אבראהים חג'אזי כיהן בכנסת הנוכחית כח"כ ברשימה הערבית המשותפת במשך 36 ימים בלבד - מתוך התקופה הזו 33 ימים היו ימי פגרה שבהם לא התקיימה פעילות בוועדות הכנסת או במליאה. חיג'אזי, כמו יתר הח"כים, לא היה צריך להשתתף בדיונים או בהצבעות. יתרה מכך, חג'אזי מעולם לא הושבע במליאה ואף התכוון להתפטר לטובת הסכם רוטציה במפלגה, אבל כל זה לא מנע ממנו להוציא יותר מעשרת אלפים שקל מתקציב "הקשר עם הציבור" בתקופה הקצרה הזו.
לוואלה! NEWS נודע כי חג'אזי עשה שימוש בתקציב לצורך "כנס הסברה" לסטודנטים ערביים לקראת תחילת הלימודים האקדמיים כדי לסייע להם להשתלב באקדמיה בישראל, במהלך הכנס הוא חילק להם לוח שנה. הסכום המדויק הוא 10,500 שקל מתוך 38 אלף שקלים שעמדו לרשותו בתקופה שבה כיהן כחבר כנסת. לפי גורמים בכנסת "מדובר בהוצאה שנעשתה על פי הכללים".
חג'אזי נכנס לכנסת בספטמבר האחרון לאחר התפטרותו של אוסמה סעדי, חבר בסיעת רע"ם-תע"ל. כניסתו לתפקיד הייתה כמעט אוטומטית, אך הוא נאלץ להתפטר לטובת הבא בתור ברשימה המשותפת - יוסף עטאונה, כחלק מהסכמי רוטציה שהיו במפלגה. בשיחה עם וואלה! NEWS טען חג'אזי בתגובה כי יזם בתקופה זו "שלושה כנסים לסטודנטים ערביים שבהם העברתי להם כלים איך להתאקלם באוניברסיטאות. היו שם סטודנטים מחיפה, באר שבע ותל אביב. עיקר ההוצאה הייתה חלוקה של לוחות שנה. אני רוצה לראות אותך מארגן שורה של כנסים בסכום כזה".
הוצאות הח"כים: רשתות חברתיות, דואר ומבקרים
אתמול פרסמה הכנסת את הנתונים לפיהם ניתן ללמוד כמה כסף הוציאו חברי הכנסת על "תקציב הקשר עם הציבור". ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) היא שיאנית ההוצאות השנה. מהנתונים שפרסמה הכנסת הוציאה שאשא ביטון 136,267 שקלים, אם כי היא לא חרגה מהמכסה המגיעה לה ונותרו לה 118 שקלים בלבד לניצול. מתוך הסכום הוציאה שאשא ביטון 71,225 שקל על "אתר אינטרנט ורשתות חברתיות", 17,894 שקל על "ייעוץ מקצועי" וכ-15 אלף שקל על "כנס הסברה". במקום השני ממוקם ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) שניצל את כל תקציבו בסך 118,798 אלף שקלים, מתוכם 23,500 שקל על "דואר ומבקרים" וכ-77 אלף שקל על "רשתות חברתיות".
תקציב הוצאות "קשר עם הציבור" של חברי הכנסת מורכב ממשתנים רבים, הקובעים את סכום התקציב לכל חבר כנסת בנפרד: התקציב הבסיסי, תוספת בגין לשכה פרלמנטרית חיצונית, התפקיד שבו הוא נושא (שר, סגן שר), משך כהונתו במהלך השנה והעברת עודפי תקציב שלא נוצל משנה קודמת. בשל כך, טוענים בכנסת כי "כל השוואה לדירוג המתבסס על גובה ההוצאה אינו הגיוני ומעוות את המסקנות מהנתונים".