בעוד כשבועיים, תתכנס הוועדה בראשות שרת המשפטים איילת שקד לבחירת שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון במקומם של יורם דנציגר ואורי שהם הפורשים. בתוך כך, הלחץ למינוי משיקול מגדרי גובר, והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ומנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה אווה מדז'יבוז' ערכו עצומה מטעם כלות פרס ישראל ומובילות בחברה הישראלית לקידום נשים בדרישה למנות לפחות אישה אחת לתפקיד.
בחודש שעבר כבר שלחו השתיים מכתב לאיילת שקד ובו קראו להביא לאיזון בין הקולות הגבריים לקולות הנשיים בבית המשפט העליון, אלא שהפעם החליטו לערוך עצומה ולצרף אליה שורה של נשים ישראליות מהמחקר, אקדמיה, הצבא והתרבות כדי להעביר מסר ברור לחברות וחברי הוועדה כי יש לקחת בחשבון שיקול מגדרי במינוי השופטים והשופטות. "ערב כינוס הוועדה לבחירת שופטי העליון אנו קוראות לכן להוביל החלטה משותפת למנות הפעם שתי שופטות. המצב הקיים שבו רק ארבע מבין חמישה עשר שופטי עליון הן נשים, ראוי לתיקון. מבין חמש המועמדות אנו בטוחות כי ניתן למצוא שתיים הראויות לכהן כשופטות בית המשפט העליון. אנא מכן, נצלו את ההזדמנות להיות חלק מהשינוי שאותו כולנו מקדמות".
בחודש שעבר הוצגה רשימת 25 המועמדים שמתוכם תבחר הוועדה, ובה רק חמש נשים: שופטות המחוזי רות רונן, מיכל אגמון גונן ותמר בזק רפפורט, עורכת הדין ארנה לין - מעורכות הדין המובילות בישראל בתחום דיני העבודה - ופרופ' יפעת ביטון מהמכללה למנהל. עד כה לא הושגו הסכמות בין גורמי הוועדה, אולם לפי שעה אף אחת מהנשים ברשימה לא נחשבת כבעלת סיכויים גבוהים לזכות במינוי.
כיום, מתוך 15 שופטים בבית המשפט העליון, ארבע בלבד הן נשים: הנשיאה אסתר חיות והשופטות דפנה ברק ארז, ענת ברון ויעל וילנר. בוועדה לבחירת שופטים שיעור הנשים גבוה יותר, ומתוך תשעה חברים ארבע הן נשים, לרבות שרת המשפטים אילת שקד, שעומדת בראש הוועדה, ונשיאת העליון חיות. שתי החברות הנוספות הן חברת הכנסת נורית קורן ועו"ד אילנה סקר, שמייצגת את לשכת עורכי הדין.
אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, אמרה כי "גם בימי השיא בבית המשפט העליון לא שפטו יותר משש נשים בו זמנית. המצב הזה שבו ייצוג נשים במוסד השיפוטי העליון של מדינת ישראל ב-2018 הוא ארבע מתוך חמישה עשר, הוא תת-ייצוג". לדבריה, "שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון הן נשים פורצות דרך ואני רואה בהן שותפות מלאות למאבק של כולנו על שוויון מגדרי. כשאנחנו מגיעות לעמדות מפתח חלה עלינו חובה מוסרית לראות לנגד עינינו את המאבק הרחב ולהבין שאם ביכולתנו לעשות מעשה שישפיע על ייצוג נשים, עלינו לנצל את ההזדמנות. הרבה שיקולים עומדים בפניהם של חברות וחברי הוועדה למינוי שופטים, אני שואפת שבמכלול השיקולים האלה, נכון לדבר גם על השיקול המגדרי ועל החשיבות החברתית של החלטה כזו, ודאי אם יובילו אותה השרה והנשיאה יחד".
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, אמרה: "בשנת ה-70 לישראל, ראוי שנחגוג גם שיוון מגדרי. בית המשפט העליון צריך לשקף את כלל הציבור הישראלי וכפועל יוצא מזה גם שוויון מגדרי ולשאוף למספר זהה של שופטות ושופטים. יש הזדמנות לוועדה למינוי שופטים לבחור הפעם שתי שופטות, ומקווה שחברתי השרה איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת חיות, יבחרו להוביל יחד מהלך שבסיומו נתכבד בשתי שופטות חדשות".
בין הנשים שהצטרפו לדרישה היו: מנכ"לית בנייני האומה, מירה אלטמן; כלת פרס ישראל, גילה אלמגור; נשיאת בית ברל, פרופ' תמר אריאב; כלת פרס ישראל, פרופ' רות ארנון; תא"ל במיל' דבורה חסיד, כלת פרס ישראל, פרופ' חוה טרוניאנסקי; תא"ל במיל', סוזי יוגב; נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי; עו"ד אתי לבני; כלת פרס ישראל, פרופ' בלהה מנהיים; כלת פרס ישראל, פרופ' זהבה סולומון; כלת פרס ישראל, פרופ' זיוה עמישי מייזלש; פרופ' תמר פרץ; כלת פרס ישראל, פרופ' אולגה קפליוק; פרופ' פרנסס רדאי; כלת פרס ישראל, אסתר רוט שחמורוב; ראש מועצת מגדל תפן, סיגל שאלתיאל הלוי; כלת פרס ישראל, פרופ' אליס שלוי; ראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר, יופי תירוש ונשיאת שנקר והשרה לשעבר, פרופ' יולי תמיר.