שני חוקים עומדים במרכז תיקי 1000 ו-2000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. הראשון זכה לכינוי "חוק מילצ'ן". מדובר בתיקון לפקודת מס הכנסה שאושר בכנסת לפני עשר שנים ונועד להעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים פטור מתשלום מס הכנסה על הכנסותיהם בחו"ל במשך עשר שנים מתאריך עלייתם או חזרתם לישראל.
החוק שעורר עניין רב בימים האחרונים בעקבות המלצות המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו מעורר אמוציות רבות באוצר, ברשות המסים ובמשרד המשפטים שמנסים עד היום לבטלו בשל שורת סיבות - בהן, ביקורת בינלאומית על כך שישראל משמשת כמדינת מקלט מס ליהודים ברחבי העולם. הסעיף קובע גם כי עולה חדש או תושב חוזר יהיה פטור מתשלום מס על הכנסות מחו"ל לחלוטין, זאת בעוד שיתר התושבים בישראל נדרשים לשלם על הכנסותיהם מעבר לים.
ההמלצות בתיקי נתניהו | סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
רק הראיות ידברו: כשהיועמ"ש סימן את הקו האדום בתיקי נתניהו
שקד לוואלה! TALK: "מעריכה שההחלטה בתיקי נתניהו - תוך חודשים"
א' זה אלשיך, מ' זה מוזס: תיקי 1000 ו-2000 - המילון השלם
היו מי שהביעו התנגדות לרפורמה המוצעת בחוק כבר בשלביו המוקדמים. בין היתר עלתה טענה לחוסר שוויון במס בין הטייקונים שבחו"ל לבין תושבי ישראל. היועצת המשפטית של הכנסת דאז, עו"ד נורית אלשטיין, השתתפה בדיון בוועדת העלייה והקליטה ואמרה כי "אנחנו בוחנים את שאלת השוויון בהצעה כפי שהממשלה הביאה לפתחה של הכנסת. העיקרון הזה איננו מקודש". אלשטיין הוסיפה כי הסטייה מהשוויון שמציע החוק היא שגויה, וציינה כי "אנחנו מדברים בעצם על הטבות לקבוצה בעלת יכולת גבוהה". באותו דיון הביע שר הקליטה דאז אלי אפללו התנגדות לדבריה של אלשטיין וכינה את החוק "מהפכה של ממש". לדברי אפללו, "נטל המס היווה מאז ומתמיד מכשול משמעותי בדרכם של עולים וישראלים לעלות ארצה, והסרתו תביא לגידול משמעותי בממדי העלייה והחזרה לישראל".
הרפורמה שאושרה בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט זכתה גם לפרק מיוחד בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2013 אז קבע המבקר יוסף שפירא שהחוק מעודד תושבים לשוב לישראל אך פותח פתח לאפשרויות הלבנת הון. התיקונים שנדרשו בחוק לשיטת מבקר המדינה לא הוסדרו מעולם. ההסתבכות של נתניהו, כך על פי המשטרה, היא בחשד שביקש משר האוצר הקודם יאיר לפיד להאריך את החוק ל-20 שנה, לכאורה במטרה להטיב עם מקורבו ארנון מילצ'ן. פרקליטו של נתניהו עו"ד יעקב וינרוט טען בתגובה כי נתניהו לא ביקש לקדם את החוק אלא אמר ללפיד כי מדובר בחוק טוב.
החוק השני שנמצא במרכז תיק 2000 הוא "חוק ישראל היום", שנועד למנוע את הפצתו חינם של העיתון, והוא התקבל ב-14 בנובמבר 2014 בקריאה טרומית במליאת הכנסת. החוק היה אחת הסיבות המרכזיות שהובילו את נתניהו להקדים את הבחירות לכנסת ה-20, שנה ו-8 חודשים בלבד לאחר שהוקמה. נתניהו הודה בכך לפחות פעמיים מאז החלו החקירות נגדו, בפעם האחרונה בנאומו השבוע אחרי פרסום המלצות המשטרה.
החוק התקבל ברוב של 43 ח"כים שהצביעו בעדו, מול 23 ח"כים שהתנגדו לו ותשעה שלא השתתפו בהצבעה. לחברי הכנסת אמנם ניתן חופש הצבעה בסוגיה, אבל נתניהו זעם במיוחד על כך שח"כים מיש עתיד וישראל ביתנו, שהיו חברות בקואליציה, תמכו בהצעת החוק, ומיד לאחר שעבר התחיל בהליכים להקדמת הבחירות - ובשל כך החוק נקבר.
על פי ממצאי חקירת המשטרה, החל משנת 2009 קיימו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים לאורך השנים, במסגרתם דנו בסיוע אחד לשני, כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר על סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתונו, המתחרה ב"ישראל היום", בתמורה לסיועו של ראש הממשלה למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" - בין היתר בקידום ובתמיכה של "חוק ישראל היום".
בהצעת החוק נכתב כי מטרתה "לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל, ולהבטיח תנאים שוויוניים לתחרות אמיתית והוגנת בין העיתונים". ההצעה התייחסה לעיתון יומי היוצא לאור שישה ימים בשבוע וכולל לפחות 30 עמודים בימי חול ומאה עמודים בסופי שבוע. החוק התייחס גם לעיתון יומי בעל תפוצה רחבה, שהוא אחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בישראל.
נתניהו אינו הפוליטיקאי היחיד שנחקר בפרשה זו. בחודש שעבר נחקר באזהרה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) בגין עבירות מרמה ושוחד בטענה כי סייע להעביר את החוק בכנסת הקודמת תמורת סיקור אוהד. כבל, שקודם לחקירתו נדרש למסור עדות בפרשה, שוחרר בתום שעות בודדות של חקירה ומסר כי הוא סומך על רשויות החוק וכי "כמו תמיד פעלתי כחוק ואני מציע להתאזר בסבלנות עד השלמת החקירה".