ועדת שרים לחקיקה אישרה הבוקר (ראשון) הצעה לפיה עתירות של פלסטינים תושבי הגדה המערבית יידונו בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, במקום בבג"ץ. לדברי שרת המשפטים איילת שקד, שיזמה את ההצעה, המהלך יוריד מהעומס על בג"ץ, וגם "יפסיק את האפליה הנהוגה כיום לתושבי יהודה ושומרון, שזכויותיהם צריכות להיות שוות לכל אזרח אחר".
ההצעה מעניקה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, את הסמכות לדון בהחלטות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון, ונוגעת בעיקר לארבעה תחומים: תכנון ובנייה, כניסה ויציאה מהשטחים, בקשות לפי חוק חופש המידע וצווי הגבלה ופיקוח. מנגד, עתירות נגד החלטות של אלוף פיקוד המרכז, שהוא הריבון בשטחים, ונגד החלטות ממשלה שנוגעות לשטחים - יישארו בסמכות בג"ץ.
ההצעה צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת בתחילת מושב הקיץ, בסוף חודש אפריל. אם תאושר במליאת הכנסת ותתקבל כחוק, המשמעות היא שעתירות כמו אלו שהובילו לפינוי ההתנחלות עמונה לא יידונו בבג"ץ, אלא בבית המשפט המחוזי בירושלים. כך גם ערעור על צווי הגבלה מנהליים - כמו מעצר מנהלי, או הרחקה מהשטחים של פעילים קיצוניים. עם זאת, על ההחלטות של בית המשפט המחוזי בנושאים מנהליים ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון.
חבר סיעתה של השרה שקד סגן שר הביטחון אלי בן דהן בירך על אישור ההצעה בוועדת השרים ואמר כי "סכסוכי קרקעות צריכים להיות נידונים בבית משפט מנהלי ולא בבג"ץ. כך נעשה במדינת ישראל וכך ייעשה גם ביהודה ושומרון". בן דהן, המקדם בשנתיים האחרונות הצעה להשוואת החקיקה בין הנעשה בתחומי הקו הירוק לבין המתרחש מחוץ להם, הוסיף כי ההצעה היא "עוד צעד במהלך הגדול של הפיכת התושבים לשווי זכויות ולא רק לשווי חובות כפי שהיה עד היום".
ארגון יש דין אמר כי מדובר "בצעד נוסף של ממשלת ישראל שאין בינו לבין רצון להשגת משפט צדק דבר וחצי דבר. כל מטרת ההחלטה כי לקדם את סיפוח הגדה המערבית ולנסות להציג את השטחים הכבושים כחלק מישראל, והפעם תוך הצגתה של אוכלוסייה שנהנית מהעדפה בכל תחום ככזו שזקוקה לההגנה".
האגודה לזכויות האזרח הזהירה מפני הפוטנציאל ל"פגיעה חמורה בזכויות האדם של האוכלוסיה הפלסטינית" ומפני "הניסיון לשנות את מהות ואופי השליטה הישראלית בשטחים הכבושים". לדברי מנהלת היחידה לזכויות אדם בשטחים הכבושים רונית סלע, "מדובר במהלך פוליטי מסוכן של ממשלה שמנסה לטשטש בכוונה את ההפרדה המהותית והחוקית" בין ישראל לבין השטחים. סלע הוסיפה כי אין כוונה מהותית להעניק לפלסטינים את אותן הזכויות המגיעות למתנחלים, אלא במקום זאת "להחליש את הביקורת השיפוטית על המשטר הצבאי, ולהתעלם מהזכויות ומההגנות המגיעות לפלסטינים על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי החל בשטח כבוש".