אתמול נפל דבר ביחסים הרשמיים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. אמנם לא ניתן לומר שהידידות העמוקה בין שני האישים הסתיימה, אך דלי המים הקרים של הבית הלבן לא נשפך על ראשו של נתניהו בשיחה דיסקרטית, אלא בהודעה רשמית וחד-משמעית.
אחר הצהריים הודיע ראש הממשלה שהוא נמצא במגעים מול הממשל האמריקני כדי להעביר את החלת הריבונות ביהודה ושומרון. ההודעה הרשמית באה שעות ספורות אחר כך, והמלים נבחרו בקפידה: הבית הלבן אינו אומר שנפלה טעות, או שהדברים אולי הובנו שלא כהלכה - הדובר מצהיר חד-משמעית שההודעה היא False.
הוא לא הרחיק לכת ואמר "שקרית" - מילה שלא משתמשים בה כלל בדיפלומטיה - אבל גם לא אמר שהייתה טעות בלבד. המילה הזו חריפה בהרבה מ"טעות".
לקריאה נוספת בנושא
טראמפ לפוטין: זה הזמן לעבוד על הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים
נתניהו: "אני מנהל שיח עם ארה"ב על סיפוח חלקים ביהודה ושומרון"
ואם זה לא מספיק, מוסיף הדובר, הבית הלבן עומד על כך שהדרך היחידה שבה טראמפ מתמקד היא "קידום יוזמת השלום בין ישראל לפלסטינים". כמובן, הדברים אינם נאמרים בחלל ריק ואינם מכוונים לנתניהו. בסוף השבוע האחרון העניק הנשיא טראמפ ריאיון נוסף לעורך "ישראל היום" בועז ביסמוט. היו שם כותרות נוחות לישראל בלי שום ספק, אבל התחבאו שם גם ביטויים שמרמזים שהנשיא אולי אינו משוכנע לחלוטין שגם ישראל מעוניינת בשלום בעת הנוכחית. נרמז שוב על ויתורים שתצטרך ישראל לעשות, כאשר הכוונה, כמובן מאליו, היא לוויתורים טריטוריאליים ביהודה ושומרון.
על רקע הדברים האלה, כאשר ראש הממשלה אומר את שאומר - אולי לצורכי פנים, כמו חיזוק הקואליציה - הדברים האלה נשמעים מרמאללה עד וושינגטון, דרך מוסקבה; ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן נמצא היום במוסקבה ואחרי שנפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, דווח שפוטין וטראמפ שוחחו ביניהם על תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. ובדיוק ביום הזה באה ההצהרה של נתניהו. ואז וושינגטון, אולי בניגוד לרצונה, נאלצת להכחיש זאת באופן הבוטה ביותר.
האם זה אומר שארהב וישראל כבר לא? טראמפ ונתניהו כבר לא? כמובן שלא. הידידות בין ארצות הברית וישראל הדוקה כתמיד - ראו את ההצהרות האמריקניות החד משמעיות לטובת ישראל בסוף השבוע, בהתייחס לתקרית חדירת המל"ט האיראני לישראל והפלת מטוס F-16. היחסים בין ראש הממשלה לטראמפ גם הם הדוקים וטובים, אבל חשוב וחובה לזכור: ארצות הברית היא מעצמה גלובלית, עם אינטרסים גלובליים ובעלי ברית גלובליים.
ישראל היא בעלת הברית החשובה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון, חד משמעית. ואולם, לארצות הברית יש אינטרסים נוספים במזרח התיכון. במלחמה נגד דאעש, תוך ניסיון לא להסתבך מדי בסוריה, ייצוב המשטר באיראן, תמיכה שקטה בערב הסעודית וניסיון למנוע התלקחות בינה לבין איראן בעת הזו והשאלות לגבי מה שעושים עם בעלות הברית הסוררות - ובקיצור, אזור רב בעיות, וזה במזרח התיכון לבדו. אנחנו אולי הבן המועדף, אבל ודאי לא הבן היחיד, וכדאי לזכור את יחסי הכוחות.
הבית הלבן אומר הערב לראש הממשלה: אל תביך אותנו כך בעתיד; אל תרמוז לקיום מדיניות שאיננו יכולים - ואולי אף איננו רוצים - לגבות. לא נוק-אאוט, אולי אפילו לא סטירה מצלצלת, אבל בהחלט מכה מורגשת בגב היד. וחמור מזאת - מכה שהעולם כולו ראה שישראל מקבלת מבעלת בריתה החשובה ביותר, שעד כה גיבתה אותה לחלוטין ובכל נושא. היום הוצבו גבולות.