פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מדברת בגובה העיניים": השופטת רונית פוזננסקי-כץ שהסתבכה בפרשה

      משפטנים שהכירו אותה מספרים על "שופטת מזן אחר" שזכויות העציר היו "נר לרגליה", "מדברת בגובה העיניים", "עניינית ומנומקת". אז כיצד מצאה את עצמה השופטת רונית פוזננסקי כץ במרכזה של פרסת המסרונים שמערערת את אמון הציבור בשלטון החוק? פרופיל

      "מדברת בגובה העיניים": השופטת רונית פוזננסקי-כץ שהסתבכה בפרשה
      צילום: אבי כהן, עריכה: יאיר דניאל

      "היא אדם מאוד הגון וישר וגם הייתה פרקליטה מצוינת. היא לא היתה 'ראש בקיר', ואפשר היה לדבר איתה בגובה העיניים" - כך סיפר הבוקר לוואלה! NEWS סנגור פלילי שהכיר היטב את אולמה של השופטת רונית פוזננסקי כץ, שעומדת בלב פרשת המסרונים. הסנגור אמר את הדברים לחיוב, אך נראה שדווקא "הדיבור בגובה העיניים" הוא שסיבך את השופטת.

      אותו סנגור, הוסיף כי "כשופטת היא דווקא שחררה לא פעם אנשים בניגוד לעמדת הפרקליטות. היסודות המשפטיים שלה, וההקפדה על זכויות העציר היו נר לרגליה. היא לא ממהרת לעצור". לדבריו, "ברור שההתכתבויות האלה לא נראות טוב, זה פסול מהיסוד. אבל כל הסיפור הזה הוא תולדה של הקרבה המאוד גדולה שיש בין השופטים לתובעים באולמות המעצרים".

      בשבוע שעבר הוקפצה השופטת מתקופת הפגרה שלה, כדי לדון בתיקי בזק. כבר בתחילת החקירה בפרשה, חתמה על צווי האזנות הסתר, חתמה על צווי החיפוש ועל צווי המעצר. בשל ההכרות שלה עם תיק החקירה וכפי שמקובל, הוחלט לבקש ממנה להגיע אף שיצאה לפגרה. לאחר תקופת הפגרה אמורה השופטת להתמנות לתפקיד בכיר יותר בבית המשפט השלום בתל אביב, אך כעת לא ברור כיצד ייראה עתידה המקצועי.

      השופטת רונית פוזננסקי כץ (מערכת וואלה! NEWS , אתר בתי המשפט)
      הייתה אמורה להתמנות לתפקיד בכיר יותר לאחר הפגרה. פוזננסקי-כץ (צילום: דוברות בתי המשפט)

      טוען משטרתי שמכיר היטב את השופטת, הזכיר גם הוא את "הדיבור בגובה העיניים". השופטת רונית פוזננסקי כץ זכתה להערכה רבה מצד סנגורים ותובעים. "היא שופטת מזן אחר. קשובה, מדברת עם כולם בגובה העיניים. מסבירת פנים שיודעת לדבר עם סוהר, שוטר ופרקליט בכיר באותה תשומת לב. היא תמיד עניינית ותמיד מנמקת את ההחלטות שלה בשפה משפטית שווה לכל קורא - בין אם מדובר במשפטו או אזרח מהיישוב. לכן היא אהודה על כולם".

      לדבריו, "אנחנו בהלם. היא פשוט נפלה בתמימות שלה. הרי במסרונים היא לא מודיעה מה היא מתכוונת להחליט באשר לחשודים, יש עדכון של התובע, שלא פעל בחוכמה יתרה כאשר הציג בפני השופטת את המהלכים העתידיים שלהם. היא לא הייתה צריכה להגיב להתכתבות אבל מי שמכיר אותה יודע כי הגיבה כמו שהגיבה אבל ברור שהיא לא הייתה פוסקת לפי ההתכתבות - אלא לפי תוצאות הדיון והראיות שהיו מניחים בפניה", אמר.

      עורך דין אורי בר עוז (מערכת וואלה! NEWS)
      עו"ד אורי בר עוז

      עו"ד אורי בר עוז, שהופיע בעבר מול השופטת פוזננסקי כץ, סיפר כי "היא משדרת מקצוענות ויסודיות, היא קוראת את החומר, אבל פה אין ספק שהיא שגתה". גם בר עוז אומר כי התנהלותה של פוזננסקי כץ היא תוצר של הקשר הצמוד בין השופטים לנציגי התביעה באולמות במעצרים. "אתה לא תרגיש את זה באולם", הוא אומר. "אתה אולי תחוש איזו אי נוחות מהשיחות שלה מול אנשי הימ"ר לפני הדיון, אבל זה תהליך טבעי ששופטי המעצרים מדברים איתם. הם שואלים אם יש התפתחות בחקירה ומה הם מתכוונים לעשות - וזה לגיטימי. אבל כשמתחילים להתחבר דברים שהם לא מקצועיים, אוי ואבוי".

      עו"ד בר עוז טוען כי "יש לנו מערכת משפט מהטובות בעולם, והיא מספיק חזקה ומקצועית כדי להתגבר על זה. לעניות דעתי על המערכת לנקוט את כל האמצעים שעומדים לרשותה כנגד השופטת, על מנת להחזיר את אמון הציבור, כי מה יגיד אדם שיגיע מחר להארכת מעצר. מערכת המשפט תשתפר רק אם תלמד מטעויות - וזה הזדמנות לעשות את זה".

      שאול אלוביץ בדיון הארכת מעצר, בית משפט השלום ת"א, 22 בפברואר 2018 (ראובן קסטרו)
      הוקפצה להארכות המעצר בפרשת בזק. שאול אלוביץ' מגיע לדיון בעניינו (צילום: ראובן קסטרו)

      פוזננסקי כץ בת ה-48 מכהנת בבית משפט השלום בתל אביב זה ארבע שנים. לפני כן, עבדה במשך 14 שנה כתובעת בפרקליטות מחוז תל אביב, ואת ההתמחות שלה עשתה אצל שופטת המחוזי סביונה רוטלוי. את לימודי המשפטים סיימה ב-1999 במרכז הבינתחומי הרצליה, לאחר שכבר סיימה בהצטיינות תואר ראשון אחר - במדעי המדינה וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

      בארבע שנותיה על כס השיפוט הספיקה פוזננסקי כץ לעסוק בכמה מקרים שזכו להד תקשורתי. בין היתר, הורתה לסגור לשלושה חודשים את בית הבושת שפעל ברחוב הירקון 98 בתל אביב, לאחר שאישה בזנות התאבדה במקום. בעלי המקום ביקשו להסתפק בסגירה ל-50 יום, אך פוזננסקי כץ קיבלה את עמדת הפרקליטות והורתה על סגירתו ל-90 ימים.

      השופטת לא היססה לעתים להחליט בניגוד לבקשות המשטרה והפרקליטות, ואף למתוח עליהן ביקורת. כך, במאי 2016 זיכתה את חאלד דאוד, שבחיפוש ברכבו נמצא אגרופן, משום שקבעה שהחיפוש שערך השוטר לא היה חוקי. בתיק אחר, מיוני 2016, המשטרה שחררה בטעות חשוד בתקיפה אלימה של שני אנשים אחרים, ותפסה אותו רק לאחר כמה ימים. בהארכת מעצרו התברר כי המשטרה לא אספה את סרטי מצלמות האבטחה מהמקום. השופטת פוזננסקי כץ כינתה את המעשה "מחדל חקירתי", והוסיפה כי גם ללא התיעוד, המשטרה כשלה בכך שלא עצרה מיד את החשוד.