סדרת הטלוויזיה האמריקאית שזכתה לשבחים (עד לעונות הסיום המאכזבות שלה), "דקסטר", העמידה בפנינו סוגיה מורכבת: האם מותר לנו לאהוב את הכוכב הראשי על אף שהוא רוצח אנשים בדם קר? מצד אחד, דקסטר (בגילום מייקל סי הול) סיפק מספיק סיבות לאהוב אותו: המסירות האינסופית לאחותו דב, אהבתו לילדו, הגמלוניות השובה שלו והגוף ההורס. מצד שני אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שהוא ביתר אנשים להנאתו וחיבתנו אליו רק העצימה את התחושה שאנחנו שותפים לדבר עברה. אותה דילמה מוסרית תלווה אתכם גם כשתשמעו על פדריניו מטאדור, רוצח הרוצחים האמיתי, שכמו דקסטר פיתח חיבה לדם וגופות מרוטשות כשהיה ילד ומינף את הדחפים הרצחניים שלו לכדי נקמה באנשים "רעים".
פדרו רודריגז פילהו הוא אחר הרוצחים הסדרתיים המפורסמים ביותר בדרום אמריקה כי בניגוד לעמיתיו לתחום - הוא רוצח רק אנשים שלכאורה עשו משהו רע בחייהם. מניין הקורבנות של הרוצח הברזילאי הידוע גם בשם "קילר פיטי", עומד על 71 בני אדם, אולם הוא טוען שלאורך גיל ההתבגרות, נעוריו ואפילו בתקופת מאסרו - הוא רצח כמעט 100 אנשים, כשכל מעשיו - לדבריו - מוצדקים.
הדחף שלו לרצוח אנשים החל בגיל 13, אז הוא ניסה לרצוח את בן דודו ללא הצלחה. כשהיה בן 14 הוא כבר הצליח למלא אחר דחפיו החולניים, כשקורבנו הראשון היה סגן ראש עיריית אלפנס, מינאס גרייס. אז נכון, בשלב הזה הוא עוד לא בחר לעצמו קורבנות מספיק "ראויים" - אבל גרייס פיטר את אביו מעבודתו כמאבטח בבי"ס אחרי שלכאורה גנב משם אוכל וזו כנראה הייתה סיבה מספיק טובה ללמד אותו לקח. אחר כך הוא חיפש אחר הגנב האמיתי, מאבטח אחר שעבד בבית הספר - ורצח גם אותו.
פילהו נמלט והסתתר בעיר מוז'י דאס קרוזס, שבסאו פאולו, שם רצח סוחר סמים ידוע. בזמן שניסה לחמוק מהמשטרה, הוא התאהב בנערה בשם אפרסידה אולימפיה והשניים חיו יחד עד שהיא נרצחה בידי חברי כנופיה מקומית. מן הסתם הוא לא נותר חייב. הוא עינה ורצח מספר אנשים המעורבים ברציחתה, עד שגילה מי האחראי הישיר - וחיסל גם אותו. בגיל 18 הוא הרגיש מספיק בטוח כדי לסגור חשבון עם אביו, ששהה בבית כלא מקומי באותו הזמן. היחסים בין השניים היו רעועים מאז ומתמיד. אביו נהג כלפיו וכלפי משפחתו באלימות ופילהו טוען שנולד עם גולגולת שבורה כי אביו היכה את אמו כשהייתה בהיריון איתו. השיא היה כשאביו רצח את אמו וביתר אותה עם סכין מצ'טה. מבינים עכשיו מאיפה הדחף של פילהו הגיע? כנקמה הבן הסורר עקר את ליבו של אביו, אכל חתיכה ממנו ואת השאר השליך לפח. אפילו בשביל דקסטר זה טו מאץ'.
הכירו את פדריניו מטאדור:
אז האם הרוצח מרוצח פטור? זהו שלא. ב-1973 נעצר פילהו בידי המשטרה בעוון רציחתם של עשרות אנשים, אבל זה לא מנע ממנו להמשיך במסע ההרג שלו. במשך תקופת מאסרו הוא רצח עוד ארבעה אנשים שהרגיזו אותו. בשנת 2003 בית המשפט גזר עליו מאסר של 128 שנים, אולם החוק הברזילאי מונע מכל פושע לרצות יותר מ-30 שנה בכלא, ולכן הוא שוחרר בשנת 2007. מאז הוא מסתובב חופשי בצפון ברזיל - ולא יודע האם הוא ממשיך לרצוח. אם תכננתם קפיצה לשם בקרוב - אל תדאגו. אם אתם לא רוצחים, גנבים, אנסים, סוחרי סמים וחברי כנופיות - אתם תהיו בסדר.