במסגרת התצפיות שעורכת אוגדת עזה בפיקודו של תא"ל יהודה פוקס, תועדו ביממה האחרונה ההכנות למה שמכנים ברצועה "צעדת השיבה" שצפויה להתקיים מחר מצדה הפלסטיני של גדר המערכת. בזה אחר זו הוקמו אוהלים, עמדות ותשתיות לאורך גבול הרצועה במרחק של כ-900 מטרים. בצד הישראלי - בצה"ל ממשיכים להיערך בתגבור כוחות ותרגול הקמת מחסומים בידי המשטרה הצבאית בנגב המערבי. בנוסף מתבצעת היערכות מודיעינית בעקבות מערך ההיסעים של חמאס כפי שהוצג בכלי התקשורת הפלסטיניים, במסגרתו פורסמו שעות הגעה, מוקדי איסוף, ראשי קבוצות לריכוז המפגינים ובירורים ונתיבי נסיעה עד לגדר.
גורמי צבא בפיקוד דרום אמרו אתמול כי תהיה זו טעות לחשוב שמדובר באירועים נקודתיים בלבד. "צה"ל צריך להיערך לתקופה ארוכה מאוד של התגרויות בגבול רצועת עזה", אמרו. "אלו פרובוקציות וניסיונות חדירה שיתגברו ככל שתתגבר המצוקה בשטח הרצועה".
נכון להיום, מתחילת השנה הנוכחית הסתננו 30 פלסטינים לשטח ישראל ונתפסו. מאחורי כאב הראש הגדול של צה"ל עומד מנהיג החמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, שנערך לצעדה כאילו הייתה קרב חייו.
לקראת הבחירות בפברואר 2017 שרטט סינוואר מהלך פוליטי גאוני, שבעזרתו התווה את הדרך לאיסמעיל הנייה לרשת את מקומו של חאלד משעל, באופן שיאפשר לו להשתלט על הנהגת הארגון ברצועת עזה. בזמן שמשעל מתפקד עם רגל וחצי בחוץ, ובעוד הנייה אורז מזוודותיו, צמרת חמאס נתקלה במכבש הלחצים שמפעילות ישראל, ארצות הברית ומדינות סוניות על קטאר, לבל יארחו את הנייה ומשפחתו בשם היציבות במזרח התיכון והמלחמה בטרור. כך למעשה התחזק מעמדו של סינוואר כאיש שמושך בחוטים.
עם היבחרו לתפקיד, הוא החל לקדם סדר יום שבראשו עומד מרקם החיים הפלסטיני ברצועת עזה. זה לא קרה בגלל שהחליט לרכך במעט את עמדותיו ביחס לאידיאולוגיה הקיצונית שעליה גדל, וגם לא בגלל שזנח את דרך הטרור. סינוואר הבין מהר מאוד שללא טיפול במצוקת האוכלוסייה ברצועה - חמאס יאבד את אחיזתו בשלטון ומשילותו תיפגע, ומכאן השינוי בסדרי העדיפויות.
אבו מאזן זיהה את הסדקים הגדולים המתפתחים ביסודות שעליהם יושב חמאס מאז השתלט על הרצועה, והחליט להרחיב אותם באמצעות הטלת סנקציות חריפות: קיצוץ משמעותי של משכורות עשרות אלפי פקידים ברצועת עזה, קיצוץ תקציב החשמל ועוד. חמאס ניסה להתמודד עם הקשיים באמצעות גיוס כספים מאיראן אך נבלם, ונאלץ לפנות למצרים שמנסים להרגיע את גזרת סיני, והחל תהליך פיוס עם הרשות הפלסטינית שעדיין מקרטע.
בחודש האחרון מתגבשת הבנה במערכת הביטחון בישראל כי סינוואר הפנים שלאורך זמן לא יוכל לשאת באחריות על החיים האזרחיים ברצועת עזה בעקבות המשבר הכלכלי שנוצר לנגד עיני. בשל כך הוא החל במסע היפרדות שעיקרו מסירת האחריות - גם אם באופן חד צדדי - ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, מה שפינה את ידיו לעסוק בטיפוח והעצמת הזרוע הצבאית של החמאס וקידום טרור בעתיד. למקורביו הוא אומר: "יש לי 50 שנה להביא אתכם לירושלים. אל תפריעו לי". האיומים של אבו מאזן להחריף את הסנקציות רק מעצימים את התהליך.
לפי ההערכות במערכת הביטחון, סינוואר ואנשיו בזרוע הצבאית בוחנים היטב את הגבולות מול ישראל על ידי ניסיונות התגרות שונים ומגוונים ככל שיוכלו סביב הגבול, זאת כדי להתיש את צה"ל ומבלי שיגבה מחיר כבד או שמא הידרדרות להסלמה. עוד מעריכים בישראל כי מרבית האירועים על הגדר הם בגדר שלבים בבניין משוואה חדשה, שתכליתה העסקת צה"ל באירועים גוזלי אנרגיות בזמן שחמאס בונה את כוחו הצבאי, מתעצם ומגייס כספים עבור הזרוע הצבאית. האטת מיזמים הנדסיים של צה"ל לאורך הגבול אינה מטרת משנה. כל עיכוב בבנייה משחק לטובת חמאס, שכן פרויקט המנהרות מוגדר כזרוע אסטרטגית שלו.
הדאגה בישראל היא ההתקרבות בין חמאס למצרים. שילוב אינטרסים שבא לידי ביטוי בפתיחת ציר סחר באמצעותו עוברות משאיות דלק מסיני לעזה מתחת לאף של אבו מאזן, לצד סחורות שבהן מעוניינת הזרוע הצבאית של חמאס. ציר סחר זה עוקף את מעבר רפיח שבו נמצאים כ-80 מאנשיו של אבו מאזן, שנאסר עליהם לעזוב את המתחם בעודם לובשים מדים וחמושים ברובים. עוד סימן מובהק להתקרבות בין עזה לקהיר הוא האיומים המתגברים של דאעש בסיני נגד חמאס, בהם פגיעה ורצח פעילים ומשתפי פעולה עם חמאס בחצי האי - וכן השמדת מנהרות הברחה של הארגון מתחת לציר פילדלפי על ידי פעילי דאעש.
כך למעשה, תשומת הלב הפוליטית ברצועה מופנית לסינוואר שמותח את החבל מול ישראל. דבר אחד יכול לשנות את המציאות: החלטה של צה"ל ללכת על תגובה קשה וכואבת מבחינת חמאס כדי להחזיר את ההרתעה לגבול. לא ברור כמה זמן זה יימשך ועד כמה רחוק סינוואר ילך.
בפועל, הכוחות שחמאס הקים כדי למנוע הפגנות על הגדר אחרי מבצע צוק איתן, הם אלו שמאפשרים היום את קיומן. אף אחד לא מוציא מכלל אפשרות שמלחמת ההתשה על הגבול תימשך חודשים רבים ולא תסתכם בהפגנות בודדות. מעל לכל אלו מרחפת השאלה בעניין נקודת האיזון מבחינת החמאס. הרגע שבו ירגיש סינוואר שהוא לא מסוגל יותר לשאת בנטל החיים האזרחים ברצועת עזה ואז במסגרת תרחיש קיצוני ביותר ינחה את שליחיו בעזה להוציא אל הפועל פיגוע איכותי כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיות שלו לישראל.