הרשלנות הרפואית בישראל: כמחצית מהתביעות נפסקו לטובת החולים

כמחצית מתביעות הרשלנות הרפואית נפסקו לטובת החולים - כך עולה ממחקר שנערך לראשונה ויוצג היום (שלישי) למשתתפי "כנס ים המלח" של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות שמתקיים זה השנה ה-18. המחקר, שבוצע על ידי עו"ד עומר פלד, בדק כיצד בתי המשפט פוסקים בתביעות רשלנות רפואית שמגיעים להכרעה בבית המשפט. במחקר נבחנו כל התיקים שהוכרעו בחמש השנים האחרונות, בין השנים 2013-2017.

עוד בוואלה NEWS:
נתניהו וליברמן שוחחו; גורם בקואליציה: "סיכויים קטנים לשינוי"
סקרים בצל המשבר: נתניהו מתחזק, אורלי לוי עוברת את ליברמן
"חשוב לביטחון ישראל": הבית הלבן ידון במצב ההומניטרי בעזה

ב-145 תיקים מתוך אלה שנבחנו, התובע טען להפרה של החובה לתת טיפול נאות. מקרים אלה כללו טענה לביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית (71 תיקים, 49%), התרשלות באבחון (45 תיקים, 31%), התרשלות בבחירת הטיפול (23 תיקים, 16%), התרשלות בניטור מצב המטופל במחלקה (11 תיקים, 7.5%) והתרשלות בטיפול לאחר ניתוח (8 תיקים, 5.5%).כלומר, הטענה העיקרית בתיקים שהגיעו לפסיקה הייתה כי הטיפול בוצע באופן רשלני או כי הייתה טעות באבחון.

בחלוקה לתחומים של התיקים, המחקר מצא כי תיקי הלידה והגניקולוגיה מהווים יותר מ-46% מכלל התיקים שמגיעים להכרעה בבית המשפט. הסיבה לכך מסביר פלד, "נעוצה בעובדה שהרופאים מאמינים שפעלו כמו שצריך ולא התרשלו, ולכן אינם מוכנים להתפשר והתיקים מגיעים להכרעה של בית המשפט". שיעור הפיצוי הממוצע בהם עומד על חמישה מיליון שקלים.

חוק זכויות החולה שפורסם לראשונה בכנסת בשנת 1996 קובע כי יש לקבל הסכמה מדעת של המטופל לטיפול הרפואי שניתן לו, והפרה של חובת הגילוי היא התרשלות כלפי החולה ולכן מזכה אותו בפיצוי. המחקר מצא שבשיעור גבוה מהתיקים נטען שהרופאים הפרו את חובת הגילוי למטופל, זאת בהשוואה לתיקים בהם התובע טען רק להתרשלות במתן הטיפול. עוד נמצא כי במקרים רבים הטענה להפרה של חובת הטיפול מגיעה יחד עם הטענה לטיפול לא נאות. במקרים בהם נטען להפרה של חובת הגילוי, שיעור הזכיות היה 55%, גבוה יותר מתיקים בהם לא עלתה הטענה.

בנוסף, הממוצע של הסכומים שמשולמים בגין פגיעה באוטונומיה הוא 234 אלף שקלים. כשמדובר בפגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי על נזק גופני, כדוגמת הולדה של תינוק בעוולה (הולדה של תינוק עם מום שניתן היה לזיהוי טרם הלידה וייתכן שהיה מוביל להפלה), סכום הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים.

לדברי עו"ד פלד, "מצאנו שהסכומים שנפסקים בתיקי הולדה בעוולה גדולים בשיעור ניכר למדי ממה שכיוון בית-המשפט העליון במקור". תביעות של הולדה בעוולה אומנם מהוות במקרה זה רק רבע מהמקרים בהם ניתן פיצוי, אבל סכום הפיצוי ששולם בהם מהווה 60% מסך הסכום ששולם בגין פגיעה באוטונומיה.

לדברי פלד, "המחקר מלמד כיצד בתי המשפט פוסקים ביחס לתיקי הרשלנות הרפואית המופיעים מולם. בתיקים בתחום המיילדות מצאנו שבתי המשפט פוסקים לרוב נגד הרופאים. גובה הפיצוי רק עולה עם השנים וכיום מגיע לעשרה מיליון שקלים ויותר". פלד הוסיף כי "אם גובה הפיצוי הממוצע בתיקי רשלנות רפואית עומד על פחות מ-500 אלף שקלים, בתיקי המיילדות הממוצע עומד על כ-1.4 מיליון שקל".

"אולמות בית המשפט אינם הזירה האידאלית להתמודדות עם מקרים רפואיים מורכבים, ללימוד ולהפקת לקחים של המוסדות הרפואיים השונים", אמר פרופ' זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות. "רשלנות רפואית מטרתה להבטיח את איכות הטיפול ואת בטיחותו, על מנת שנזכה לטיפול הרפואי הטוב ביותר. אולם, ההוצאה של המדינה בגין רשלנות רפואית היא גבוהה ביותר ובאה בסופו של דבר על חשבון הרפואה של כולנו", הוסיף הלפרן. לדבריו, "מכאן, שהגיע הזמן לרפורמה אמיתית בתחום הרשלנות הרפואית בישראל שתיטיב גם עם המטופל וגם עם מערכת הבריאות".