"חוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי נתניהו", אמר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, בריאיון לאילנה דיין ב"עובדה". לדבריו, החוקרים נשכרו על ידי "גורמים רבי כוח". המילה נתניהו לא נאמרה, אך הקשר לראש הממשלה היה ברור, ואם מישהו פספס אותו היה זה נתניהו עצמו שדאג להבהיר בצורה שאין ברורה ממנה שהרמז מופנה כלפיו.
"מזעזע לגלות שהמפכ"ל חוזר על הרמיזה ההזויה והשקרית כאילו ראש הממשלה נתניהו שלח חוקרים פרטיים נגד קציני משטרה החוקרים אותו", כתב נתניהו בדף הפייסבוק שלו, והוסיף: "כל אדם הגון ישאל את עצמו איך אנשים שאומרים דברים הזויים כאלה על ראש הממשלה יכולים לחקור אותו באובייקטיביות ולהמליץ בעניינו ללא משוא פנים?".
לנתניהו יש כמובן סיבות טובות להטיל צל על האובייקטיביות של מפכ"ל המשטרה ושל מפקד להב 433, ניצב רוני ריטמן, שלפי כל ההערכות עומדים להעביר לפרקליטות המדינה את חומרי החקירה בתיקיו בצירוף המלצתם להגיש כתב אישום חמור כנגדו בתיק המתנות, הלא הוא פרשת 1000, וייתכן שאף בתיק 2000, פרשת נתניהו-מוזס.
הצגתם של בכירי המשטרה שעסקו בחקירתו כמי ש'מחפשים' את ראשו, ופיזור עננה מעל טוהר החקירה שנערכה בעניינו, יוכלו לסייע בהכשרת דעת הקהל לכך שראש הממשלה של מדינת ישראל ימשיך לכהן בתפקידו שעה שמשטרת ישראל ממליצה להעמידו לדין בפרשות הנוגעות לטוהר מידותיו.
לקריאה נוספת בנושא
חוזר כמו בומרנג: המפכ"ל שפך גלון של דלק למדורה של נתניהו
נתניהו: "זו לא מתקפה אישית נגד המפכ"ל, אך יש לחקור את האמת"
עם זאת, ראוי לשים לב גם, ואולי במיוחד, לחלקה האחרון של תגובת ראש הממשלה. "הרמיזות של המפכ"ל הן כל כך חמורות," כותב נתניהו, עד "שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה על הטענה שראש הממשלה שלח חוקרים - ולאחר שיתברר שאין קשר כזה, יש להסיק את המסקנות המתחייבות לגבי אופן ניהול החקירה וגיבוש ההמלצות נגד ראש הממשלה".
איני שולל את האפשרות שנתניהו לא יסתפק בבקשה לקיים חקירה בפוסט בפייסבוק ויפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה רשמית לפתוח בחקירה בנוגע לרמיזות של מפכ"ל המשטרה כי הוא, נתניהו, מעורב בשכירת חוקרים פרטיים שאספו מידע נגד חוקריו.
עצם פנייה שכזו לקיים חקירה בנושא, בין שתיענה בחיוב ובין שבשלילה, תשדר באופן הנחרץ ביותר את תחושותיו הקשות של נתניהו ביחס לרמזים שפוזרו כאילו חוקרים פרטיים הופעלו על ידו או על ידי מקורביו. פניה כזו גם תעביר באופן חד-משמעי את המסר כי הוא נכון לכל חקירה אובייקטיבית של הטענות, ובנסיבות מסוימות היא יכולה להביא לעיכוב בקבלת החלטות היועץ המשפטי אם להעמידו לדין.
אך ראוי לשאול מדוע לא נפתחה חקירה לבירור חשדות אלה כבר לפני שנה, מיד כשהם התעוררו, וכאשר ניתן היה להתחקות ביתר קלות אחר מי ששכר את שירותיהם של החוקרים הפרטיים.
המשטרה הסתפקה בהעברת מסר
הפעלת חוקרים פרטיים כדי "לרגל' אחרי קציני משטרה מקימה חשד לעבירה של שיבוש מהלכי משפט. בתי המשפט הבהירו בפסקי דין רבים שמדובר בעבירה חמורה, וקבעו שכל מעשה שנעשה בכוונה להפריע לחקירה או למשפט יכול להיחשב לשיבוש. לכן, במקום שבו נשלחים חוקרים כאלה כדי לאסוף מידע על קציני משטרה, ולמשטרה יש ראיות המצביעות על אפשרות שאותם חוקרים פרטיים מופעלים על ידי חשוד בעבירה במטרה ליצור אמצעי לחץ עתידי על אנשי החוק, ראוי לפתוח בחקירה פלילית.
לפי הפרסומים לא כך נעשה, ושיטת הפעולה שבה נקטה המשטרה במקרה זה הייתה "העברת מסר" דרך אמצעי התקשורת, שהביאה להפסקת פעילותם של החוקרים הפרטיים. דרך פעולה כזו מקלה מידי כשאנו עוסקים בחשד לעבירה חמורה כשיבוש מהלכי חקירה. מצד שני יש בה להטיל כתם על אדם בלי שיש לו את היכולת להגן על שמו הטוב.
דבריו של המפכ"ל בראיון מוכיחים שניתן "לשלוף" את הטענות במועד נוח ולהטיל כתם על "גורמים רבי-כוח" הקשורים לחקירות נתניהו גם בחלוף שנה מאז המעשים. דומני שלא כך ראוי לנהוג. דווקא חקירה פלילית יכולה להביא לתוצאה של ניקיון מוחלט של מי שאינו מעורב, ובמקביל לאיתורם של העבריינים.
ונקודה אחרונה. "צל גדול הוטל הערב על חקירות המשטרה והמלצותיה", נכתב בפוסט שהעלה ראש הממשלה לאחר הראיון שנתן המפכ"ל אלשיך. נתניהו טען בעצם שחקירתו במשטרה הייתה מוטית, וביקש לייצר דיסקרדיטציה להמלצות המשטרה בעניינו שאמורות להתפרסם בקרוב מאוד.
אניח לרגע בצד את הדיון הציבורי שיתנהל בימים הקרובים במלוא עוזו. מבחינה משפטית איני רואה כיצד טענותיו של נתניהו בנוגע לאופן ניהול חקירתו יסייעו לו בהחלטה החשובה באמת, החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניינו. זו תתקבל על בסיס ניתוח הראיות שנאספו בתיק. טענות על הטיות מצד החוקרים ואפילו המלצות המשטרה יידחקו הצידה.
טענות קשות על התנהלות חוקרי משטרה הועלו לא פעם ולא פעמיים בעבר. באחד המקרים, לפני 15 שנה, פנה יעקב נמרודי לבג"ץ על מנת שזה יורה על העמדתו של ניצב משה מזרחי לדין פלילי או משמעתי. לנמרודי האב היו טענות על הדרך שבה ניהל מזרחי, בהיותו מפקד היחב"ל, את חקירתו של נמרודי הבן, עופר. שופטי בג"ץ דחו את העתירה משהתרשמו כי מזרחי פעל בתום לב, וללא זדון.
"על איש משטרה בתחום החקירות מוטלת משימה קשה ומורכבת" אמרו השופטים, והוסיפו כי "לא אחת הוא חשוף להתנכלויות מצד גורמים נחקרים רבי כוח ועוצמה, והוא עשוי להיחשף לתלונות בדבר תפקודו, בין מוצדקות ובין כאלה שמטרתן לרפות את ידיו ואת ידי אנשי צוותו בפעולתם". השנים חלפו, אך נראה שיש במשטרה מי שחותם על הדברים גם כיום.