כדי להשיג תוצאות דומות נגד דאעש.

טראמפ, בניגוד אליהם - או לנשיא צרפת עמנואל מקרון, שמנסה להרחיב את השפעתו באזור - לא הביע הערכה פומבית לבעלי הברית המקומיים, או גינה את טורקיה. מבחינתו, המשימה בסוריה הושלמה ועל ארצות הברית להשאירה לשחקנים האזוריים, רוסיה, איראן וטורקיה, שיתחלקו ביניהן.

זאת עמדה המנוגדת לחלוטין לאלו של בכירי הפנטגון ומחלקת המדינה. שר ההגנה ג'יימס מאטיס ושר החוץ המודח טילרסון שרטטו את המדיניות של היום שלאחר דאעש, וזו הדגישה את הצורך להשאיר כוחות אמריקניים בסוריה בעתיד הנראה לעין כדי למנוע את עלייתו המחודש של הארגון - וכן, את התבססות איראן באזור.

תומך בהישארות ארה"ב בסוריה לטווח ארוך. יורש העצר עם טראמפ בבית הלבן(צילום: רויטרס)

כך גם סבור יורש העצר של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן, שחורש את ארצות הברית בשבועות האחרונים. כמו בביקורים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית, גם איראן עומדת בלב הביקור שלו. הוא הקדיש לכך פגישה עם טראמפ, עם מאטיס ועם בכירים אחרים, לצד שלל ריאיונות לכלי תקשורת מכובדים, שבהם אמר כי על ארצות הברית להישאר בסוריה, וכמה שיותר, יותר טוב.

גם על היחסים המתחממים מאחורי הקלעים עם ישראל הוא רמז בעקיפין, כשאמר שהוא תומך בזכותם של הישראלים לחיות בארצם בשלום. הוא כמובן הזכיר את הצורך בשלום עם הפלסטינים, אך הסוגיה לא באמת עומדת בראש מעיניו, או בראשם של נתניהו ושל טראמפ. אותם דיבורים מגוחכים על "עסקת המאה", שלא הפלסטינים ולא הישראלים רוצים בה, ושאחד מאדריכליה - ג'ארד קושנר - מסובך בחקירות, יחסו בקרוב בצלה של הסערה המתקדרת מעבר לגבול.

הטון האנטי-איראני של יורש העצר קורץ לציבור בישראל

ללא הסכם הגרעין, תהיה איראן מסוכנת יותר, וכך גם התגובות הפוטנציאליות של ערב הסעודית, שמונהגת על ידי יורש העצר האקסצנטרי, ושל ישראל. יורש העצר הסעודי אמר כי נסיגה אמריקנית חפוזה תגביר את הסיכוי לסכסוך בין ריאד לטהראן, שכיום מתכתשות בעקיפין בתימן, בסוריה, בעיראק, בלבנון ובבחריין.

הוא שב על ההשוואה המופרזת בעליל בין המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לבין אדולף היטלר, והזהיר מהישנות הפייסנות של המערב. נתניהו היה חותם על אותם דברים בדיוק. הטון האנטי-איראני שלו ודבריו המפתיעים בדבר הזכות של הישראלים לארץ משלהם אולי קורצים לציבור במדינה, אבל יורש העצר, MBS כפי שהוא מכונה על ידי המערב, לא היסס להצהיר כי אם איראן תפעל לפיתוח נשק גרעיני ערב הסעודית תעשה זאת מיד אחריה. זהו לא מתכון ליציבות אזורית, אלא מסלול מקוצר למלחמה.

הברית המשולשת

מי שעוקב מקרוב אחרי רחשי הלב בוושינגטון הם פוטין, ארדואן ורוחאני, נפגשו היום באנקרה לפסגה משולשת שנייה בתוך כמה חודשים ספורים. היום שלאחר המלחמה היה גולת הכותרת, עם הצטמצמות החזיתות השונות. אסד גרף פרס יקר ערך נוסף, עם הכנעת המורדים בפרברי דמשק בתום מצור והרעבה של שנים וכתישה אכזרית בת חודש. כשהם מושפלים ומוחלשים, הם התפנו לאידליב, המאחז האחרון של האופוזיציה שבו מתנקזים כל הארגונים שנהדפו מאזורים אחרים בסוריה.

גורלה של אידליב, שסובלת מפיצוץ אוכלוסין של פליטים ולוחמים, עדיין לא הוכרע. המשטר מאיים להשתלט גם עליה, אך טורקיה פורסת במחוז עוד ועוד עמדות תצפית. ייתכן שהיא תהיה חלק ממדינונת או קנטון שעשוי להרכיב את סוריה העתידית, שפילוגה ניכר בשטח למרות הצהרות המעצמות בדבר הצורך בשמירה על אחדותה הטריטוריאלית.

קלף מיקוח אפשרי מול ארדואן, שמתקשה לעכל את הישארות אסד, יהיה אידליב תמורת הכורדים, שנותרו למעשה לבדם. עפרין נפלה מול המערב הדומם כמעט לגמרי, אולם מקרון אותת שהוא המנהיג היחיד שלא חושש להתעמת עם ארדואן, אם כי באופן מוגבל.

מחלקים את השליטה על סוריה. פוטין, ארדואן ורוחאני, היום(צילום: רויטרס)

כמו הכורדים, גם בישראל ובערב הסעודית מתחילים להבין שלא ניתן לסמוך על ארצות הברית שתעשה את העבודה בבלימת התבססות איראן בסוריה ובמדינות השכנות. טראמפ, לפי דיווחים בארצות הברית, אמנם השתכנע לדחות מעט את הנסיגה, אך עדיין רואה בנוכחות האמריקנית בסוריה חלק מבזבוז טריליוני הדולרים של הממשלים הקודמים במזרח התיכון, שמפני זעזועו על ידי איראן הוא מזהיר בכל הזדמנות.

מאז שחיל האוויר הפיל את המל"ט האיראני בפברואר לא דווח על תקיפות של חיל האוויר בסוריה, פרט לשני מקרים שהוכחשו במהרה על ידי המשטר.

ואולם, תמונות לוויין שפורסמו באותו חודש הראו, על בסיס גורמי מודיעין מערביים עלומי שם, כי איראן מקימה בסיס חדש באזור דמשק (הקודם הותקף, לפי דיווחים זרים, על ידי ישראל בדצמבר). מהרגע שהן נחשפו, קשה להאמין שאותו מבנה יישאר ללא פגע למשך זמן רב.

(עדכון ראשון: 19:44)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully