בסופו של "יום הקרב" אתמול בעזה יכול חמאס לרשום לעצמו בסיפוק הישג מרשים: עשרות אלפי עזתים הגיעו להשתתף ב"תהלוכת השיבה" - ולקחו חלק באחת מהמחאות העממיות הגדולות ביותר שנראו במהלך העשור האחרון ברצועה או בגדה. אמנם בחמאס קיוו למאות אלפים, אולי אפילו מיליון, אבל כפי שאמר לי אחד מעמיתיי ברצועה: "ציפינו למספר נמוך בהרבה והופתענו מעשרות האלפים שהיו שם. וכולם מבינים שהמספר הזה צפוי לעלות בהרבה ב'יום הנכבה'".
ואכן, צמרת חמאס שביקרה אתמול בגזרות השונות לא נראתה זמן רב בכזו אופוריה. כולם היו שם, בכל זאת פוטו-אופ שכזה אי אפשר למצוא בכל יום: איסמעיל רדוואן, חליל אל-חייה, אסמאעיל הניה וכמובן יחיא סינוואר. המנהיג הבלתי מעורער של חמאס בעזה סייר בין הגזרות השונות וכשהגיע לאזור ג'בליה, שם המתינו עשרות אלפים בסמוך לאזור הגבול, החל לנאום במה שנראה כמהלך לא מתוכנן.
לקריאה נוספת:
אוהלי מחאה וגם חתונה: חתן וכלה פלסטינים חגגו סמוך לגדר המערכת
לא רק הפגנות על הגדר: "סינוואר יוביל מלחמת התשה שתימשך חודשים"
סינוואר אינו אחד מאותם פוליטיקאים רגילים של חמאס. הוא אינו מרבה בנאומים ובשבועות האחרונים גם לא הרבה להופיע בציבור. הפעם לא התאפק ושלח מסר של אזהרה למדינת ישראל: עזה לא תרעב, גם במחיר של הסלמה. הוא הדגיש בדבריו שהגיע למקום עם אשתו וילדיו ולא "כפי שאומרים שמנהיגי חמאס שולחים את המפגינים ומסתתרים במנהרות". וזו הנקודה החשובה אתמול מבחינת חמאס - הארגון הצליח היכן שהרשות נכשלה.
חמאס הצליח להעלות לסדר היום העולמי את הסוגיה הפלסטינית
דווקא חמאס שדגל תמיד ב"התנגדות" מזוינת, בדרכי טרור, הצליח להוציא לפועל את אחת המחאות העממיות הגדולות ביותר שידעו השטחים מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, לפני כמעט 18 שנים. מפקדיו, בניגוד לבכירי הרשות, התייצבו לצד המפגינים והראו סוג אחר של מנהיגות מזה המוכר מצדם של ראשי פתח בגדה.
חמאס הצליח אפילו לעלות את הסוגיה הפלסטינית בחזרה לסדר היום של הקהילה הבינלאומית, שזמן רב כבר אינה מתעניינת במתרחש בגדה או ברצועה. המחיר: 16 הרוגים ויותר מ-1,400 פצועים. על פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני יותר מ-700 איש נפצעו מאש חיה. המספרים האלה צפויים לעלות לקראת אירועי 15 במאי בעוד כחודש וחצי, וכך גם היקף המשתתפים באירועי המחאה.
פלסטינים מעזה שפגשו אתמול את בכירי החמאס במהלך ביקורם באזור הגבול התרשמו שבכוונת חמאס להשקיע אפילו יותר משאבים לקראת "יום הנכבה", במאי. לראייתם, אתמול עוד ניסו כוחות הביטחון של חמאס שלא לאפשר הגעה של חמושים לגדר - ואכן היו כאלה - ולא בטוח בכלל שזו תהיה ההחלטה של חמאס גם בעוד חודש וחצי.
כלומר, האירוע עלול להיות לא רק נרחב יותר מבחינת היקף המשתתפים, אלא גם הרבה יותר אלים. ההצלחה הזו אף עלולה להתפשט לגזרות אחרות - ובעיקר לגדה. יום למחרת העברת השגרירות האמריקנית בירושלים, המתוכננת ל-14 במאי, תהלוכת השיבה בעזה מצד אחד, והמהלך האמריקני עצמו יספקו בוודאי לא מעט מוטיבציה למפגינים גם בגדה.
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הכריז על "יום אבל" בעזה ובגדה המערבית היום בעקבות אירועי התהלוכה אתמול, וכל מוסדות הרשות ובתי המסחר יהיו סגורים. גם אבו מאזן יודע שהודעה שכזו היא בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. הציבור הפלסטיני בגדה ובעזה יודע מי "מספק את הסחורה", ומי מנסה לתפוס כעת טרמפ על אירועי אתמול.
אבו מאזן פנה לכוויית וזו יזמה דיון חירום הלילה במועצת הביטחון של האו"ם, שם כמובן הצביעות חוגגת. בכל רגע נתון בסוריה נהרגים יותר אנשים על ידי המשטר הסורי והקהילה הבינלאומית פשוט מתעלמת מכך. אבל אין כמו חוצפתו של נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן. הוא, שאנשיו בצפון סוריה מבצעים טיהור אתני באזור הכורדי של עפרין, דרש אתמול לחקור את האלימות של צה"ל בגבול עזה, לא פחות. ממש קוזאק טורקי נגזל.
