בעיניים טרוטות שידעו כנראה מעט מאוד שעות שינה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע הבוקר (רביעי) לוועידת השלטון המקומי בתל אביב, התחבק והסתחבק עם ראשי הערים, וניסה בכל מאודו לשדר עסקים כרגיל. את מרבית נאומו לא הקדיש אמנם כלל לנוכחים ולסוגיות שמעסיקות את סדר יומם, אלא למתקפה, די צפויה, יש לומר, על המשטרה ועל יריבו יאיר לפיד. בפתח הדברים נתניהו טרח להדגיש: אנחנו עובדים, הקואליציה יציבה, אין בחירות באופק.
אחר כך, גם ראשי הקואליציה שלו, שעלו בזה אחר זה לבימת הוועידה, דבקו באותו מסר. לולא נאומו העוקצני של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט שקבע כי "מנהיג מדינת היהודים פשוט לא צריך לקבל מתנות כאלה ממיליארדרים", שהיה היחיד שהבחין בין לשון החוק היבשה לבין הרמה הערכית, בגני התערוכה בתל אביב כמעט ולא היה זכר למילה "שוחד" שמככבת מאז אתמול במהדורות החדשות ובאולפנים.
עוד בוואלה! NEWS:
לפיד על המתקפה נגדו: "דיבור של עבריינים, לא תאיימו עלינו"
יומני ארי הרו חשפו: כך לחץ נתניהו על לפיד לשנות את "חוק מילצ'ן"
הסדרת ויזה ומיזם עסקי: כך נראו יחסי השוחד בין נתניהו למילצ'ן
בבוקר שאחרי פרסום ההמלצות, האדמה במערכת הפוליטית לא נפלה, לא רעדה, ולמרות עיניו של נתניהו, היא אפילו לא בהאנג-אובר. למרות הפרומואים של מפכ"ל המשטרה ל"הפתעות" בהמלצות המשטרה, הפרטים החדשים שנחשפו בתיקי 1000 ו-2000 אמש לא הרעידו את אמות הסיפים, ולא סיפקו "גיים-צ'יינגר", או אם תרצו, "דבר מה נוסף", שיגרום למפולת בדעת הקהל ולשחקנים במערכת הפוליטית לשנות כיוון. הקריאות הנחרצות באופוזיציה לפעול להשעייתו של נתניהו או להכרזת נבצרות מהדהדות חזק בתקשורת אך לא לאוזניהם של שותפיו של נתניהו לממשלה.
אלה הבהירו מראש שמבחינתם אפשר לכדרר בשמחה את הכדור למגרש של היועץ המשפטי לממשלה וגם אחרי פרסום ההמלצות לא שינו את כיוון המסירה. כחלון עוד לא השלים את יעדיו באוצר, ליברמן רק התחיל להתרגל לקומה ה-14 בקריה, בנט לא באמת יכול להפיל ממשלת ימין ולחרדים מחכה בחוץ יאיר לפיד. במצב כזה, חזקת החפות של נתניהו בוודאי עומדת בשביל עוד כמה חודשים בממשלה, מי יודע, אולי אפילו עד נובמבר 2019.
נתניהו נערך להמלצות המשטרה מספיק זמן מראש. לרגע הספציפי הזה של פרסום המלצות המשטרה הוא הגיע ללא כל סכנה פוליטית ממשית: אחרי נאום החמוצים ונאום הגבות, נאום הגבינה השוויצרית המחוררת שאליה השווה את מסמך ההמלצות "הקיצוני והבוטה" היום בגני התערוכה יירשם בספר "דברי נתניהו" כשלב נוסף במאמץ לאחד סביבו את הבייס הימני ולייצר חומת מגן פוליטית. גרסת ההגנה שנתניהו סיפק בשתי ההופעות הפומביות שנתן ביממה האחרונה - שזה הכל מתנות בין חברים - כנראה מספיקה בשביל אוהדיו הנאמנים, כפי שהשתקף בהתייצבות החד משמעית של כל בכירי הליכוד בהודעות תמיכה לראש הממשלה, אפילו כאלה שידועים באיבתם אליו והיו שמחים לראות אותו כבר הולך הביתה.
ובכל זאת, בין פרטי המתנות וההטבות שנתניהו נתן וקיבל מצמד הארנונים - מילצ'ן את מוזס- התגלה טוויסט פוליטי בעלילה. החשיפה של העדות שנתן יו"ר יש עתיד ושר האוצר לשעבר לפיד נגד נתניהו היא ההתפתחות הפוליטית המעניינת שצמחה מתוך פרסום המלצות המשטרה, והעלתה את לפיד מדרגה של יריב פוליטי עבור נתניהו ונאמניו לדרגה של איום קיומי, בשורה אחת עם מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, והתקשורת. מקהלת הליכוד בראשותם של יריב לוין, מירי רגב, וכמובן איך אפשר בלי דודי אמסלם, היתה הראשונה להאשים את לפיד בשותפות לקנוניה להפלת השלטון, במקביל לרמזים קונספירטיביים שהחלו לצוץ ברחבי הרשתות החברתיות וגם סימני שאלה לגיטימיים לגבי יחסי לפיד-מילצ'ן. היום, ראש הממשלה בקולו כבר טווח בלפיד, "שהבטיח להפיל אותי בכל מחיר" ואז, פתאום, הפך "העד המרכזי".
בניגוד לדבריו של נתניהו, לפיד אינו העד המרכזי, אלא אחד מ-80 עדים שמסרו את גרסתם בשנה האחרונה לחוקרי המשטרה, ולמרות רטוריקת המאפיה מסיציליה שיו"ר הקואליציה מנסה להנחיל במחוזותינו,הוא לא הלך ביוזמתו "להלשין" אלא זומן והלך כמו אזרח חוק להעיד בפני המשטרה. אבל לפיד הוא כן המועמד היחיד במערכת הפוליטית שמהווה אלטרנטיבה לנתניהו, והמעורבות החדשה שלו בעלילותיו הפליליות עשויה ללכלך אותו גם כן ולגרור אותו למלחמות בוץ שיפגעו אנושות בתדמית "מיסטר קלין".
ההתקפות הבוטות והחריפות של הליכוד על לפיד נועדו לפגוע במאמץ הנמשך שלו להעביר קולות מהימין, אך מצד שני, עשויות בסופו של דבר לשחק לטובתו בגוש המרכז שמאל, ולהגביר את נטישת אבי גבאי והמחנה הציוני. ככל שלפיד יוצב בשורה אחת עם המפכ"ל והתקשורת אל מול רגב ואמסלם, הוא זה שימותג כגיבור מקומי, מי שעומד בראש מחנה ה"רק לא ביבי", ובקיצור - האלטרנטיבה.
הצטרפותו של השחקן החדש לפיד לבמה בהחלט יצרה עלילת משנה מעניינת, אבל לא ברור כמה משמעות תהיה לה לקו העלילה המרכזי, שבו, כצפוי, פרסום המלצות המשטרה לא עורר טלטלה גדולה. הכיסוי הפוליטי של נתניהו עומד בעינו נכון לעכשיו, אבל זה לא אומר שמה שהיה הוא בהכרח מה שיהיה. פרק החקירה במחזה הזה הסתיים, והתחיל פרק משפטי חדש, שבו הגיבור הראשי מחכה לשימוע או להכרעה בדבר כתב אישום.
סימן השאלה הזה, שילווה את נתניהו בחודשים הקרובים עד להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, ייצר דלק בלתי פוסק לכל מי שמתנגד לו להטיל ספק במהלכיו ובהתנהלותו והאופוזיציה בטח לא מתכוונת לשתוק ולתת לו לנהל כרגיל את עניני המדינה, וגם בקואליציה יש כאלה שישמחו לנצל את נקודות התורפה. העקיצה של בנט בגני התערוכה בוודאי לא מסבה נחת בבלפור, כשעל שולחן הממשלה כל מיני יוזמות ימין שיושבות ומחכות, ואם מחירי הדיור ימשיכו לרדת, אולי גם כחלון יגלה שהמלצות המשטרה חמורות. כך שגם אם האדמה לא נפלה, החבל בהחלט נהיה צר יותר, ובחודשים הקרובים נתניהו יצטרך לצעוד עליו במשנה זהירות.