150 עצים שניטעו שלשום (רביעי) בערוץ נחל השבעה שעובר בין היישובים כפר תבור ושיבלי אום אל-גאנם יצמחו ביחד עם הקשר בין התושבים, כך מקווים ומאמינים אנשי החינוך בשני היישובים. 300 ילדי גנים, תלמידים ומדריכים צעירים שהשתתפו בטקס נטיעת "חורשת הידידות" הניחו את היסודות לתהליך שבו, כך מקווים, יוסרו המחיצות בין התושבים ויתפתחו יחסי שכנות.
היישוב הבדואי שיבלי והמושבה כפר תבור הוקמו זה לצד זה. לצד יחסי חברות שהתפתחו בין תושבים מפה ומפה, צמחה במהלך עשרות השנים האחרונות גם מתיחות. היחסים הגיעו לשפל לפני עשר שנים כשהילדה טל זינו מכפר תבור נדרסה למוות בידי אסעד שיבלי, אז צעיר בן 20 מהכפר הסמוך. על הטרקטורון רכב עמו חברו, אחמד שיבלי, שהיה בן 21. לאחר הדריסה הוא נמלט מהמקום.
על הדורס נגזרו תשע שנות מאסר ועל חברו שלוש שנים. השניים נהגו בצורה אלימה ומתריסה ועל פי כתב האישום, מטרתם הייתה "לחולל במקום מהומות, בהכירם את נוהגי יום הכיפורים ולסכן במקום את המשתמשים בכביש".
עוד בוואלה! NEWS
נתניהו במתקפה חריפה נגד ריטמן: "היה צריך להשעות עצמו מהחקירות"
יותר מ-14 פלסטינים נפצעו מאש צה"ל בהפרות סדר בגבול עזה
הולך רגל בן 27 נהרג מפגיעת רכב בהרצליה; בן 48 נפצע אנוש בקריות
כבר יותר משנה שמערכת החינוך בשיבלי מובילה תהליך בכמה נתיבים, שאחד המרכזיים שבהם הוא יצירת רב-שיח אזורי. יעדים נוספים שהוצבו הם צמצום התנהגות סיכון, קידום מצוינות ומיתוג שיבלי כ"פנינה מקומית בגליל". במהלך גיבוש התכנית עלה שוב ושוב המפגע הסביבתי המכביד שהתפתח בנחל השבעה. ערימות אשפה ענקיות שכללו פסולת מכל מין וסוג, מפגרים ועד מקררים, גרמו לתושבי האזור ולמטיילים להתרחק מהמקום. הדבר גם עורר כעס כלפי תושבי שיבלי, שמעטים מקרבם השליכו שם את אותה פסולת.
ניר חזיזה, מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית שיבלי, נזכר בימים של ראשית התהליך. "שאלנו את עצמנו, 'איך נשנה את התיוג של שיבלי בעיני תושבי האזור?'. אנשים שטיילו בנחל ישר האשימו את שיבלי במצב שנוצר", סיפר. "ואז אמרנו: 'למה שמערכת החינוך לא תיקח את האתר הזה ותהפוך אותו למשהו אחר, מקום שיהיה נגיש, נקי ומוצל?'".
וכך אותו אתר מזוהם שסימל את החיץ בין היישובים ואת מערכת היחסים העכורה, סומן ככזה שיהווה נקודת חיבור. "התחלנו לבנות במערכת החינוך שלנו תכנית שכל המסגרות במערכת לקחו בה חלק", הסביר חזיזה. "בית הספר היסודי שלנו בנה שביל לנחל, תלמידי התיכון הקימו את מסגרת 'שומרי הנחל' והם ישמרו ויטפחו את המקום. תלמידי חטיבת הביניים ערכו מחקר על הגורמים המזהמים. כל קבוצה כתבה תיק עבודה מסודר".
כדי להניע את גלגלי הפרויקט היה צורך בגיוס של תקציב גדול לפעולות ניקוי ערוץ הנחל וגדותיו. למשימה זו התגייסה רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. בשבועיים האחרונים פעלו המקום כלים מכניים שהוציאו אלפיים קוב של פסולת. גם קק"ל הצטרפה לפרויקט ותומכת בו.
לדברי עובד יבין, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, "הנגשת הנחלים וחיזוק הזיקה של הקהילה ותלמידי מערכות החינוך ביישובי האזור אל הנחלים והאתרים בשטחים הפתוחים הם חלק משמעותי בפעילות שלנו ומהווים נדבך חשוב על הפיתוח והשיקום הפיזי בנחלים. רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי שמה לה למטרה למצות ולמקסם את הפוטנציאל האזורי בתחומי הנחלים, הטבע והסביבה ולרתום אותו לטובת פיתוח סביבתי, תיירותי וכלכלי שישפיעו על חיי כלל התושבים, באמצעות פעילות משותפת של כל היישובים והקהילות באזור".
הוא הוסיף כי "אנו מאמינים כי ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר משיבלי ומכפר תבור שנטעו יחד עצים ופעלו יחד למען הנחל והטבע יתרמו לשינוי ההרגלים ולהפיכת הנחלים וסביבתם לנקיים לאורך השנה ולהכרת נחל השבעה כנכס מיוחד".
פרויקט "חורשת הידידות" גם משתלב בתכנית "שכנות טובה" שמתקיימת בין שני הישובים. מדובר בתכנית חינוכית-חברתית שמטרתה ליצור אינטראקציה בין ילדי הגנים והתלמידים. "המטרה היא שהילדים יכירו את השכנים, את תרבותם, למזער את חוסר הידיעה והפחד ולהכיר את הדומה והמאחד, לפני שהפוליטיקאים יתערבו ויהרסו", הסביר חזיזה.
במסגרת הקשר אף נערך השנה מסע אופניים משותף של תלמידי היישובים. המסע היה לזכרה של טל זינו ומי שהובילה אותו הייתה האם השכולה, חיה זינו, שהובילה תהליך של פיוס בין כפר תבור ושיבלי. כעת מקווים באזור כי החורשה שתצמח תסמל התקרבות וחיבור ושהנחל והקשרים יתנקו ממשקעי העבר.