סערת עדי המדינה: "לבית המשפט צריכה להיות אפשרות לפסול הסכמים"

(פרקליט המדינה: "לעולם לא נגייס עד מדינה ונאמר לו לשקר")

השופט בדימוס דן ביין, שבתפקידו האחרון כיהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מציע כי הסכמי עד מדינה יזדקקו לאישור בית המשפט, בדומה לעסקאות טיעון כיום. הצעתו של ביין היא חלק מחוות דעת שכתב עבור עמותת "שומרי הסף", שעומדת מאחורי קמפיין לשינוי אופן השימוש בהסכמי עד מדינה.

בחוות דעתו מסביר ביין כי חתימת הסכמים עם עדי מדינה מוסדרת כיום כמעט אך ורק על ידי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא, ולא בחקיקה. באופן תיאורטי ניתן לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה לחתום על הסכם עד מדינה, או נגד ההחלטה לבטל הסכם כזה, אולם בג"ץ נוטה שלא להתערב כמעט בשום מצב בהחלטות אלו. כפי שכתב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, "מן המפורסמות הוא כי אין דרכו של בית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, להתערב בשיקול הדעת של רשויות התביעה לגבי כריתת הסכמי עד מדינה, ולתביעה מרחב פעולה ניכר בנושאים אלו".

השופט בדימוס ביין מעלה חששות שונים לגבי ההסכמים. בין היתר, הוא מתייחס לחשש כי עד מדינה ישקר כדי לקבל טובת הנאה מהתביעה, וכן כי התביעה והמשטרה ימהרו לחתום על הסכמים כאלה לפני שמוצו כל אפשרויות החקירה האחרות. הוא גם מעלה את הבעיה המוסרית במתן חסינות לאדם שהוא, בהכרח, עבריין בעצמו. בנוסף, מציין ביין כי הסכמי עד מדינה יוצרים חוסר איזון בין התביעה לבין ההגנה - שאינה יכולה להבטיח טובות הנאה לעדים.

לפי ביין, "הכוח הניתן בידי התביעה להחליט מי מבין השותפים לעבירה ישמש עד מדינה, לקבוע את טובת ההנאה המוקנית לעד, לקבוע את התנאים שהפרתם תביא לביטול ההסכם ועצם ההחלה על ביטול ההסכם - נותנים בידי התביעה כוח מוגזם לקבוע את גורל ההליכים המשפטיים, כוח שהוא למעשה עדיף על זה של בית המשפט. כל זאת, ללא פיקוח שיפוטי אפקטיבי".

הרפורמה שבחוות הדעת מציעה להסדיר את הנושא בחוק ולקבוע כי בכל פעם שהתביעה תרצה לחתום על הסכם עד מדינה, היא תידרש להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט המחוזי, שתסביר את שיקוליה. לבקשה יצורף גם ההסכם עצמו, ומי שידון בה הוא שופט שאינו השופט שדן בתיק. אותו שופט יוכל גם לעיין בכלל חומרי החקירה.

בעוד בקשה לאישור הסכם עד מדינה תידון במעמד צד אחד, בבקשה לביטול הסכם כזה ייערך דיון בו ישתתפו שני הצדדים. עוד מוצע שכאשר ייקבע בהכרעת דין כי עד המדינה שיקר, תהיה לבית המשפט אפשרות להורות על ביטול ההטבות שהובטחו לו - כולן או חלקן.

"אם המדינה רוצה לבצע האזנת סתר או חיפוש, היא צריכה לפנות לבית המשפט ולקבל צו", אמר ביין לוואלה! NEWS. "יש כאן איזשהו פיקוח שיפוטי. בהסכמי עד מדינה, החלטה שהיא דרמטית ובמידה מסוימת קובעת את גורל הנאשם וגם את גורלו של עד המדינה, מתקבלת על ידי המשטרה והפרקליטות. למשל, שיקול הדעת לבחור באדם מסוים כעד מדינה, או להחליט שמוצו כל אפשרויות החקירה - זה לא עובר שום פיקוח מעבר לפיקוח הפנימי של התביעה".

העמותה שהזמינה את חוות הדעת היא עמותת "שומרי הסף", שגם הפיצה לאחרונה סרטונים ובהם עדויות פיקטיביות של עדי מדינה, שכביכול מספרים ששיקרו בעדותם ועל הלחצים שהופעלו עליהם. בראש העמותה עומד עו"ד ליאור דץ, שמסביר כי מטרותיה הן "לתת שירותים לאוכלוסיות שאין ביכולתן להתמודד עם עוולות הממסד, ולהילחם בשחיתות השלטונית ולמען ריסון הכוח השלטוני".

לדברי דץ, מטרת הקמפיין היא לחזק את מוסד עד המדינה, ובמקביל לרסן את הכוח של המשטרה והפרקליטות. "מוסד עד המדינה הוא מוסד חשוב כשלעצמו ואנחנו מאמינים בו, כי לא ניתן להילחם בשחיתות ציבורית ללא עדי מדינה", אמר. "אבל הדרך שבה המשטרה עושה את זה - תופסים מישהו שהוא מסכן וקל ללחוץ עליו, שהיה מעורב בפשע קטן, והוא מוכן לעשות הכול רק כדי לצאת מזה".

הוא הוסיף כי "אם הוא מפיל את ראש הפירמידה - מה טוב. אבל לרוב הוא מפיל את הדרג השני והשלישי ובזה זה נעצר. ולא תמיד הוא אומר את האמת. ואז המשטרה סוגרת את התיק ולא מגיעה למוקד של השחיתות. קיצורי הדרך של המשטרה מביאים אותה לחתום מהר מדי על עדי מדינה, לקבל חתול בשק, ובזה החקירה נגמרת במקום שיהיה ניקוי אורוות".

דץ דוחה את הביקורת שנמתחת על הקמפיין משמאל, בטענה שהוא נועד להכפיש את עדי המדינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובכך לסייע לו. עם זאת, הקמפיין אינו מנותק מהקשר. לדברי דץ, שמגדיר את עצמו איש שמאל, ריסון הכוח של המשטרה והפרקליטות אמור לעלות בקנה אחד עם עמדות שמאל, אך כעת מזהים בעמותה שעת כושר שתוכל לרתום לכך גם את הימין.

"בדרך כלל אין לי סיכוי להעביר דבר כזה", הוא מודה, "אבל היום גם גורמים בימין הגיעו למסקנה שיש בעיה עם המוסד של עד המדינה, אז אני יכול להיות מבסוט. אכפת לי ממה נובעת התמיכה שלהם? אותי מעניינת התוצאה, שמוסד עד המדינה יהיה מוסד שאי אפשר לחבוט בו ולערער על אמינותו, כי הוא יהיה בפיקוח של שופטים. הגיע הזמן שבית המשפט יחזור לתפקידו הקלאסי - לרסן את הרשות המבצעת בלי לפחד".