עתירה שהוגשה היום (שלישי) לבג"ץ דורשת מהמדינה לממן הליך פונדקאות, כפי שהיא מממנת טיפולי הפריה אחרים. מ' ובעלה א', בני זוג מבני ברק שהגישו את העתירה, טוענים כי העובדה שהמדינה מממנת כיום רק טיפולי פוריות היא אפליה אסורה של נשים שאינן יכולות ללדת בעצמן.
לפני כארבע שנים ילדה מ' את בנה הראשון בניתוח קיסרי. במהלך הניתוח סבלה מ' מתסחיף מי שפיר - סיבוך נדיר ומסוכן ביותר, שפעמים רבות מביא למות היולדת. מ' סבלה מדימום מסיבי ואיבדה את הכרתה לשבועיים, שבהם נלחמו הרופאים על חייה. לבסוף ניצלה, אלא שאז התברר שהיא סובלת מזיהום קשה, והיא נאלצה לעבור כריתת רחם.
לפני כשנה החליטו בני הזוג להביא לעולם ילד נוסף, ופנו לוועדה לאישור הסכמי נשיאת עוברים במשרד הבריאות. הם קיבלו את אישור הוועדה, אולם אז התחוור להם כי בשל העלויות הגבוהות של ההליך, שמוערכות בכ-300 אלף שקל, לא יוכלו לעמוד בו.
"שנינו גדלנו במשפחות ברוכות ילדים, ואנחנו לא מכירים מציאות אחרת שאי אפשר לפנות לאח שלך", אומר א'. "זה החלום שלנו, ואנחנו רוצה גם להעניק את זה לבן שלנו. הוא שם את היד על הבטן של מ' ואומר 'אמא מתי יהיה לך תינוק', ואנחנו נחנקים מדמעות. אני לא יודע איך אפשר להסביר את הכאב למי שלא חווה את זה. שיש לך חלום, ולבן שלך חלום, ואתה לא יכול לתת לו את זה".
מ' וא' ניסו לגייס כספים בכל דרך עבור ההליך, ואפילו פנו למימון המונים באינטרנט, ובמקביל פנו לבג"ץ, באמצעות עו"ד יצחק שילה. "מדובר באפליה ברורה", נכתב בעתירה, "שכן מחד מדינת ישראל מאפשרת ללא הגבלה תקציבית, אם במהות ואם בכמות, הפריה חוץ גופית, ככל וזו מבוצעת בסופו של יום במכשור טכנולוגי. מאידך, כאשר המדובר ברחם של אישה פונדקאית, או אז המדינה מסרבת להשתתף במימון".
בג"ץ מתח בעבר ביקורת על אפלית זוגות גאים בפונדקאות
הליכי הפונדקאות בישראל עמדו לא פעם במוקד של עתירות לבג"ץ. בדרך כלל מופנות העתירות לסעיף בחוק הקבוע כי רק בני זוג שהם גבר ואישה יוכלו לעבור את ההליך בישראל - מה שמדיר אמהות יחידניות וזוגות חד-מיניים מהנגישות להליך.
בחודש אוגוסט האחרון נקבע כי העובדה שלזוגות חד-מיניים לא ניתנת אפשרות לעבור את ההליך היא אכן אפליה לרעה לעומת זוגות הטרוסקסואליים. "העדפה חסרת בסיס זו מפנה עורף לערך כבוד האדם, המנוי בחוקי היסוד של מדינת ישראל, ולעיקרון השוויון הנגזר ממנו", כתב השופט סלים ג'ובראן בפסק דינו האחרון.
הנשיאה דאז מרים נאור הוסיפה כי "בסופו של דבר, אף שמתן היתר להתקשרות בהסכמי פונדקאות אינו פשוט, על פני הדברים דומה כי אין שונות בין נשים לבין גברים יחידים או זוגות גברים, המצדיקה אפליה". למרות קביעותיהם, השופטים לא פסלו את החוק או את הסעיף המפלה וקבעו כי על הכנסת לפעול לתיקון המצב בתוך חצי שנה.
