צליל מנוע הטורבו המרחף באוויר לפני שהוא חוצה את המרחב האווירי הישראלי מסמן עוד פעולה חשאית בעומק שטח האויב שמבצע ה"איתן", המל"ט ששינה את חיל האוויר והפך לכלי מלחמה מבוקש בצה"ל.
הרמטכ"ל גדי איזנקוט זיהה עוד בהיותו סגן רמטכ"ל את הפוטנציאל הטמון ב"איתן" המכונה גם "ההרון TP" תוצרת התעשייה האווירית המיועד למלחמות חשאיות. כאלה שישראל לא לוקחת עליהן אחריות אך זקוקה להן כדי לסכל מזימות ולהרחיק מלחמות. ה"איתן" שוקל 5.5 טון ובעל כושר נשיאה של 1.5 טון מטען ייעודי שיכול לכלול מצלמות, מכ"מים וטכנולוגיה המאפשרת מודיעין מגוון. יכולות אלו הופכות אותו לתמנון.
הוא טס בגובה של 41,000 רגל, מה שמאפשר לו להיות מוגן ולאסוף יותר מודיעין. הוא טס 30 שעות רצופות ומשמש בעיקר למשימות איסוף מודיעין, סימון מטרות אותן תוקפים מטוסי קרב, ובקרת איכות פגיעותיהם.
עוד בוואלה! NEWS:
הרמטכ"ל איזנקוט: "גופתו של המחבל מהר אדר הוחזרה בטעות"
איזנקוט על גבול הצפון: "מבעד לשקט ממתין אתגר; חיזבאללה מתעצם"
איזנקוט, ביטן ומשחק העונה: המהדורה המרכזית של וואלה! NEWS
עם כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל ואישור התכנית הרב-שנתית לצה"ל, אימץ איזנקוט את המלצת חיל האוויר להגדלת צי ה"איתן". השבוע ציינו חיילי טייסת "הנשר הלבן" המפעילה את האיתן, שמונה שנים לקליטתו, כשבקרוב תתממש תכנית להגדלת צי ה"איתן". התעשייה האווירית הטמיעה בדגמים החדשים שייקלט בחודשים הקרובים שיפורים כהגדלת טווח הטיסה, משך השהייה באוויר, גובה הטיסה ויכולת הנשיאה שלו. ה"איתן" מאפשר מלחמה חשאית עליה לא חייבים לקחת אחריות. נדמה שהוא נבנה למלחמות החדשות.
שאול שחר, סמנכ"ל בתעשייה האווירית ומנהל חטיבת כלי טייס צבאיים מסביר כי ה"איתן" מאפשר איסוף כירורגי בכל מזג אוויר לאורך זמן ממושך. סוללות טילי הקרקע אוויר הניידות של הצבא הסורי הן אתגר מורכב מאוד שמחייבת לעתים איסוף מודיעין באמצעות קשית. תכונותיו של האיתן מאפשרות לצה"ל להכניס אותו למרחבים מאוימים וללכת לפי תפישתו של רא"ל איזנקוט: על הקצה.
שתי המטרות של איזנקוט
ציון השבוע בו נקלט ה"איתן", הקרב שניהל חיל האוויר בסוריה לפני כשבועיים שכלל הפלת מל"ט איראני, תקיפת הקרון הנייד שהפעיל אותו במרחק 290 ק"מ מהגבול ופגיעה במטוס הסופה ונטישת הטייסים מבהיר איך נראו שלוש השנים האחרונות בכהונת הרמטכ"ל בתחום המודיעין והמערכה שבין המלחמות (מב"מ). אם לצלול למוחו של איזנקוט, אפשר להעריך כי בתחילת כהונתו הוא רצה להשיג שתי מטרות: להכין את צה"ל למלחמה גדולה, ולהרחיב את המלחמה החשאית בלי לחשוש מחיכוכים, תוך ניהול מחושב של סיכונים.
בשל ריבוי אותם מבצעי מב"ם, במיוחד בחודשים האחרונים עם כניסתו של האלוף עמיקם נורקין לתפקיד מפקד חיל האוויר אין ספק כי חטיבת המחקר באמ"ן בפיקוד תא"ל דרור שלום נדרשת לספק יותר הערכות ממוקדות על האופן שבו יגיב האויב לתקיפות עמומות. יד אחת מספקת את המידע המודיעיני לתקיפה ואת אופן התקיפה מבלי שיהיה ניתן להיחשף ויד שנייה מבהירה מה תהיה תגובת האויב או לאן זה עשוי להידרדר. כך, כשאיזנקוט חש כי הסיכון גדול הוא דחה מבצעים.
איזנקוט, שסוחב על גבו את טראומת מלחמת לבנון השנייה נע בין מחשבות על מב"מ למוכנות למלחמה. הוא חידד את יכולות ההכרעה היבשתיות של צה"ל באמצעות שלוש אוגדות: 98, 162 ו-36. לרענן ולדרג ימ"חים, לצמצם תכנית אופרטיביות כדי למקד את המפקדים בין הגנה להתקפה ולהזכיר כי "רק התקפה מביאה ניצחון". כדי לתמוך ברעיון הוא העביר את צבא היבשה לתכנית 17/17 שבועות המאפשרת לכוחות הסדיר להתאמן 50% מהזמן ולבצע תעסוקה מבצעית 50% מהזמן. בשונה מהעבר שכלל 13/20 שבועות.
המסר של הרמטכ"ל למח"טים הוא שהלוחם והמפקד בשטח לא יחשבו כל הזמן על תעסוקה מבצעית באיו"ש אלא על מלחמה גדולה, שעשויה לפרוץ לעתים גם בלי התרעה. מפלוגה שחושבת על פילבוקס ואפוד, להפוך לפלוגה שמוכנה לעבור ברגע למלחמה מול חיזבאללה או חמאס. חשיבות האימונים הייתה ברורה מההתחלה. עם אישור התר"ש היו שלושה גדודי הגנת גבול ואשתקד נוסף אחד, כי מישהו צריך לתמוך בתכנית האימונים.
התכנית הרב שנתית אפשרה לרא"ל איזנקוט לקבל החלטות רגישות שמעצבות את פני הצבא. לאחרונה נפגש קצין בכיר בצה"ל עם מקבילו בבריטניה וסיפר כי הוא נהנה מתקציב שקלי קבוע למשך ארבע שנים ותקציב סיוע אמריקני בדולר יציב ל-12 שנים. הקצין הבריטי הבכיר היה נבוך ואחרי שהרים את הלסת הסביר שהיציבות שלו בתקציב הצבא היא לכל היותר לארבעה חודשים. אין לצבא הבריטי יציבות לאורך זמן.
אירוע גדול נוסף שתמך את התכנית הרב שנתית של איזנקוט היה הסכם הגרעין בין איראן למערב. הסכם שאפשר לו להוריד הילוך ולהעביר תקציבים ותשומת לב לנושאים אחרים. האפקט היה מובהק. מיליארד שקל שנאסף מכלל הגופים בצה"ל הועבר לחיזוק זרוע היבשה ותיקון עוולות.
בצה"ל טוענים שהתעצמות הצבא הונחה בתחתית סדר העדיפויות ולמרות זאת הוחלט בשלוש שנים על הקמת חומה תת-קרקעית, רכש טייסת נוספת מסוג 35-F ועד מאי רכש טייסת שלישית מסוגה או טייסת 15-F, הטמעת סנסורים מתקדמים, ובקרוב החלטה על רכש נגמ"ש שיחליף את ה-113-M המיושן, וגם בחילות אחרים מתוכננים שיפורים.
אך הנקודה הכי רגישה בכהונתו של איזנקוט היא המודיעין. תחום רווי מתחים לא רק בצמרת צה"ל בחלוקת המשאבים והאחריות, אלא גם מתוקף המאמץ להבין לאן הולכים האויבים של ישראל ולקרוא כמה צעדים קדימה. למרות שהמשאב המבוקש ביותר היה כוח האדם, הוחלט להעצים את תחום הסייבר. איזנקוט חילק את האחריות בין ההתקפה לאמ"ן - וההגנה לאגף התקשוב. בסוף יוחלט אם נכון לאחד ביניהם באגף אחד או להשאיר את המצב על כנו.
המעמסה העיקרית שנפלה על אגף המודיעין
היו תחומים בהם היה איזנקוט חד מההתחלה. כמו מימוש הריבונות של ישראל על כל מטר. הוא התעקש לממש את הפעילות הצבאית עד קו כחול (מעבר לגדר המערכת) בגבול לבנון ועד קו ה-100 מ' מערבית לגדר המערכת בגבול הרצועה, למרות החשש ממתיחות וחיכוך. על אותו משקל דחף את צה"ל לפעילות במב"מ, כלי שנועד לפעול הרחק מאור הזרקורים שפותח בתקופת הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, התקדם בתקופת הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ והשתכלל וקיבל צורות חדשות בשלוש השנים האחרונות.
המעמסה העיקרית נפלה על אגף המודיעין שנדרש לאתר את המטרות ולבחור את אלו שישיגו את ההשפעה המתבקשת, חיל האוויר שנדרש להיקף רחב ודיוק רב ואגף המבצעים שצריך לחבר בין הקצוות.התמורות בתחום המודיעין ברורות ובאו לידי ביטוי מסיכול פיגוע של פעילי המדינה האסלמית במטוס נוסעים באוסטרליה, ועד תקיפת קרון הפעלת המל"ט האיראני, 39 דקות אחרי שמסוק הפיל את המל"ט בישראל.
טראומת לבנון השנייה שבאמצעותה ניתן להסביר לא מעט מההחלטות של הרמטכ"ל בשילוב הנחישות האיראנית להרחיב את האיומים על ישראל בגבולותיה היוו מאיץ לדחוף את צה"ל למבצעי המב"מ. לפחות לפי פרסום ב'ניו יורק טיימס' בתחילת החודש תקף חיל האוויר הישראלי בשנתיים האחרונות יותר ממאה יעדי דעאש במרחב סיני. בצה"ל כאמור לא התייחסו לחשיפה אבל הפרסומים נתנו ממד נוסף לאג'נדה של איזנקוט.
ההליכה על הקצה מייצרת אפקטים במטה הכללי. בחיל האוויר הוחלט להתעקש לפי גישתו של האלוף עמיקם נורקין על גיחות הצילום בלבנון גם כשהמכ"מים של האויב ננעלים עלייך. להציב קווים אדומים גם במחיר של חיכוך. ויתור בתחום הזה יעוור את עיני אגף המודיעין שמחפש כל פרט על חיזבאללה ואיראן במרחב הלבנוני. כך גם ההתעקשות להקים מפקדות למב"מ, שיידעו לשלוט בפעולות כירורגיות ולעבור במהירות למצב חירום.
גדי איזנקוט הוא רמטכ"ל המלחמות החדשות. אלו שמתקיימות מתחת לסף הרעש ועל מרביתם הציבור כלל לא יודע. זו מלחמה מתמשכת שלא מסבכת את הדרג המדיני ומחייבות אותו להגיב לכל פיצוץ. הכלים הללו, וה"איתן" ביניהם, מאפשרים לקבל החלטות אמיצות. אך לא הכול מושלם. בטח לא מבצעי התודעה של צה"ל שעדיין מצריכים חשיבה עמוקה יותר.
נותרה שנה אחרונה לכהונה, בה יידרש הרמטכ"ל להמשיך באותו קצב ואולי להגבירו אך בעיקר להימנע מפיצוץ שיכול לסבך את ישראל במלחמה מיותרת ובהתאם לכך להיות מוכן עם נבוט גדול וחד לכל שתרחיש.
(עדכון ראשון: 17:00, 22/2)
