פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכדור אצל מנדלבליט: כל התרחישים לאחר הגשת ההמלצות נגד נתניהו

      בניצוח היועמ"ש, יוכרע אם להגיש כתב אישום פלילי או להסתפק בדוח נוקב. ההליך יהיה ארוך ומדוקדק, ובכירי מערכת המשפט בעבר מסבירים כי לא כדאי להקל ראש בהמלצות. "לא הייתי שקט אם המשטרה הייתה חושבת שיש נגדי ראיות", אומר המשנה לפרקליט המדינה לשעבר

      הכדור אצל מנדלבליט: כל התרחישים לאחר הגשת ההמלצות נגד נתניהו
      צילום: ארכיון וואלה!NEWS, חדשות 2 וחדשות עשר, עריכה: תום זואילי

      חרף המלצות המשטרה בתיקים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הדרך לכתב אישום ארוכה. גם אם מדובר בהמלצות חמורות, הדבר עשוי לקחת חודשים - ולפעמים אף יותר.

      בתחילת השבוע, הועברו החומרים שנאספו יחד עם סיכום התיק והמסקנות, לפרקליטת מחוז תל אביב בתחום מיסוי וכלכלה, ליאת בן ארי, שליוותה את החקירה יחד עם אחד מסגניה הבכירים, עו"ד יוני תדמור. השניים היו בעבר חלק מצוות התביעה במשפט הולילנד נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אך בתיקים בפרופיל גבוה כזה - ובוודאי כאשר החשוד הוא ראש הממשלה בעצמו - ההכרעה אינה נשארת בדרג פרקליטות המחוז. גם פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יעברו על כל פרט בתיק, לפני שיחלו הדיונים שבהם ייקבע אם יוגש כתב אישום.

      "בתיק הזה, מי שיחליט הוא היועמ"ש", מסביר המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד יהושע רזניק. "בדיונים אצלו בדרך כלל יהיו פרקליט המדינה, ובוודאי שניים-שלושה מהמשנים שלו - המשנה לעניינים פליליים, מומי למברגר, ואולי גם המשנה לתפקידים מיוחדים, עו"ד נורית ליטמן. יהיו שם גם עו"ד בן ארי, ובטח פרקליט או שניים שמטפלים בתיק באופן שוטף".

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית, 28 בינואר 2018 (צלמים זמניים מורשים , אלכס קולומויסקי)
      נתניהו (צילום: אלכס קולומויסקי)

      באותן ישיבות יחוו בכירי התביעה את דעתם לגבי הראיות שנאספו, עוצמתן והסבירות להשיג הרשעה. שם, עשויים לעלות למשל חששות ממקומות שבהם לדעת הנוכחים ישנו חוסר בחומר הראיות, או שבהם הראיות יכולות להשתמע לשתי פנים. עמדת המשטרה אמנם נלקחת בחשבון, אך נטל ההחלטה הוא על הפרקליטים הבכירים. כעת, יהיה עליהם לעבור בדקדקנות על כל ראיה שנאספה ולגבש דעה עצמאית.

      עו"ד אביה אלף, שהייתה ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, אומרת שלסיכום המשטרה חשיבות רבה. "זה ממקד, זה עוזר", היא אומרת. "גם אם אתה מכיר את התיק וצמחת איתו, לא כל היום יושבים עם הצוותים של המשטרה. הסיכום יכול להפנות, ובתיק כל כך גדול זה עוזר לך להתמצא. בעיקר בתיקים גדולים, יכולים להיות לך חמישים או מאה ארגזים של חומר. הסיכום עוזר לך לנווט בתיק".

      המלצות (עיבוד תמונה)

      לדברי רזניק, "אני היום לא הייתי מזלזל בהמלצות. פעם היה רואה חשבון אחד בכל יאח"ה. היום יש במשטרה יותר עורכי דין ויותר רואי חשבון, ככה שלבוא ולזלזל ולזרוק את ההמלצות לפח - זה לא נכון. היום יש גם פיקוח פנימי יותר רציני על החקירות, כך שלגבי ההמלצות, אם אני הייתי חשוד היום והיו מסכמים ביאח"ה תיק בזה שהם חושבים שיש ראיות - הייתי די לא שקט עם זה".

      סגירה עם כוכבית

      הישיבות בתיק עשויות לקחת חודשים ארוכים, ובסופן יכולות להתקבל כמה החלטות: בקשת השלמות חקירה מהמשטרה, סגירת התיק, או הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע.

      בנוגע להשלמות חקירה - מחד, עבודת המשטרה בתיק מלווה באופן שוטף על ידי פרקליטים בכירים, שאמורים כבר להכיר את התיק. לכן, הסבירות שיתגלו פתאום חוסרים שיצריכו חקירה נוספת, אינה גבוהה. מנגד, מדובר בחקירה מורכבת, והפרקליטים אינם חלק מהצוות המשטרתי ולא יורדים לרזולוציות הנמוכות ביותר. אלה ייבחנו רק כעת.

      האפשרות השנייה היא סגירת התיק. בעשורים האחרונים נוספה לה, לפחות בתיקים של אנשי ציבור, מעין אפשרות נוספת - סגירה "עם כוכבית": פרסום דוח ציבורי ובו ביקורת על מעשיו של איש הציבור, לצד הסברים מדוע לא ניתן היה, כביכול, להגיש כתב אישום פלילי.

      אביחי מנדלבליט בכנס לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אוניברסיטת ת"א, 26 בדצמבר 2017 (ראובן קסטרו)
      המנצח על החקירות. מנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)
      אינפו חשדות עקריים המלצות משטרה על בנימין נתניהו (עיבוד תמונה)

      כך, בשנת 2000 פרסם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, החלטה פומבית ובה נימק את סגירת התיק נגד ראש הממשלה נתניהו ורעייתו בפרשת קבלן ההובלות אבנר עמדי. "היה קונצנזוס בין העוסקים בדבר, כי כך לא ראוי שינהגו במערכת ממשל", כתב רובינשטיין. "ואולם, הקושי היה ראייתי... הדעות נחלקו הן בשאלה האם מצויות בידי התביעה די ראיות - ולו לכאורה - להוכחת יסודות מסוימים בכל אחת מהעבירות".

      דוח ציבורי כזה פורסם גם כאשר הוחלט לסגור ללא כתבי אישום את פרשות בראון-חברון, את תיק החקירה נגד הנשיא עזר ויצמן, שקיבל סכומי כסף גדולים ומתנות מאנשי עסקים ואת התיק העיקרי נגד אביגדור ליברמן, תיק חברות הקש.

      עו"ד אביה אלף, שהובילה את תיק ליברמן, מתחה מאז ביקורת חריפה על ההחלטה שלא להגיש נגדו כתב אישום, ואף כתבה ספר בעניין. למרות זאת, היא מסתכלת בחיוב על האפשרות לכתוב דוח ציבורי במקרים המתאימים, אך היא גם מודעת לכך שהשפעתו של הדוח מוגבלת, במציאות שבה מה שאינו פלילי הופך לבסדר גמור.

      אינפו תיק 1000 (עיבוד תמונה)
      עו"ד יהושע רזניק בוועדת השחרורים בעניינו של משה קצב, כלא מעשיהו. יולי 2016 (מגד גוזני)
      עו"ד רזניק (צילום: מגד גוזני)

      "דוח ציבורי תורם לשקיפות של מה שהיה ומה שלא היה, והוא אמירה של היועץ המשפטי לממשלה לגבי איך צריך להתנהג", היא אומרת. "הבעיה היא שבמדינת ישראל אין כל כך תרבות של לקיחת אחריות. זה או סקנדל או פסטיבל - ואין שום דבר באמצע. אני חוששת שבתרבות הקיימת החברתית והציבורית הקיימת פה, כאשר גם כשמרשיעים ושולחים לכלא אז אין בדיוק אות קלון, דוח ציבורי הוא לא בהכרח אפקטיבי".

      "בעיניי הדוחות האלה אף פעם לא מצאו חן", מוסיף רזניק. "או שתאשים אותו, או שאתה סוגר את התיק. אבל לסגור וגם לכתוב חיבור כמה הוא מושחת וכמה התנהג לא כשורה, זה לא הוגן, כי אתה לא נותן לו להתגונן".

      "הכלבים מריחים זה את זה"

      האפשרות השלישית, מלבד סגירת התיק או השלמות חקירה, היא כתב אישום. אם מנדלבליט יחליט על כך, תהיה לנתניהו זכות לשימוע, ובו יוכלו עורכי דינו לנסות לשכנע את הפרקליטות מדוע בכל זאת יש להימנע מכך. לפני השימוע יועברו לעורכי שינו של נתניהו עיקר חומרי החקירה, ויינתנו להם כמה חודשים כדי להתכונן.

      השימוע מתקיים ברוב המוחלט של המקרים ללא החשוד עצמו, ונמצאים בו עורכי דינו מול נציגי התביעה. הטענות בו הן בדרך כלל משפטיות, ולא עובדתיות. "למשל", אומר רזניק, "אפשר לטעון שהעובדות אשר להן טוענת הפרקליטות בכתב החשדות בכלל לא מהוות עבירה".

      השימוע הוא הפעם הראשונה שבה נציגי הפרקליטות והסנגוריה יושבים פנים מול פנים. לדברי אלף, "השימוע הוא חשוב. הוא נותן אפשרות גם לתביעה לדעת שהיא על קרקע בטוחה, גם במקרים בעייתיים, וגם לחשוד לשכנע בעמדתו. יש דברים שמתקבלים, ולפעמים מגיעים גם להסדר. כל צד מבין את מאזן האימה. מבין מה יש לצד השני".

      תיק 1000 (עיבוד תמונה)
      משה קצב משתחרר מכלא מעשיהו בלווית אישתו ושני אחיו, 21 בדצמבר 2016 (צלמים זמניים מורשים , טליה קדוש)
      עסקת הטיעון האבודה. קצב עם יציאות מהכלא (צילום: טליה קדוש)

      "זה השלב שהכלבים מריחים זה את זה", אומר עו"ד רזניק. "אני קורא לזה 'מבוא להסדרי טיעון'. לפעמים הפרקליטות תודה בהגינות שהשימוע פקח לה עיניים והם לא חשבו על שאלה מסוימת. לפעמים הם ירצו להשלים חקירה בעקבות השימוע. מאידך, אתה כסנגור רואה איפה הדברים החזקים של הפרקליטות, ואז כשהצדדים נפרדים יישב פרקליט המחוז עם אנשיו, והסנגור עם הלקוח, וידברו".

      אחד המקרים הבולטים שבהם השימוע הוביל לעסקת טיעון הוא של הנשיא האנס משה קצב. בחודש מאי 2007 ערך היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שימוע מול פרקליטיו של קצב. הנשיא נחשד אז באונס, בעילה תוך ניצול יחסי מרות והטרדה מינית. חודש לאחר השימוע נחתמה בין הצדדים עסקת טיעון ובמסגרתה אמור היה קצב להודות במעשה מגונה שלא בהסכמה עקב הפעלת אמצעי לחץ, בהטרדה מינית ובהטרדת עד. היה עליו להתפטר, אך הוא לא היה צפוי לשבת ולו יום אחד בכלא.

      "הפרקליטות חשבה שיש לה תיק חלש", אומר רזניק, "ואחרי השימוע הנשיא השמיני היה יכול לומר ביי ביי לכל צרותיו". אלא שברגע האחרון קצב חזר בו מהסכמתו לעסקה - הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום חמור. בסופו, כזכור, הורשע ביו היתר בשתי עבירות אונס וריצה חמש שנות מאסר.

      תיק 2000 (עיבוד תמונה)